צחי ימין ישב עם יאיר גת לשיחה על 'מדריך היין הישראלי הלבן' שהושק לאחרונה, ושמע ממנו מה דעתו על ביקורות יין בעידן הדיגיטלי ועל ההבדלים בין לבן לאדום...
רגע לפני שהתיישבתי לראיין את העיתונאי ומבקר היין יאיר גת על 'מדריך היין הישראלי הלבן', נזכרתי בהצהרה ששחרר לאחרונה סם יות'נזיה (Sam Euthanasia): "היום מבקרי יין מנסים להפוך לפופולאריים, מנסים להיות ראשונים אבל לא מנסים להיות צודקים". סם בן ה-95, המחזיק בתואר מבקר היין המבוגר ביותר בעולם, ויש שיגידו אחרון הנפילים, עודנו מכתת רגליים בין טעימות יין ומושך אחריו עשרות אלפי קוראים אדוקים. אולי לא רבים יתחברו לביקורות היין שלו, אך קל מאוד להסכים אתו שמבקרי יין הפכו במרוצת הזמן לדבר הכי מאוס היום בתעשייה, הרבה מאוד מזה באשמתם. וכמובן שאין הכללות.
אינספור גורמים הביאו את מבקרי היין למעמד בו הם נמצאים היום - שיטת הציונים המפוקפקת שהפכה בקבוק יין שהגיר זיעה והקיז דם בטרם נולד לאוויר העולם, אל מספר דו-ספרתי ריק מתוכן. החנופה למקורבים, הקרבה לצלחת, היהירות או היעדר האובייקטיביות אשר לפעמים אף משאירה את חותמה על סגנון היין. ואפילו סתם בגלל שתמיד נראה כאילו מבקרי יין חיים את "החיים הטובים" ולא באמת עובדים.
ביקורת נוקבת
"את המהדורה הראשונה הוצאנו לאור לפני ארבע שנים והיא כללה 67 יינות. זה היה סוג של פיילוט אז חילקנו אותה בחינם. בכל זאת פעם ראשונה, אז לא צריך להיות שחצנים". גת הוא באמת בחור צנוע, אבל מבין השורות הצלחתי להבין שהפידבקים היו טובים גם מצד קהל הצרכנים, וגם מצד בעלי היקבים שחילקו בגאווה את המהדורה הראשונית בהשקות שלהם. אז ביקשתי שיספר לי קצת מה קורה מאחורי הקלעים כשהוא וגל טועמים את היין.
על העיוורון
"בגדול זו טעימה עיוורת, לפי כל החוקים והתקנות. אנחנו רוצים לנתק את כל המסביב ולשפוט כל יין לגופו. המון פעמים קורה שאנחנו מורידים את הגרב שמכסה את הבקבוק ונותרים פעורי פה. לחיוב או לשלילה. ויותר מזה, כדי להפוך את המדריך להוגן ביקשנו מכל יקב שרוצה להשתתף לשלוח עד 3 בקבוקים. כך למשל יקב גדול כמו 'כרמל', עם פורטפוליו של בערך 30 יינות, מתמודד באופן שוויוני עם יקב בוטיק פצפון. ולמען הסר ספק אנחנו לא גובים שקל מהיקבים".
מה דעתך על ציונים? כשאתה נותן ליין ישראלי ציון אתה משווה אותו ליינות אחרים מסוגו בעולם או שופט אותו רק כהיותו ישראלי? הרי ראינו כבר איך מפזרים פה +90 לכל מה שיוצא אחרי שנה וחצי מהחבית.
"תשמע, ציונים זה שיטה מחורבנת, אבל אין דרך אחרת. אנחנו עובדים לפי טכניקה מסודרת ומתעלמים מהעובדה שהיין מיוצר בישראל. לא בכדי, הציונים של היינות הלבנים נמוכים באופן משמעותי מהאדומים, בהם קל יותר להפתיע. יין אדום שמיוצר בארץ יכול להיות פחות מהוקצע, אבל כן להפגין אופי או להיות קצת פאנקי. על זה הוא יקבל עוד חצי נקודה אצלי. לעומת זאת, יינות לבנים זה או שאתה יודע לייצר או שאתה בבעיה, אין הפתעות. ולצערי היו לא מעט בקבוקים לבנים שאתה טועם ושואל את עצמך, למה לעזאזל מישהו חשב שהמוצר הזה ראוי להיות מסחרי".
האם לדעתך יש מקום להוציא לאור מדריך יין ישראלי כל שנה? יש פה בביצה המקומית שינויים כל-כך דרמטיים משנה לשנה?
"מצד אחד, להוציא לאור מדריך חדש כל שנה זה עסק מאוד לא כלכלי. קהל היין בארץ הוא לא גדול והביקוש למדריך יין בסדר גודל כזה הוא נמוך מאוד. לכן, כדי להמשיך את המסורת, אנחנו עושים את זה מהבית, באופן פרטיזני, אבל רציני, וגובים על המדריך רק 9.90 ₪ כדי להתמודד עם העלויות הכרוכות בהפקה. אבל אם אתה שואל אותי מבחינת איכות, אז בהחלט שיש מקום להוציא כל שנה".
תסביר.
"יש כאן בצירים ואין כאן אחידות. יש יינות על המדף, ואפילו יציבים ומוכרים מאוד, שפעם בכמה שנים ממש מאכזבים - להתעלם מכך זה פשוט לבגוד בצרכנים. תראה את 2015 למשל, הוא היה בציר של להיות או לחדול. יקבים שבצרו לפני סופת החול שכיסתה פה את כל הארץ קיבלו יין משגע, במיוחד בלבנים. לעומתם, היו הרבה אחרים שהתרסקו. ותוסיף לכל זה את העובדה שכאשר מדובר ביקבים קטנים, שנה זה המון זמן באבולוציה של יקב בוטיק. הם לומדים פתאום לעבוד, להשתפר ולגבש זהות".
צפוי למדריך היין המשך?
"כתיבת מדריך בסדר גודל הזה מצריכה המון זמן ומשאבים, כך שגם אני וגם גל עושים עוד הרבה דברים במקביל. בשונה מפארקר או רוגוב שהיו חייבים לשמור על עקביות, היום יש לצרכנים הרבה אלטרנטיבות באינטרנט או בסמארטפון. אני מקווה מאוד שנצליח להרים פרויקט נוסף לקראת פסח 2018".
הזמן הלבן
אולי הרצל הצליח לחזות שתקום אי-שם מדינה יהודית, אבל הוא בחיים לא היה מאמין שאחרי 69 שנים אותה מדינה תוכל גם להצדיק מדריך יין שלם שמוקדש כולו ליינות לבנים. ועכשיו ברצינות, נראה כי יאיר גת וגל זוהר עושים עבודה יפה שכבר יש לה מורשת הולכת ומצטברת. וזה לא עניין של מה בכך בעידן הפייק-ניוז של ביקורות היין.
אחרי שעברתי על המדריך החדש, גם אם לא נשביתי בקסמן של כל הביקורות והתיאורים, הופתעתי (לטובה) כשראיתי בחלק מהקטגוריות שמות של יקבים גדולים בתחתית הרשימה, ואילו שמות חדשים ומרעננים בראשה. גם הציונים המתונים והמאופקים מראים שלא מדובר בניסיון למשוך תשומת לב או לגרוף פרסום. אז אם אתם סקרנים או צמאים, חג השבועות שמתקרב הוא רק עוד תירוץ לבדוק את המדריך הלבן בעצמכם.
מדריך היין הישראלי הלבן 2017. מהדורה דיגיטלית. מחיר: 9.99 ₪
את המדריך ניתן לרכוש באתר: http://www.i-w-g.co.il/