הבירולוגית פועה עלון פירגנה לעצמה סיור מבשלות בקולורדו, רגע לפני פתיחת פסטיבל הבירה GABF. לצערה היא לא הספיקה לבקר בכל 334 מבשלות הבוטיק שיש שם, אבל נשבעה שהיא עוד תחזור...
קולורדו, הממוקמת בחלקה המערבי של ארצות-הברית, היא מדינה יפהפייה בעלת נופים עוצרי נשימה. היא גם ביתן הגאה של לא פחות מ-334 מבשלות בוטיק. רק בדנבר לבדה ישנן 148 מבשלות בוטיק, ועם נתונים כאלו ממש לא מפתיע שדנבר, בירת קולורדו, היא המארחת הגדולה של אירוע הבירה (פסטיבל + תחרות) הגדול והנחשב ביותר בארצות-הברית ומהמפורסמים והוותיקים בעולם, הלא הוא ה-Great American Beer Festival, או בקיצור - GABF. האירוע הזה נערך לראשונה בשנת 1982, על-ידי צ'ארלס (צ'ארלי) פאפאזיאן - אחד מה"אבות המייסדים" של מהפכת הבירה בארצות-הברית, המכהן כיום כיו"ר אגודת המבשלים ארצות-הברית (The Brewers Association).
הבטחנו לעצמנו לחזור ולבקר בקרוב בעוד כמה מבשלות מהטובות שאפשר לבקש (צילום: פועה עלון, הדס פאר)
בפסטיבל GABF התארחו השנה 800 מבשלות מקומיות מכל רחבי ארצות-הברית והציגו מעל ל-3,500 סוגים שונים של בירות. על הפסטיבל עצמו, האירוע המרכזי לכבודו הגענו למדינת קולורדו, אספר לכם בכתבה הבאה, אבל בינתיים בואו תשמעו קצת על המבשלות השוכנות בדנבר וסביבתה. מעצם היותה של דנבר מרכז כל-כך גדול של בירות, רציתי להגיע ולבקר בה מזמן, ובאמת סצנת הבירה בעיר הזאת בהחלט מרשימה. אין לי ספק שגם בימים כתיקונם העיר הזאת תוססת, תרתי-משמע, ועשרות הברים והמסעדות הפזורים לאורך הרחובות הראשיים מקפידים להרוות את צימאונם של הפוקדים אותה במבחר רחב ומגוון של בירות נהדרות.
אבל מה שהדהים אותי יותר מהכל היתה אווירת הפסטיבל החגיגית שאי-אפשר היה לחמוק ממנה, ובינינו, מי בכלל רצה לחמוק מכזה כיף? מקומות הבילוי ממש לבשו חג לכבוד האירוע: ברזים מתחלפים, תפריטים מיוחדים, עשרות מבלים ועל הכל מנצחות המון בירות מעולות. הגענו לעיר ביום שישי בבוקר ומיד הרווינו את צימאוננו בכמה בירות מקומיות בבר 'טרמינל' הממוקם ביוניון סטיישן. התחנה הישנה שופצה לאחרונה והפכה לאזור בילוי סואן עם ברים, מסעדות ובתי-קפה. אולם הכניסה המחודש של התחנה שוקק חיים ונחשב לאחד המקומות היפים והמיוחדים בדנבר.
אחרי עצירה באירוע של מבשלת 'שמאלץ' (Shmaltz) הניו יורקית שהתארחה בבר ביוניון סטיישן ועצירה נוספת בביר גארדן שהוקם בלב העיר ואירח את מבשלת Firestone Walker מקליפורניה, המשכנו לאחת האטרקציות הגדולות שיש לחובבי הבירה בדנבר - מבשלת Great Divide. המבשלה הזו שהוקמה בשנת 1994 על-ידי בחור צעיר בשם בריאן דאן, היתה מחלוצות מבשלות בירות הבוטיק בקולורדו.
כמו במקרים רבים של מבשלים צעירים בראשית דרכם, דאן הקים בעצמו את המבשלה שלו והיה העובד היחידי בה שעשה הכל - החל מייצור דרך אריזה וכלה במכירות. מה שמיוחד יותר בסיפור שלו הוא ששלושה חודשים בלבד לאחר הבישול הראשון של הבירה שלו הוא כבר זכה במדליה הראשונה שלו ב-GABF. מאז עברו הרבה מים בנהר קולורדו, דאן זכה בכמה תארים בינלאומיים ובלא פחות מ-17 מדליות נוספות ב-GABF, כולן מוצגות לראווה בבר של המבשלה הנמצא ממש בלב העיר.
מבשלת Great Divide נהנתה משנים של צמיחה שהביאה להגדלת נפח הייצור. לאחר שמוצה השטח במבשלה המקורית, רכש דאן 20 דונם של שטח במרחק מייל מהמבנה הישן, שם הקים קו ייצור לפחיות, בר בירות וחדר חביות עץ, שם מיישנים את הבירות המיוחדות אותן הוא מבשל. אולם דווקא לאחרונה, לאחר כל ההשקעה וההתרחבות ואחרי שנים של עלייה יציבה, הסתבר ששנת 2016 היתה שנה לא פשוטה למבשלה, עם צניחה של 15% במכירות, או במילים אחרות כמעט מיליון ליטר. מכמעט 42,000 Barrels (כמעט חמישה מיליון ליטר) למעט יותר מ-35,000 Barrels (כארבעה מיליון ליטר). התחרות ההולכת וגוברת בין המבשלות, תופעת הגראולרים (בה המבקרים במבשלה או בבר יכולים לקחת בירה מהחבית בבקבוק של שני ליטר או יותר) התופסת תאוצה, כמו גם הקראולרים (פחיות בירה בנפח ליטר) פגעו במכירות של מבשלות בוטיק רבות.
אולם ההסבר הנוסף לכך שנותן דאן לירידה הדרמטית אצלו הוא השינוי במגוון הבירות שלו. המבשלה החליטה להיפרד באופן מוחלט משני סוגים פופולאריים של בירה ואת הסוג השלישי הפכה לעונתי, כך שהמכירות נפגעו. עם זאת, הוא מאמין שלטווח הרחוק השינוי יהיה דווקא לטובה. מניסיוננו, נראה שהמבשלה שלו עדיין זוכה לפופולאריות רבה, ולראיה, אנחנו נאלצנו להגיע אליה פעמיים, משום שבפעם הראשונה המקום היה מפוצץ. החלטנו ללכת על סדרת טעימות והבירות אכן היו מעולות.
חלק מהבירות שטעמנו נמנות על המגוון הקבוע והמפורסם יותר של המבשלה, אותו ניתן למצוא גם בלא מעט מקומות בחוף המזרחי, כגון Colette Farmhouse Ale בעל 7.3% אלכוהול, Titan IPA בעל 7.1% אלכוהול, ו-Yeti Imperil Stout, סטאוט עוצמתי ומצוין בעל 9.5% אלכוהול. ניסינו גם לטעום כמה בירות מיוחדות יותר ולקחנו את ה'סמאש' (Smash) אי.פי.איי (Single Malt And Single Hops) - סגנון מעט גימיקי שתופס תאוצה בשנים האחרונות, ה-Chai Yeti שהיה מיוחד ומעניין, ואי-אפשר בלי סאוור, במקרה הזה ה- Strawberry Rhubarb Sour Ale 6.2%.
בנוסף לבירות המצוינות שלה, קולורדו משופעת בנופים מרהיבים, באתרי טבע יפהפיים, מסלולי הליכה מרתקים ובחורף גם אתרי סקי נחשבים. אחרי שנסענו מערבה מהעיר לשמורת באפאלו ועלינו לאגם חבוי בין ההרים הגענו לפאב מגניב באיידהו ספרינגס, שם נהנינו מכמה בירות טובות מאוד. הטובה והמיוחדת מביניהן היתה Harvest Ale, בירה בעלת ארומה פרחונית במיוחד וסיומת מרירה מעודנת. זוהי בדיוק התקופה ליהנות מהבירות הללו שמוסיפים להן כשות טרייה-טרייה שרק נקטפה. מכיוון שקולורדו היא אזור גידול כשות, מנצלות המבשלות המקומיות את הזמינות של הכשות הטרייה ומייצרות ממנה את הסגנון הייחודי הזה.
המשכנו עוד קצת הלאה והגענו ל-Boulder שבצפון קולורדו, עיר מקסימה שבתחומה פועלות מספר לא מבוטל של מבשלות. התיישבנו בברו פאב בשם West Flanders שהיה מלא עד אפס מקום. כפי שמרמז השם, המבשלה הזו שואבת השראה מהבירות הבלגיות. אווירת הפסטיבל לא פסחה גם כאן והמקום הציע סדרת טעימות מיוחדת שאותה שלח לתחרות. Hoffmeister בסגנון פילזנר צ'כי,Angry Monk - בירה בסגנון מנזר בלגי שהיתה מעין שילוב של בירת מנזרים כהה ובהירה, Lion Heart Stout, ו-Faodail - סקוטש אייל בעל 8.9% אלכוהול המיושן בחביות וויסקי.
כשיצאנו משם נסענו למה שמבחינתנו היה גולת הכותרת של היום זה, מבשלת Left Hand. המבשלה הזאת נפתחה בינואר 1994 על-ידי דיק דור ואריק וואלאס, זוג חברים טובים. הבירה הראשונה שהם בישלו היא ה-Sawtooth Ale, אמבר אייל נהדרת ומאוזנת שגם הביאה להם בחודש אוקטובר של אותה שנה מדליית זהב ב-GABF.
במקום בו פועלת כיום המבשלה שכן בעבר מפעל לייצור נקניקיות שהבעלים שלו איבד שם את ידו השמאלית במטחנת הבשר. בצירוף מקרים בלתי מוסבר גילו את זה דיק ואריק רק אחרי שהעניקו למבשלה את שמה. כמו במקרה של Great Divide, גם כאן הבירות זכו (וזוכות) בעשרות פרסים וקצב המכירות גדל מדי שנה בעשרות אחוזים כשהחברים לא מפסיקים להגדיל את נפחי הבישול ולרכוש שטחים על-מנת לעמוד בקצב המכירות.
Left Hand היא אחת המבשלות הגדולות בארצות-הברית והתברגה במקום ה-44 מתוך 50 המבשלות הגדולות עם ייצור של 78,000 Barrels בשנת 2016 (יותר מתשעה מיליון ליטר). מייצרים כאן עשרות סגנונות בירה, שבעה מהם באופן קבוע והשאר עונתיות ובמהדורות מוגבלות. אחת מהבירות היותר מוכרות שלהם היא ה-Milk Stout המעולה, אותה ניתן למצוא בערך בכל בר שמכבד את עצמו בארצות-הברית. בערב הפתיחה של ה-GABF בשנת 2011 הציגה לראשונה מבשלת Left Hand את המילק סטאוט שלה בהגזת חנקן בבקבוק ללא הקפסולה המוכרת.
כיום למבשלה יש קו שלם של שש בירות Nitro כאלו, ביניהן מספר סטאוטים וה-Sawtooth Ale. אנחנו הגענו לבר המבשלה בדיוק בסיומה של הופעה שנערכה שם, אך המקום עדיין היה יחסית מלא. לאחר סיור קצר בחנות וסקירה של מקררי הבירה הזמנו מהברמנים החביבים שלושה מגשי טעימות. בין הבירות שהגיעו היו Dry hopped IPA ,Wet hop IPA ,Oktoberfest ו-Saison מיוחד עם גרגירי ערער. מזג-האוויר הנהדר שליווה אותנו במהלך כל הטיול עמד להפוך לסופה ואילץ אותנו לצאת מהמבשלה כשלפנינו כמעט שעה של נסיעה חזרה לדנבר. הבטחנו לעצמנו לחזור ל-Left Hand ולבקר בעוד כמה מבשלות מהטובות שאפשר לבקש ממש בקרוב.