המרד הצליח, הערוץ 13 מת: פינה אחת בתכנית של דרוקר קברה את הערוץ
היה גם את מתן חודורוב שהלין על כך שהאוצר שולח את ידו הארוכה בכיסינו, הפעם דרך הפנסיות הצוברות, את שרי רוט שהלינה על המתקפה (שלא באמת הייתה, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת) על גאולה אבן וגם לנתן זהבי ולאלוף במילואים נמרוד שפר היה מה להגיד על ענייני השעה - דברים חכמים, אפילו נכונים, אבל מה-זה-לא-רלוונטיים.
דווקא כמי שעמדותיו קרובות (בהכללה כמובן) לאלה שמובעות לרוב בתכנית של דרוקר, אי אפשר היה שלא לחוש מתוסכל נוכח מופע הפואטרי סלאם בסגנון ספוקן וורד של סיסמאות קפלן, בעוד חדשות אמיתיות קורות בשטח. זה היה מתסכל כי קולו של ערוץ נוסף, ערוץ 13, הוא קול חשוב.
כי הקול של דרוקר - ועמו חודרוב וקרא - הוא חשוב (וכאמור, אף יקר לליבי). וכשמביטים בזה אי אפשר להתעלם מהקונטקסט המיידי של הדברים: מאבק עובדי חדשות 13 שהביא לסיכול מינויה של יוליה שמואלוב ברקוביץ' למנכ"לית. אפשר בהחלט שהיא לא הייתה האישה המתאימה לתפקיד, אבל השורה התחתונה היא שהעסק לא מנוהל.
כי אנשי תקשורת (ואיני מוציא את עצמי מהכלל הזה) רוצים שקולם יישמע, שהפרשנות השנונה שלהם היא זאת שתכתיב את האג'נדה. לשם כך יש להם עורכים ומנהלים שתפקידם ליצור מינון נכון בין "הארד ניוז" לפרשנות, כלומר - אלא אם כן הם עובדי חדשות 13 - "גלאקטיקוס" בלי מאמן.
התכנית של דרוקר נגמרת בפינה שנקראת "מצעד הטרלול", ובכן, למרבה הצער אמש התרחש מצעד הטרלול האמיתי בארבעים הדקות שקדמו לפינה, שעה טלוויזיונית שהסבירה למה הערוץ הזה גוסס מבחינת נתוני הצפייה שלו. בפרפרזה על הביטוי השאול מעולם הרפואה, ניתן לומר: המרד הצליח, הערוץ מת.
