נותן בכוס: שרדונה ב'טורקיז'

זיו לנצ'נר יוצא למסע דילוגים קולינארי, מצמיד מנה לכוס יין וממשיך הלאה. הפעם הוא הולך על שיפוד נתחי סינטה וכוס קצרין שרדונה ב'טורקיז'...

בצהרי חול תמימים, החלל הגדול, המתוקתק והמשקיף לים האינסופי ב'טורקיז' מפוצץ כמו חומוסיה בכרם. זהו לב הצפונבוניה, יקום מקביל של אנשים עם מספיק זמן, מספיק כסף ומספיק אפשרות להוציא את שניהם יחד. הסגנון: קז'ואל פזרני.

המקום, ייאמר לזכותו, יודע נפש סועדו ומזין אותו באופן איכותי, אלגנטי, מפנק – אבל מה, זורם. זיהויו המרכזי של המטבח, בדומה לנוף שלו, ימי, אך התפריט שומר על איזון בבשרים, בפסטות וגם בסלטים לטובת הנסיכות המתבגרות בממלכת סי אנד סאן. מנות עיקריות, למקרה שזה מטריד מישהו (וזה לא), באזור ממוצע של 160 שקל.

מתפריט היין העמוק והבנוי במחשבה בחרתי כוס ירדן קצרין שרדונה 2013 של יקב רמת-הגולן (55 שקל). היין הזה מתאים למסעדה הזו. באיכות, בנוכחות וברעננות האליטיסטית. מתיישר נהדר עם הנוף בפנים ובחוץ, מול הכחול המקיף שבולע את העיניים. כרבים מהנוכחים, גם הוא עשיר, מרשים ובעל גוף יפה.

דווקא בשר התחשק לי אתו, ועל אף שזו כביכול לא ההתאמה המתבקשת, השידוך היה מעולה. המנה, נתחי סינטה על שיפוד ותפוח-אדמה קונפי Coocked over night (אם כבר מתחכמים, ומתעקשים לעשות את זה באנגלית – לא כדאי לאיית נכון?), לא אכזבה. מינימליזם חכם של ריבועי סינטה משובחת ועסיסית, תפוח-אדמה טעים - אובר נייט או לא, מריחת חרדל מצוין ומצע עלים קטן. בלי משחקים, ולא צריך כאלה. תענוג יקר (165 שקל), אבל תענוג.

הקצרין שרדונה האציל היה בא טוב עם כל דבר, ועם הסינטה הוא בא לי נהדר. איזן ורענן את הבשר בחמיצות הנעימה שלו, סגר כל ביס בסיומת המיוחדת, שלא נגמרת. עד שנגמרה הכוס, למרבה הצער. אתרי החדשות עדכנו שאלאור אזריה קיבל כרגע שנה וחצי מאסר. על הבר המשיכו לדבר עסקים ומכבי תל-אביב. בעמדת הכניסה הצטבר תור ובמסעדה לא נשאר כיסא פנוי. השמש החורפית חיממה את המרפסת והבריקה את הים. החמש דקות ברגל ליונדאי גטס שלי שחנתה במגרש חול ליד החוף, נמשכו לנצח.

טורקיז. הרצל רוזנבלום 6, מתחם סי אנד סאן, תל-אביב