כוכב הקולנוע הצרפתי אלן דלון הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 88. בין סרטיו המפורסמים "לעין השמש", "רוקו ואחיו", "הסמוראי" ו"הברדלס", ועוד. "הוא מת בשלווה בביתו, מוקף בשלושת ילדיו ומשפחתו", מסרו ילדיו של השחקן לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.

דלון נולד בפרבר של פריז בצרפת ב-8 בנובמבר 1935. הוריו התגרשו כשהיה בן 4 וכל אחד מהם התחתן בשנית. הוא התחנך בפנימייה קתולית, אולם לימודיו בה הופסקו בגלל התנהגותו והוא עבר מספר מסגרות חינוכיות. בגיל 14 עזב את לימודיו ועבד תקופה קצרה בקצביה אצל אביו החורג. בגיל 17 התגייס לצי הצרפתי ושירת במלחמת הודו-סין הראשונה.

אלימות מתנחלים? צבי סוכות סבור: "תופעה סופר שולית, טיפה בים מול הטרור הערבי"
"משוואת אדרעי": שמו של דובר צה"ל בערבית מעורר אימה בעזה

דלון סיפר כי מתוך ארבע שנות שרותו בצבא, שהה 11 חודשים בכלא בגלל בעיות משמעת. בשנת 1956 שוחרר מן הצבא על רקע התנהגותו ושב לצרפת. מיד לאחר שובו עבד בעבודות מזדמנות כמלצר, סבל, ואיש מכירות.

באותה תקופה התיידד עם השחקנית בריז'יט אובר וליווה אותה לפסטיבל הקולנוע בקאן שם החל בדרכו כשחקן. בעת ביקורו בקאן קיבל פנייה מצייד כישרונות של המפיק הידוע דייוויד או. סלזניק. הוא ניגש למבחן במה ולאחריו הציע לו סלזניק חוזה עבודה, בתנאי שילמד אנגלית. דלון חזר לפריז כדי ללמוד אנגלית, אולם לאחר פגישה עם הבמאי הצרפתי איב אלגרה (Yves Allégret), שכנע אותו האחרון להישאר ולעבוד בצרפת.

לאחר שסלזניק הסכים לביטול חוזהו הציע לו אלגרה תפקיד בכורה בסרטו "Quand la femme s'en mêle". סרטו הבא, "Faibles femmes" שנקרא בישראל "היום זו מחר אחרת", הוקרן אף בארצות הברית, שם הפך להצלחה גדולה.

פריצת הדרך של דלון החלה בשנת 1960 עם הסרט "לעין השמש" שם גילם את טום ריפלי, אדם חלקלק, השואף למצוא חן בעיני אנשים מחד, וחסר כל מצפון או רגשות כלפי הסובבים אותו מאידך. לאחר מכן שיחק בסרטים כמו "רוקו ואחיו", "הברדלס", "הטוליפ השחור", "הסמוראי", מר קליין ו"בורסלינו".

בשנת 1961 הופיע דלון לראשונה על במת התיאטרון במחזה "חבל שהיא זונה" לצידה של רומי שניידר שהייתה מאורסת לו משנת 1959, לאחר שכיכבו יחד, שנה קודם לכן בסרט "קריסטין".

ב־1965 הופיע בסרט "הרולס רויס הצהובה" לצידה של שירלי מקלין וב-1970 הופיע בסרט הפשע המעגל האדום בבימויו של זאן פייר מלוויל.

דלון נחשב באותה עת לאחד הכוכבים הצרפתיים הבולטים, אך מסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 החלה הקריירה הקולנועית שלו לשקוע.

בשנת 1997 הכריז דלון על החלטתו לפרוש ממשחק קולנועי, אך מאז שיחק בחמישה סרטים נוספים והרחיב את הופעותיו על הבימה בהצגה המצליחה "Les montagnes russes".

בשיא הצלחתו נודע גם הודות לדואט "פארולה, פארולה" (Paroles, Paroles), אותו הקליט עם הזמרת דלידה בשנת 1973, שהייתה בת זוגו באותה תקופה.

בשנת 1968 נקשר שמו של דלון לשערוריית כספים וסמים ושחיתות-בצמרת, לאחר שגופת שומר-ראשו נתגלתה במזבלה. לא הוגש נגדו כתב-אישום אך מעת לעת נתפרסמו שמועות על קשריו עם חוגי פשע בפריז.

ב-1991 קיבל דלון עיטור אביר של לגיון הכבוד של צרפת, וב-2005 קיבל מהם את העיטור קצין. בשנת 1995 זכה בפרס דב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין וקיבל עיטור קצין של המסדר הלאומי של מרית'.