ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, אשר הוזמן לייעץ בחטיבת המחקר באמ"ן טרם השבעה באוקטובר ומחבר הספרים "סופה של מדינת ישראל?!" ו-"10 עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגוני ומדינות טרור", שוחח עם "מעריב" על ראי המלחמה בעיניים פסיכולוגיות, למה אנשי החמאס מתנהגים כפי שהם מתנהגים ומה כל זה אומר לגבינו.
״אנחנו שואלים את עצמנו למה סאדיזם? למה לא לומר לישראל באופן ברור מה עלה בגורל שירי ושני ילדיה? אנו או כל מדינה מערבית מתוקנת היינו וודאי מתנהגים אחרת", אמר ד"ר גרוזברד בתחילת הריאיון בעודו מתייחס לשירי ביבס ושני ילדיה שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר.
מיד לאחר מכן הסביר: "אבל סיפור קטן זה, כמו גם סיפורים רבים אחרים, מאפשרים לנו באמצעות משקפיים פסיכולוגיות להגיע לתובנות חשובות ביותר על האויב שלנו וכיצד יש להתמודד מולו".
"לאנשי חמאס יש מה שאנו קוראים מיקוד שליטה חיצוני ולא פנימי. זה אומר שהם מתעסקים אתנו כל הזמן. אנו מתעסקים בעצמנו והם בנו. כלומר, הם צופים במהדורות החדשות שלנו, מבינים לא רע מה אנו מרגישים, משחקים עם זה וחיים את זה. לנו, אנו עצמנו יותר חשובים. להם, האחר. כלומר, הסבל שלנו הוא התגמול שלהם. אפשר לקרוא לזה קנאה, אפשר נקמה, אבל זה יותר מכך. זו אופנות חשיבה רגשית וקוגניטיבית של עם שלם שאנו לא באמת מבינים".
ד"ר גרוזברד תיאר את דרך התנהלותם של אנשי החמאס כמכוונת, מודעת ובלתי נמנעת. "כשהם מתעללים בנו הם יודעים שיושב להם כגמולם, אבל הם פשוט לא מכירים דרך חיים אחרת. סיבת הקיום שלהם הינו העימות עם ישראל וללא חילופי מהלומות הם יחושו בודדים ונאלצים להתבונן פנימה ולהשקיע בעצמם. זה פשוט לא נסבל עבורם. כך היו יחסיהם עם הוריהם כילדים, וכך כעת אתנו".
עוד הוא הוסיף כי מדובר בשיטה חינוכית שמוטמעת בהם עוד בילדותם, ומסביר: "הם ירו עלינו טילים בלי להתחשב במחיר, וגם כעת כשהם רואים את ההריסות בעזה. זה עבורם עוד שלב במשחק, ולא סופו כפי שהיינו רוצים לצפות. כעת תורם להכות וזה יבוא. פעם אמר לי פסיכולוג ערבי 'אצלנו משפילים את הילד מגיל צעיר כדי שידע את מקומו'. מכאן מתחיל מה שאנו קוראים לו היעדר נפרדות והשקעה בהתנגדות במקום בעצמאות ובפיתוח עצמי".
"מה זה אומר לגבינו? שמה שהיה הוא שיהיה. ללא הגליה של הפלסטינים או ממשל צבאי תקיף לאורך שנים שיאפשר חינוך אחר כפי שקרה עם ערביי ישראל לא יהיה שינוי. גם כשהם מובסים, הם ימשיכו להתגרות בנו במעגל אינסופי של אלימות. מאחר ששתי האופציות המצוינות לא מקודמות, לצערי חזרנו לשישה באוקטובר".
לקראת תום הריאיון הסביר ד"ר גרוזברד מדוע עדיין איננו אופטימי באשר למצב העתידי. "הדבר שהכי מציק לי אישית הינו שהמדינאים ואנשי מערכת הביטחון נעדרים כל חשיבה פסיכולוגית, וחמור מכך ללא רצון ללמוד. קונספציה שגויה והטיות חשיבתיות זה בדיוק עבודתו של הפסיכולוג, אבל הפסיכולוגים לא מראים נכונות לתרום לעבודת המודיעין, והאחרון לא מראה שום עניין לשלב ידע פסיכולוגי בהערכותיו. על כן אינני אופטימי באשר לעתיד".
