מעקב אחר פעילות היקבים ברשתות החברתיות בשנה האחרונה מראה שיש מי שכבר מממש את הפוטנציאל, לעומת כאלה שעדיין מהססים, או סתם מתעלמים. לא חבל?
לפני קצת יותר משנה, התבשרנו על תחולתו של החוק האוסר פרסום משקאות אלכוהוליים, לרבות יין, בכלי המדיה המסורתיים. באותם ימים היקבים התרעמו והכריזו על משבר חמור בענף היין. הם ניסו לעתור, נכחו בישיבות ממשלה ואף כמעט השיגו את מבוקשם, אך יוזם החוק, דני דנון, אשר עסוק בימים אלו בהפיכת המזנון באו"ם לכשר - שהרי זו הבעיה העיקרית של ישראל באו"ם - עמד על שלו והצליח להעביר את החוק בסופו של יום.
עם החלתו של החוק כתבתי כאן שהרשתות החברתיות הולכות להיות הדבר הבא בחיבור בין היין לצרכנים בעקבות החוק החדש. כאמור, לשלטי חוצות, תשדירים בקול ישראל או פרסומות בפריים-טיים של ערוץ 11 לא היתה ולא תהיה אותה השפעה כמו לפייסבוק ולאינסטגרם, שם ניתן להגיע אל הצרכן ללא מתווכים, קריינים או שחקנים. מה גם שהדור הצעיר כיום לא מחובר כל-כך לאמצעי המדיה המסורתיים, ואם מאן דהוא רוצה לבנות את קהל הלקוחות העתידי שלו, הוא חייב הרי לפנות לצעירים.
כן, אפשר בכיף להשמיץ את הרשתות החברתיות ואת כל הרעות החולות שהן הביאו עמן - תרבות השיימינג ובריוני המקלדת הם רק קצה הקרחון – אך אפשר גם לשבח אותן כשיש מקום לכך. ובכן, המפגש של היין עם הפייסבוק והאינסטגרם הזכיר לכולנו שעשיית יין היא קודם כל מלאכת אומנות. אומנות שנשחקה מעל דפי האינטרנט, בעיקר לאחר שזה האחרון הפך אמצעי לחלוקת ציונים מאת כל מבקר יין מזדמן, בארץ או בחו"ל.
היישר מהיקב לתוך הסמארטפון
זה בא לידי ביטוי בחשיפת העוקבים לשלבים בחיי הכרם כמו 'חנטה' ו'בוחל' עם תמונות מרהיבות של הגפן המשנה גווניה במהלך העונה; בתמונות של כורמים מיוזעים הכורעים ברך כדי לבצור עוד אשכול עסיסי שנחבא מבעד לעלווה; בדגימות הקרקע התקופתיות של אגרונום היקב האלמוני; בסרטון של תריסר זוגות הידיים עמלות מסביב לשולחן החלוקה בעת קבלת הענבים ביקב לאחר הבציר; בתסיסת התירוש הגועש במכלים בדרך להפיכתו ליין; או בתמונות של ניקוי החביות בזמן עונת המלפפונים ביקב.
כשפורטים את המגמות שחלו ברשתות החברתיות בשנה/שנתיים האחרונות, רואים כמה דברים. כיום כמעט וכל היקבים בארץ מחזיקים בדפי פייסבוק (לעיתים אף בעברית וגם באנגלית), אם כי לצד זאת, רק כמחציתם מחזיקים בחשבון אינסטגרם פעיל במקביל. אפשר לראות יותר ויותר ייננים שוויתרו על הפרטיות והפכו את דף הפייסבוק שלהם זמין לכל חובב יין. כמו כן, כמות העוקבים עלתה באופן ניכר. אם כמות העוקבים בחשבון האינסטגרם של 'יקב רקנאטי', למשל, היתה 350 לפני כשנה וחצי, כשפרסמתי את הכתבה הקודמת בנושא, אז כיום עומד חשבון היקב על למעלה מ-15 אלף עוקבים נוספים.
לייב בפייסבוק ובאינסטגרם
היקבים הגדולים שוכרים חברה חיצונית שעושה בשבילם את העבודה המסתייעת בצלמים, גרפיקאים ועורכים שמעלים סטטוסים באופן יומיומי ועונים לכל הטוקבקיסטים תוך דקות. בתוך כך גם נחשפנו לשני אירועים יוצאי-דופן השנה. האחד, 'יקב רמת-הגולן' ערך את טעימת היין הראשונה באינסטגרם - היקב חילק לשפים, כתבי אוכל ובלוגרים ערכות יין ונשנושים שהגיעו ישירות לבתיהם, וכך כולם פתחו את הערכות, שתו את היין והעלו תמונות שלו לאינסטגרם באותו הזמן.
באופן קצת אירוני שולטים 'יקבי כרמל', שנמצאים כאן עוד מהעידן הפוסט-רוטשילדי, בכל הנוגע לפעילות ברשתות החברתיות. הם מעדכנים בעקביות את העוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם אחר שלבי הכרם בהתאם לעונות השנה, מעלים חידונים נושאי פרסים ומושכים את התייחסות הגולשים. הם גם מפרסמים סרטונים ב'לייב' מהנעשה ביקב ומשתפים תמונות וכרזות מצחיקות מארכיון היקב. בנוסף לכך, השנה הם גם עדכנו אותנו ללא הרף בנוגע לפרויקט מעבר היקב מראשון-לציון ומזיכרון יעקב לאלון התבור.
בלי לפחד מטוקבקיסטים
ואם ביקבים הגדולים עסקינן, אז גם 'יקב תבור' עושה יופי של עבודה בפייסבוק עם סרטון סיכום בציר מגניב שמתאים את עצמו לקהל הצעיר. 'יקב דלתון' שמצליח להעביר את המסרים שלו בפייסבוק בלי לשעמם את העוקבים עם פוסטים שחוקים על תוצאות מתחרויות יין בסוף העולם. גם 'יקב רקנאטי' לא משאיר את העוקבים שלו באינסטגרם משועממים, חושף את הקרביים של היקב ומזמין את העוקבים לאירועים וטעימות והכל בצורה יצירתית ומזמינה.
לעומתם, ביקבים הבינוניים והקטנים, אחד מעובדי היקב לוקח את התפקיד לידיים כשלרוב מדובר ביינן עצמו. ביניהם יש שמתחזקים את הדפים באופן יומיומי, אבל גם יש כאלו שנמצאים ברשתות החברתיות רק כי כל שאר החבר'ה נמצאים שם, ומעדכנים את העוקבים רק לעתים רחוקות, אם בכלל.
רמי בר-מאור, בעליו של 'יקב בר-מאור', עושה לי חשק מדי יום לעזוב הכל, לפרוש מהלימודים ולפתוח יקב גאראז' מקסים משלי. ייתכן וזה בשל העובדה שהוא הצעיר שבחבורה, או שמא בגלל שהוא עצמו זנח את הקריירה הקודמת שלו כמהנדס. על כל פנים הוא מצליח להעביר דרך הפוסטים והתמונות שלו את ההתלהבות וההתרגשות מעשיית יין. אפילו מרגעי העבודה השחורה והמלוכלכת.
רק במרחק קליק אחד
ערן פיק מ'יקב צרעה', שידוע בזיקתו ונאמנותו לטרואר של הרי יהודה, מציף אותנו בתמונות של הכרמים. הרבה פעמים תמצאו אצלו בפיד תמונות של מאובנים מהפנטים שהוא מצא בכרם, ודגימות קרקע שאפשר ללמוד מהם הרבה על ההיסטוריה של האזור. אני תמיד נדהם איך ערן מוצא זמן לענות לעוקבים, להגיב ולהסביר. ליקב יש גם דף פייסבוק נפרד אבל אצל ערן הרבה יותר מעניין.
זאב דוניה מפעיל את חשבון הפייסבוק שלו תחת שם היקב שבבעלותו – 'סוסון ים'. מלבד התמונות המרהיבות של הכרמים והיין, זאב הוא גם יחצ"ן. הוא הסנגור הכי פעיל ברשת של יינות ישראלים, כשרים או לאו דווקא. והוא גם השגריר של זנים קצת פחות פופולאריים בארץ כמו מורוודרה וגרנאש.
אם לשפוט לפי השנה האחרונה, נראה כי היקבים בישראל די מבינים את החשיבות של הרשתות החברתיות תחת כללי השיווק החדשים ומשקיעים לצורך כך משאבים רבים. הם גם משתמשים בפלטפורמות השונות ביצירתיות ובחכמה, ובהשוואה לשאר העולם הם אפילו גם מובילים. אפשר לנכס עובדה זאת לחוק שיצר מעין ריק שהיקבים היו חייבים איכשהו למלא, אך אפשר לנכס את השימוש הרחב ברשתות החבריות גם לפער הקיים בין כמות היקבים ובין כמות צריכת היין בארץ.
על כל פנים, בין אם יוצא לכם לבקר די הרבה ביקבים האהובים עליכם, ובין אם אתם תקועים בעבודה כל השבוע, הסיפור המסקרן של היין שאתם אוהבים לשתות נמצא רק מרחק קליק אחד בסמארטפון שלכם, אז תתחילו לעקוב...