"הקורונה גורמת למצוקת המשפחות והצוות המטפל- הסרטן לא עוצר בגלל הנגיף"

משבר הקורונה פוגע בצורה אנושה לא רק בבעלי עסקים קטנים ובינוניים, אלא גם שולח מהלומה שנדמה שיהיה קשה מאוד להתאושש ממנה לעבר העמותות השונות שפועלות בישראל ונשענות בעיקר על מתנדבים שנשלחו הביתה ועל תרומות שהפסיקו להגיע - הן מהסקטור הפרטי והן מהסקטור העסקי.

התוצאה היא שרבים מבני הנוער בסיכון, ילדים חולי סרטן ומשפחות נזקקות מוצאים את עצמם ללא מענה הולם בימים אלו. ארבעה מנהלי עמותות סיפרו לנו על הקשיים וההתמודדויות בימים הללו, שבהם הם משוועים להזרמת חמצן מיידית, לפני שיהיה מאוחר מדי.

"עלם היא העמותה הגדולה ביותר המסייעת לבני נוער, צעירים וצעירות בסיכון, ומשבר הקורונה גרם וגורם לפגיעה קשה ברמת ההכנסות", אומרת ענבל דור קרבל, מנכ"לית העמותה. "המגזר העסקי סופג הפסדים, הציבור הרחב סופג מכה קשה, מצב הרוח הלאומי אינו רלוונטי לגיוס תרומות והמגזר הציבורי ורשויות הממשלה עדיין לא יצאו בתוכנית סדורה לתמיכה בעמותות ובמגזר השלישי כולו - שנדרש לתת מענה לאוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר".

דור קרבל טוענת שמאז תחילת המשבר ניכרה פגיעה מיידית בהכנסות העמותה. קמפיין ההתרמה השנתי, שהוא אחד ממקורות ההכנסה העיקריים, היה אמור לעלות בעוד כחודש. המטרה: גיוס של 2 מיליון שקל. הקמפיין נדחה עד להודעה חדשה, וההכנסות הקיימות הולכות ומתמעטות.

 "בשלב זה קיימת אי־ודאות בנוגע למימון הפעילות מצד הרשויות ומשרדי הממשלה, ומאז תחילת המשבר, מימון משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ירד ב־40%. העמותה נאלצת להכניס את היד עמוק יותר לכיס ולהשתמש בקצה היכולת הכלכלית שלנו", מסבירה דור קרבל.

בהערכות שנעשו מאז תחילת המשבר, ניכר כי שנת 2020 תסתיים בירידה של כ־40% בגיוס התרומות השנתי שתוכנן בעלם. כפועל יוצא מהמצב נאלצה העמותה להוציא עובדים לחל"ת, לקצץ בשכרם של עובדים רבים ולצמצם אחוזי משרה, כדי להמעיט בהוצאות.

עם זה, לנוכח הצורך הגובר של בני הנוער, העמותה ממשיכה להפעיל את מרבית הפרויקטים שבמימונה. "הנפגעים המרכזיים הם בני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון, שזקוקים לעזרה, בעיקר כשהמצב מחריף והמצוקות שלהם גדלות ומעמיקות", מסכמת דור קרבל.

מה אתם רואים בשטח?
"המצוקות בשטח מתגברות ומקצינות. בני הנוער, הצעירים והצעירות, שמצבם בשגרה קשה, הופכים כעת לשקופים מאי פעם. המצוקות שלהם עולות ומחריפות בחירום, והצורך לסייע להם גובר. דווקא עכשיו, במצב חירום זה, היכולת של המדינה לסייע לנו פחתה".

אילו תוכניות שהיו אמורות לצאת לפועל הוקפאו או הופסקו?
"כרגע התוכניות עובדות כולן במתכונת מצומצמת, אך את תקציבי המדינה עלם מממנת מכיסה, והמצב הזה לא יוכל להימשך עוד זמן רב. תוכניות שהיו אמורות לצאת לפועל בשנה הקרובה ונעצרו בשלב זה הן פיתוח סיוע לחיים עצמאיים לאמהות צעירות בסיכון, איתור בני נוער וצעירים בסיכון גם בקרב החברה הערבית ויישום התוכניות של עלם שם וכדומה".

מה קורה עם מתנדבים בימים של סגר?
"ששת המרכזים שלנו לצעירים וצעירות בסיכון גבוה (חסרי בית ועל רצף הזנות) ממשיכים לעבוד, כמעט כולם במתכונת מלאה ובכפוף להנחיות משרד הבריאות והרשויות השונות. נוסף לכך הפעילות שלנו באיתור בני נוער, צעירים וצעירות ברחובות וסיוע להם ממשיכה להתקיים, בשינויים ובהסתגלויות למצב.

אנחנו יוצאים לרחובות לאתר צעירים וצעירות חסרי בית, שכעת יותר מתמיד אין להם לאן ללכת או מה לאכול, והם מעדיפים את הסמים או את ה'לקוח', שבכספו הם יוכלו לשרוד ברחוב. בזהירות המרבית, ממוגנים במסיכות ובכפפות, הצוותים שלנו יוצאים אליהם לרחובות, מחלקים להם מזון וציוד בסיסי, מעניקים להם יחס, חום ודאגה, כדי שלא ירגישו לבד".

המימון הממשלתי לפרויקטים אלו הפך חלקי בשל משבר הקורונה. איך מתמודדים?
"למרות המימון החלקי, עלם ממשיכה להפעיל את הפרויקטים כי אנחנו יודעים שבלי המענה שאנחנו מציעים, אלפי בני נוער, צעירים וצעירות, ימצאו את עצמם ברחוב. נוסף לכך, רבים מהצעירים שעלם מלווה בדרכם לחיים עצמאיים פוטרו במשבר הקורונה. להרבה מהם אין חסכונות, אין להם משפחה לפנות אליה, ולחלקם אף לא נותר כסף לאוכל. כדי לתמוך בהם, עלם ממשיכה בשגרת הפגישות האישיות עמם, והן נעשות בטלפון".

גם ארגון הצלת המזון הגדול בארץ, לקט ישראל, שפועל יותר מ־17 שנה, ובימים כתיקונם מפעיל מערך לוגיסטי של צי משאיות, 100 עובדים ו־50 אלף מתנדבים, נתון בסכנה. בשנת 2019 הציל לקט ישראל כ־2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, מבתי מלון, מחברות הסעדה ועוד. כמו כן כ־15.7 אלף טונות של ירקות ופירות נאספו כתרומה מחקלאים. עודפי המזון הועברו ל־175,000 נזקקים מדי שבוע, באמצעות כ־200 עמותות בכל רחבי מדינת ישראל. 

לאוכלוסיות המקבלות את המזון המוצל אין גישה סדירה למזון בריא או ידע ומודעות בנושאי תזונה נבונה והשפעתה על הבריאות. מסיבה זו, בשנת 2019 העבירו תזונאיות הארגון לנזקקים עשרות סדנאות לתזונה בריאה בתקציב מוגבל. תקציבו של הארגון הוא כ־50 מיליון שקלים בשנה, וברובו המכריע מקורו בתרומות של גורמים פרטיים, קרנות וחברות בארץ ובחו"ל.

"בחודש האחרון רכש הארגון כ־200 אלף ארוחות מבושלות והציל 800 טונות יותר תוצרת חקלאית לעומת החודש המקביל בשנה שעברה", אומר המנכ"ל גידי כרוך, "הארגון מחלק כ־10,500 ארוחות מבושלות מדי שבוע, ישירות לבתי הקשישים, ורכישתן הביאה להחזרתם של עובדי חברות הסעדה מחל"ת. בעקבות האמור נאלץ הארגון לשאת בהוצאה לא מתוכננת בסך של כ־7.5 מיליון שקל".

מהי המציאות שאתם נתקלים בה בימים אלו?
"אומנם אנחנו מוגדרים כמקום עבודה חיוני, אבל יש ירידה חדה, כמעט של 100%, בתרומות של עודפי מזון מבושל בעקבות סגירת בתי המלון, חדרי האוכל במקומות העבודה ועוד, במקביל לאיסור על התקהלות בבתי תמחוי ועמותות שבהן קיבלו הנזקקים את המזון. 

מאחר שמרבית הנזקקים הם קשישים בקבוצות סיכון, שגם חוששים ואף מצווים להישאר בבתיהם, עבר הארגון לרכישת ארוחות מבושלות ולחלוקתן ישירות לבתיהם. בעקבות כך נאלץ הארגון לשאת בהוצאה גבוהה מאוד ולא מתוכננת בגין רכישת ארוחות".

בעמותה חוששים כמובן גם מהיום שאחרי, ובעיקר מחוסר היכולת להמשיך ולהתקיים כעמותה. "החשש הגדול הוא מחוסר היכולת להמשיך לרכוש את עודפי המזון המבושל ולחלקם ישירות לבתיהם של הקשישים ולאסוף ולקטוף את עודפי התוצרת החקלאית הנתרמת בידי החקלאים" אומר כרוך, "גם קיים חשש אמיתי להמשך פעילותה השוטפת של העמותה עם תום המשבר, שכן אין לדעת מתי יסתיים".

חשש לקראת העתיד
"בהחלטה משותפת של הצוות שלנו הסכמנו ששום פעילות לא נעצרת או מתבטלת", אומר ניב עפרון, יו"ר עמותת ריסטרט, שמסייעת לפצועי צה''ל לחזור למסלול החיים לאחר שעברו אירוע משנה חיים ומלווה אותם, "המטרה שלנו היא להעצים ולקדם את החבר'ה שלנו, ולכן אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי להמשיך בתנאים שמצויים בידינו".

עד כמה משבר הקורונה פגע בכם?
"התקופה הנוכחית, ובעיקר התקופה הקרובה, יהיו קשות יותר. מרבית ההכנסות של העמותה שלנו הן מחברות מובילות במשק הישראלי, המחפשות שילוב של עשייה חברתית ותרומה לקהילה.

בימים של חוסר ודאות כלכלית ושל משבר עמוק במשק, באופן טבעי, אחד הדברים הראשונים שחברות מצמצמות הוא 'מה שלא חייבים', ולצערנו, אנו צופים כי ניפגע מכך כבר בטווח הבינוני. האופן שבו רוב העמותות עובדות הוא תכנון של שנה או יותר קדימה, זאת אומרת שהתקציב של 2021 תלוי בהצלחה שלנו לגייס לקוחות, שותפים ותרומות השנה. חלק גדול מהפוקוס שלנו הוא לקראת שנה הבאה".

איך מתנהלים המתנדבים בימים של סגר?
"אנחנו דוחפים להמשיך להיפגש דרך פלטפורמות וידיאו ולהתאים את המטרות האישיות למה שאפשר לעשות בתקופה הזאת. אנחנו מתמקדים גם בקהילה ועושים 2־3 פעילויות בכל שבוע, שמתאימות לרוח העמותה, ומיועדות לכלל הקהילה - אימון כושר שמעביר אחד הפצועים או סדנת 'לינקדאין' - והכל בהתנדבות. הרעיון של לתת לקהילת הפצועים והמנטורים שמתמודדים עם הרבה חוסר ודאות עוגן שמראה שאנחנו פה ולא הולכים לשום מקום - עושה שינוי גדול.

הנזק הגדול הוא האירוע שלנו, שרגיל להיות במאי כל שנה. נוסף לכך, כרגע לא מתאפשרת שום אינטראקציה חברתית פיזית, ובמקרה של פצועי צה"ל זה נחוץ מאוד. המסר שלי הוא שלמרות הכל, אסור לנו לתת לקורונה לשבור אותנו לעשות הכל כדי להתאים את עצמנו לסיטואציה. וכך אנחנו עושים, הודות לצוות המופלא שלי ולמתנדבים המדהימים של העמותה, ובאמת קוראים לכל מי שיכול ומוכן לעזור להתנדב. אנחנו זקוקים לזה".

"אנחנו צריכים את עזרת הציבור עכשיו יותר מתמיד", אומר שימי גשייד, מנכ״ל עמותת רחשי לב - מרכז תמיכה ארצי לילדים חולי סרטן, הקיימת כבר 30 שנה ומשמשת כגוף מוביל המסייע לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם ותומך בהם. העמותה מטפלת מדי שנה בכ־500 ילדים וצעירים חולי סרטן, ותקציבה מושתת ברובו על תרומות המגיעות הן מהסקטור הפרטי והן מהסקטור העסקי, רובן מישראל. התרומות מהמגזר העסקי מתחלקות בין חברות שאימצו את רחשי לב ותורמות לה כספים באופן קבוע לבין חברות שתורמות שירותים או מוצרים.

"אנו מזהים מגמת ירידה של כ־40% בתרומות, לעומת עלייה ניכרת בסכומים הנדרשים כדי להמשיך ולהפעיל את המשימות השוטפות הקיימות בעמותה", אומר גשייד, "יש תוספת של 100% לתקציב בתקופה זו, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הנובעת ממצוקת המשפחות ומההוצאות הנוספות הנגרמות מההיערכות לקורונה לילדים, למשפחות ולצוות המטפל ומהבקשות הנוספות מהצוותים הרפואיים והסוציאליים. הסרטן לא עוצר בגלל הקורונה".

אילו תוכניות שהיו אמורות לצאת לפועל הוקפאו או הופסקו?
"ישנה פגיעה בעבודה השוטפת - הכניסה למחלקות האונקולוגיות מוגבלת מאוד. בשל הזהירות והדאגה לשלומם של הילדים, בתקופה זו הוחמרו ההנחיות, והגישה אליהם - שגם כך היא מצומצמת לאורך כל השנה בשל ההגנות והנהלים - כמעט לא מאפשרת קיום פעילות שוטפת במחלקות.

הפגיעה הגדולה היא בעיקר בילדים החולים ובהוריהם, שרגילים לפעילות של עשרות בנות שירות לאומי ומתנדבים שמקיפים אותם בכל רגע, לצד צוות תמיכה מקצועי של העמותה שמטפל בכל הצרכים במחלקות ובבתי הילדים. הדבר משפיע מאוד על מצב הרוח של הילדים, ובעקבות כך גם על מצבם הרפואי. כל ההתנהלות בימים אלו מצריכה אישורים מראש ומקשה על הפעילות השוטפת. 

פעילותן של בנות השירות הלאומי בביקורי הבית הופסקה, פעילותם של מתנדבי הלילה במחלקות הופסקה גם היא וכל אירועי העמותה - מסיבת פורים, טיול קרוואנים חוצה ישראל לנוער חולה סרטן, מחנה קיץ באוסטריה לילדים והורים, מחנה קיץ בפריז לנוער, ימי כיף, ערבי העשרה והרצאות להורים, מסיבות ימי הולדת אישיות, הגשמת משאלות ועוד - בוטלו ללא צפי אם ומתי נוכל לקיימם".

עד כמה נפגעו התרומות מהמצב?
"יש פגיעה גדולה בתרומות. בימים של פאניקה וחוסר ודאות, חלק מהשותפים שלנו, שהולכים איתנו באש ובמים, אינם יודעים מה ילד יום ואיך השוק הכלכלי ייראה כשנצא מהמצב. כולם משדרים כרגע היסוס לצד ההבנה שמחלת הסרטן לא מתואמת עם הקורונה, אבל מסבירים את מצב עסקיהם ומבטיחים לעשות את המרב עבור הילדים בהמשך, מתוך ההבנה של ערך המלחמה על חיי הילדים שזקוקים לנו עכשיו יותר מתמיד. 

גם ההכנסות מתרומות קטנות של אנשים פרטים ירדו בצורה ניכרת. חל"ת ופיטורים גרמו לאנשים לעצור תרומות ולחשוש מפני האופק הכלכלי האישי של כל אחד ואחת מהם. ההוצאות השוטפות ופעילות הארגון התייקרו. נאלצנו להיערך עם ציוד מיגון לקורונה כדי להבטיח את המשך הסיוע לילדים ולמשפחות. ילדים חולי סרטן ממשיכים להילחם על חייהם, והמלחמה הזאת קריטית, עכשיו יותר מתמיד. הילדים הקטנים צריכים אותנו, ואנו זקוקים לכל סיוע.