כשהייתי ילד, במרכז המסחרי ליד ביתי הייתה חנות צילום. פוטומט קראו לה. ניהל אותה איש מבוגר ונחמד בשם יוסי. יוסי עבד קשה כדי לשפר כל הזמן את השירות ללקוחותיו. חדור בתחושת שליחות יום אחד הוא תלה שלט מאיר עיניים בחזית החנות עם הכיתוב "פיתוח תמונות מהיום למחר". מרשים. אחרי זמן לא רב, הוא בא עם הצעה נוספת פורצת דרך - פיתוח תמונות תוך שעה! כלומר כל מי שצילם תמונות, יכול לבוא לפוטומט ולצאת עם תמונות מודפסות במעטפה לבנה תוך שעה! שעה!! באמת וואו! ומה קרה אח"כ? פיתוח תוך חצי שעה? אח"כ נולד הצילום הדיגיטלי. הפוטומט של יוסי נסגר ומעולם לא ראיתי אותו יותר.

ניתוץ הקונספציה הנגדית: רוחה של האומה הישראלית עולה וזורחת

זה יפה וחשוב להשתפר, להתייעל ולשכלל תהליכים. בתחום העסקי יש בייעול הזה הרבה כסף. המון כסף. המשמעות של ייעול תהליכי ייצור היא אדירה עבור חברות תעשייתיות. גם ליוסי החביב מפוטומט זה הביא ערך רב והרבה לקוחות נרגשים. עד שהשוק השתנה. פתאום ההצעה שלו לא הייתה רלוונטית יותר, והוא סגר את הבסטה.

זה נכון וחשוב בהמון תעשיות. בתעשיית הרכב למשל. לשפר את המנוע, לייעל את צריכת הדלק. טובי מהנדסי המכונות בעולם ישבו במשרדי יצרני הרכב הגדולים בעולם ושברו את הראש איך הם הופכים את מנוע הבנזין ליעיל יותר. לחסכוני יותר. והם הצליחו לא רע. לאורך השנים מנועי הבנזין הלכו והתייעלו. ואז נולדה המכונית החשמלית. ומה יהיה עם מנועי הבנזין בעתיד הנראה לעין? כנראה לא שונה בהרבה מתקליטי הוויניל. פריט אספנים סנטימנטלי.

בעולם ההייטק והחדשנות אוהבים להשתמש בחשיבת "מה אם"? מורידים אלמנט מרכזי בפתרון הנוכחי, ומנסים לראות איך ייראה הפתרון החדש לאותו צורך. מה אם לא נשתמש בפילם כדי לצלם תמונות? מה אם לא נתכנן מנועים הבנויים על דלק? רק בחשיבה כזו אפשר להביא פתרונות חדשים שלוקחים בעיה קיימת ומביאים פתרון חדשני שיוצא מהקופסה.

הפתרון החדשני לא יבוא כנראה מאותם אנשים שנעולים בקונספציה הישנה, לא רק כשמדובר במנועי בנזין, מצלמות עם פילם או "מרתיעי חמאס סדרתיים".

דווקא חשיבה חדשנית חדשה שמאתגרת קונספציות עבר יכולה להביא פתרונות חדשניים, שמשנים את המשוואה באמת, ולא רק בדיבורים.

מעניין מה היה קורה אם הקבינט המלחמתי או המדיני היה מגוון את עצמו עם אנשים מתחומים אחרים ומגוונים. לתת צ'אנס אמיתי לחשיבה חדשנית אחרת. גם חשיבה אזרחית. גם חשיבה סטארט־אפיסטית, העיקר במקרה שכזה, אולי היה נולד פתרון חדש ואפקטיבי - והיינו נפטרים מהנוסחה הישנה של יוסי מהפוטומט - הרתעה לשנה או במקרה של הצלחה - הרתעה לשנתיים או לשלוש.

הכותב הוא משנה למנכ"ל קבוצת טמפו ונינו של דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל