ועידת "מעריב עסקים 2030" מתכנסת היום במלון דן אכדיה בהרצליה, בהשתתפות קובעי מדיניות וגורמים מובילים מכל תחומי החיים בישראל, אשר יבחנו, בין השאר, מה מצפה לישראל בעשור הקרוב.
אחד הפאנלים בוועידה יעסוק בעתידו של אזור הנגב, שעובר מהפכה בשנים האחרונות עם השקעות ממשלתיות בהיקפים של מיליארדי שקלים. "הנגב נמצא כיום בנקודת זינוק, רגע לפני מימוש הפוטנציאל שלו, בעזרת פרויקטים לאומיים שאמורים לשנות את פניו בעשור הקרוב ולהשפיע על חייהם של הדורות הבאים", אומרת אשת התקשורת קרן אוזן, תושבת הדרום ומנחת הפאנל.
בפאנל שבהנחייתה יעסקו, בין היתר, בשני פרויקטים לאומיים אשר הקמתם נמצאת בסימן שאלה: קריית המודיעין באזור ליקית ושדה התעופה הבינלאומי בנבטים. "הקמת קריית המודיעין היא קריטית לעתידו של הנגב", אומרת ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בקבוצת לוצאטו ופעילה חברתית, אשר הובילה בשנה האחרונה מאבק להקמת קריית המודיעין. "קריית המודיעין תהיה גורם בעל השפעה על המצב הדמוגרפי בנגב", אומרת לוצאטו. לדבריה, יחידות המודיעין והתקשוב אמורות לייצר כ־50 אלף מקומות עבודה, משום שלצד יחידות הצבא יגיעו לנגב גם חברות טכנולוגיה מהמובילות בעולם.
אלא שהרמטכ"ל אביב כוכבי ובכירים נוספים באמ"ן מתנגדים להקמת המתחם, כל עוד לא תיסלל מסילת רכבת אשר תחבר בינו לבין מרכז הארץ. "הקמת קריית המודיעין באזור ליקית נמצאת בנקודת אל־חזור, כאשר המכרזים להקמת הבסיס כבר יצאו", מציינת לוצאטו, ומוסיפה כי במשרד התחבורה וברכבת ישראל התחייבו שהמסילה תיסלל, והציפייה היא שהממשלה אשר תקום לאחר הבחירות תוציא את הפרויקט לפועל.
סוגיה נוספת שעליה ידונו היום בפאנל הוא המאבק להקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים. "הקמת שדה התעופה בנגב תוסיף כ־30 אלף משרות", אומר טל אל על, מ"מ וסגן ראש עיריית באר שבע, מראשי מטה המאבק. "בניגוד למצב בנתב"ג, שבו טיסות הלילה מפריעות לתושבים המתגוררים מסביב, שדה התעופה בנבטים מרוחק מיישובים, ואין שום פגיעה סביבתית גם אם השדה יעבוד 24 שעות ביממה. בנוסף, הוא יוכל לגדול ולהתרחב במידת הצורך ללא שום הגבלה".
הדברים נאמרים על רקע העובדה שהממשלה ומערכת הביטחון היו מעוניינות בהקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, בעמק יזרעאל. המתנגדים לתוכנית טוענים שלשדה התעופה תהיה השפעה הרסנית על הסביבה, ששטחו יהיה קטן לעומת החלופה בנבטים ושהוא יהיה סמוך ליישובי העמק, מה שעשוי להגביל את יכולת תפעולו בשעות הלילה.
"כלפי חוץ, חיל האוויר משתף פעולה, אך בפועל נראה לי שהוא עושה הכל כדי לטרפד את המהלך", אומר אל על. לדבריו, יש במטה המאבק להקמת השדה בנבטים יוצאי חיל האוויר, מומחים בתחום, שסבורים כי ניתן למצוא פתרונות לכל סוגיה שמעלים ראשי החיל. עוד הוא מוסיף שנתניהו וגנץ הסכימו לבחון את סוגיית שדה התעופה בנבטים, בטרם קבלת החלטה סופית בעניין.
לצד ההשקעה הממשלתית בפרויקטים לאומיים, ישנם גם אישים בעלי חזון, קרנות ועמותות, אשר מקדמים את הפוטנציאל הטמון בנגב בדרכים שונות. אחד מהם הוא נשיא הקונגרס היהודי העולמי, איש העסקים רון לאודר, שהקים לפני כחמש שנים את "מרכז לאודר לתעסוקה" בבאר שבע, הפועל להשמה מקצועית לאלפי צעירות וצעירים, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון וארגוןJNF. "רון לאודר נושא את חזון בן גוריון, שלפיו עתיד מדינת ישראל טמון בנגב, וסבור כי מימוש החזון נעוץ ביכולת להביא אל הנגב צעירים במקצועות הייטק וקדמה", אומר אבי בלשניקוב, יו"ר מרכז לאודר לתעסוקה.
"בימים אלו משלים רון לאודר את בניית ביתו בישראל, בעיר באר שבע בצמוד למרכז ההשמה", מוסיף בלשניקוב. "הצלחת המרכז בנגב הביאה אותנו להחלטה להקים מרכז נוסף בגליל, שישרת צעירים יהודים, ערבים ודרוזים, שיבטיחו את עתידם בגליל ויחזקו אותו כמו את הנגב. אני גאה להיות שותף למימוש החזון הזה. נאמנים לחזון בן גוריון ולפעילות הממשלות לחיזוק הנגב והגליל, אנו ממשיכים בשליחותנו".
גוף נוסף שמקדם פרויקטים רבים בנגב הוא קרן מיראז’ ישראל, בראשות דיוויד מיראז'. מאז תחילת פעילותה, בשנת 1999, זיהתה הקרן כי הנגב עתיד להיות אחד ממחוללי הצמיחה החשובים של מדינת ישראל, ולפיכך תמכה והובילה יוזמות חברתיות וכלכליות רבות באזור, ובהן הקמת המרכז הרפואי דימונה, מרכז השיקום בשדרות, קידום תעסוקה ויזמות, פיתוח אורבני ותמיכה בעשרות פסטיבלים ואירועי תרבות.
"אנו משקיעים בפיתוח כלכלי אזורי, תוך התמקדות בשלושה מנועי צמיחה מרכזיים, שבהם לנגב יתרון תחרותי משמעותי בעולם: DeserTech, תעשייה מתקדמת ותיירות", אומרת מנכ"לית הקרן, ניקול הוד סטרו. "בפרוייקט הדגל שלנו – DeserTech - אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות המים, האנרגיה והחקלאות. בימים אלו אנחנו מקימים את 'קהילת החדשנות', שתהפוך למרכז בינלאומי בתחומים אלו. מטרת מרכז החדשנות שיפעל בבאר שבע היא להפוך את הנגב להאב בינלאומי בתחומי שינוי האקלים וה-DeserTech".