דם חם: סנגרייה של קיץ

סנגרייה, משקה האלים הספרדי, היא הקוקטייל האולטימטיבי שלכם הקיץ: מרעננת, חושנית וטעימה רצח. יוסי בוזנח עף על רקדנית הפלמנקו הכי סקסית של עולם האלכוהול...

כקוקטייל, הסנגרייה היא רב-גונית עד כדי שהפכה ל"זיקית" של המשקאות האלכוהוליים: היא יכולה להתחפש למשקה קיץ או חורף, מתובלת בתבלינים ים-תיכוניים או בתיבול אקזוטי שהגיע לאירופה עם הצלבנים בשובם ממסעות הצלב, ומאוחר יותר עם הכובשים האירופאיים שהגיעו לאמריקה. סנגרייה מגיעה בשלל צבעים וסגנונות, מבוססת על יין אדום, רוזה, לבן או קאווה, משתמשת בשלל פירות טריים צבעוניים המוסיפים לה טעם, ריח ומראה שונה, ומעורבים בה מגוון רחב של משקאות אלכוהוליים פרט ליין: יש המוסיפים לה ברנדי ויש השמים רום, אחרים מוסיפים מעט טריפל סק ועוד.

מקורה של הסנגרייה אינו ברור לחלוטין. יין מתובל ומעורב בפרי שימש כתרופה כבר בעת העתיקה. המפורסם מכולם הוא יין היפוקרטס - יין מתובל, הדומה יותר לוורמוט של היום, ששימש את אבי הרפואה המודרנית כתרופה בעלת שימושים רבים. מרשם היין המתובל הקדום ביותר מגיע מרומא העתיקה ונכתב על-ידי מרקוס גביוס אפיסיוס, הגרגרן הרומאי שתיעד הכל לספר בישול מכל רחבי האימפריה.

השורשים של הסנגרייה, כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, מגיעים מזמן הכיבוש הרומי של חצי האי האיברי, אז נהגו לשתות יין שנקרא Hippocras על שמו של היפוקרטס שהכיל יין, תבלינים ומיץ פירות. היה זה משקה מושלם אשר זכה מכל העולמות: מזין ובעל ערך קלורי גבוה, נקי וחופשי מזיהומים שאפיינו את המים באותה תקופה ומעבר להכל - קל לשתייה, מרענן ומלא ויטמין C. קוקטייל היין הפשוט והנהדר הזה הפך למשקה חקלאים בכל רחבי חצי האי האיברי, כאשר חומרי גלם טריים וזמינים, עלות נמוכה וערך תזונתי נהדר, הפכו אותו למשקה הפופולארי ביותר בקרב העם הפשוט.

משמעות השם סנגרייה הוא לדמם בספרדית, אך גם כאן אין הסכמה לגבי מקור שמו של המשקה ומתי נקרא כך לראשונה. הספרדים, כמובן, טוענים לבעלות וראשוניות, ואילו האנגלים מצדם דוחים את הגרסה הזו, ומראים כי הספרדים במושבות שלהם בדרום-אמריקה קראו לקוקטייל הזה "יין לימונדה" ומסבירים שאת השם נתנו דווקא הם בעת כיבוש המושבות שלהם באמריקה ושכך קראו לקוקטייל הפירות על בסיס יין ורום שהכינו בכדי להתגבר על איסור שתיית האלכוהול ללא אישור בצי האנגלי.

בהווה התזזיתי בו אנו חיים לא ממש חשוב מי המציא את המשקה ולמי מגיעה זכות הראשונים לגבי שמו, אלא העובדה המופלאה שעם השנים הוא הפך לקוקטייל יצירתי, ססגוני ומרענן מצד אחד, ומלא רוח חיים לטינית חמת-מזג מן העבר השני. כיום מצויים מאות, אם לא אלפי, מתכונים לסנגרייה: החל מקוקטיילים מבוקבקים שרק צריך למזוג לכוס גדושה בקרח ולקשט בפרי טרי, ועד סנגרייה של מיקסולוגים מקצועיים אשר משרים, מבשלים, מזקקים וממצים טעמים וניחוחות ייחודיים ליצירת הסנגרייה הבלעדית שלהם, שכמוה בדיוק לא תמצאו באף מקום בעולם. עם זאת, את הפריחה והכרה הבינלאומית חייבת הסנגרייה לתערוכה עולמית שנערכה בניו יורק בשנת 1964, שם הוגש הפונץ' הספרדי לכל המבקרים תחת השם סנגרייה ספרדית ובן לילה הפך לאחד הקוקטיילים הפופולאריים בארצות-הברית.

סנגרייה עצמה היא קוקטייל המשלב יין אדום, עדיף ספרדי, צעיר ואיכותי, שלא יושן בחביות ואינו עמוס טאנינים בצורה מופרזת - גורמים אשר יתבלטו בסנגרייה עצמה וישאירו בה טעם מריר ונוקשה. ליין מוסיפים מיץ תפוזים ומשרים בו אוסף תבלינים כגון ציפורן, קינמון, אגוז מוסקט והל, בתוספת פירות טריים. תפוחים ואפרסקים הם אמנם הפירות הכי נפוצים בסנגרייה, אך למעשה כמעט כל פרי יתאים.

על-מנת להשיג בחזרה מעט מן המרקם של היין ולהעלות את אחוז האלכוהול במקצת, מוסיפים לסנגרייה קצת ברנדי או וורמוט, או טריפל סק (ד. כל התשובות נכונות...), ובחלק מן האזורים נהוג היה להוסיף לסנגרייה סודה לפני ההגשה. הסנגרייה המקורית היתה נפוצה בכל רחבי ספרד ופורטוגל, כאשר בחלק הצפוני והקר נהגו להגישה בקיץ בלבד כשהיא על בסיס יין אדום קל וחברותי, ואילו בחורף לייצר גרסה שונה, חמה ומתובלת יותר, בהשראה שקיבלו מהפונץ' בגרסתו הצרפתית המאוד מתובלת. בדרום-ספרד, מאזור לה מנשה ועד אנדלוסיה, הוגשה הסנגרייה בכל ימות השנה, כאשר כמות הקרח והסודה הם אלה שמשתנים בין חורף לקיץ.

אולם הסנגרייה אינה מופיעה רק כסנגרייה אדומה, צעקנית ויצרית. בחלק מהאזורים יוצרה הסנגרייה על-בסיס יין לבן או רוזה כשהיא בהירה, פרחונית ועדינה יותר. שם נזהרו מאד מיינות עמוסים שיושנו בחביות ובעיקר מיינות מבוגרים שתהליך החמצון בהם הורגש אחר כך בסנגרייה ופגם ברעננותה. בקטלוניה מייצרים סנגרייה המבוססת על הקאווה המקומית, שמייצרת שילוב יוצא מן הכלל בין יין לבן, סודה ומעט סוכר ומפיקה סנגרייה קופצנית, קיצית מושלמת אשר זכתה לשם "סנגרייה של החגים".

גם צורת ההגשה של הסנגרייה אינה מובהקת ומוחלטת, כוסות שונות משמשות להגשתה, וסגנונות רבים נפוצים, מקראף ועד קערת פונץ' ענקית כמשקה מסיבות רב משתתפים מושלם. צורת ההגשה הנפוצה ביותר היא של קראף בן ליטר אחד, כאשר הסנגרייה נמזגת לקראף עתיר קרח, ומעל מקושטת בפלחי פרי. להגשה ביתית מזיגה ישירה אל כוסות עדיפה. בקיץ הישראלי חשוב להקפיד על כמות קרח גדולה בתוך הכוס ותחושת הרעננות תגבר אם בסיום תמזג על הסנגרייה מעט סודה להשלמת הכוסות.

סנגריות מוכנות לשתייה מוכרות כבר זמן רב ברחבי העולם. השוק הישראלי שזיהה את הפוטנציאל של הדרינק המרענן הזה, כבר מכין את עצמו לקיץ. בין מותגי הסנגרייה המוכנה המשווקים בארץ תוכלו למצוא, בין היתר, את סנגרייה LOLAILO של היבואן הוותיק ללי נתיב המייבא אותה כבר שנים רבות, את סנגרייה DON SIMON המיובאת על-ידי חברת שקד, סנגרייה PENASOL המיובאת על-ידי חברת הכרם, וסנגרייה EL SOL – סנגרייה חדשה בבקבוק המיובאת לארץ על-ידי חברת טמפו.

הכיף הגדול הוא שגם עם הסנגריות המוכנות אפשר להמשיך ולשחק כיד הדמיון הטובה עלינו: פירות נוספים, ברנדי או רום קטן לחיזוק, סודה או קאווה, ובעצם - כל מה שיגרום לסנגרייה שלכם להוריד מכם מעלה אחת בטמפרטורת הגוף וקליק קטן במדד הקיץ המעיק.

מה צריך?

חצי בקבוק יין לבן 250 מל' מיץ תפוחים 200 מל' לימונדה מיץ טרי מלימון אחד תפוז אחד, חתוך לקוביות אשכולית אדומה, חתוכה לקוביות תפוח ירוק, חתוך לפלחים סודה, קרה קרח

מה עושים? מכניסים לקנקן את כל המרכיבים (למעט הסודה), מערבבים ומקררים היטב. מוזגים שלושת רבעי כוס, מוסיפים קרח, סוגרים בסודה קרה ומגישים.