"ההחלטה על הדחת יורם נוה מתפקידו כמנכ"ל כלל ביטוח בהחלט הפתיעה אותי. לא היה לכך שום סימן מוקדם. במפגשים שנוהלו עד היום ביני לבין החברה התרשמתי שהוא מתפקד היטב ולא היו טענות כלפיו". כך אומר בראיון בלעדי ל"מעריב" המפקח על הביטוח באוצר ד"ר משה ברקת.

"ההדחה לא תצא אל הפועל עד שאשלים את הבדיקות ואוודא שההחלטה התקבלה בשיקול דעת ושהמהלך באמת לטובת החברה", מבהיר ברקת. "אם הדירקטוריון משדר דברים מסוימים ביחס למנכ"ל, ופתאום ביום אחד הופך את דעתו, צריך לבדוק את זה לעומק".

אתה מתכוון למנוע את ההדחה?
"דיברתי עם יו"ר הדירקטוריון דני נוה וביקשתי הבהרות. יורם נוה הוא מנכ"ל ראוי, אבל למרות זאת אני לא יכול להתערב כך פתאום בשיקולי הדירקטוריון, אלא מבקש לדעת באמת מה קרה. יש לי דעה, אבל היא לא רלוונטית כל עוד לא אשמע את הדירקטוריון".

במגדל ביטוח החלטת כן להתערב.
"בעקבות הבדיקה שלי ההחלטה להדיח את ניר גלעד מראשות הדירקטוריון הוקפאה, ונמסרה על כך גם הודעה לבורסה. אני בהחלט מקבל את סמכותו של הדירקטוריון להחליט אם הוא מעוניין להחליף את היו"ר. הדירקטוריון אומנם סוברני, אבל אני בודק אם ההחלטה הייתה עצמאית ומה עומק ההתערבות והלחצים שהופעלו על ידי בעל השליטה שלמה אליהו. אני לא מתכוון להפוך את ההחלטה של הדירקטוריון, אלא מעוניין בסך הכל להבטיח שההליכים היו תקינים וכי הממשל התאגידי לא היה לקוי. זה לא המקרה של חשש ליציבות מגדל. אני לא פוסל על הסף את סמכות הדירקטוריון להחליף מנכ"ל או יו"ר".

"אף אחד לא אוהב שמביאים תחרות לחצר שלו"

סוגיית כניסת חברות האשראי לתחום הביטוח מעסיקה בימים אלה את ברקת. בתחילת השבוע הוא מסר את חוות דעתו בוועדת הכלכלה, אך 12 חברי הוועדה החליטו לדחות לעת עתה את החלטתם בנושא, עד שתוקם ממשלה.

"לא פעלתי בנושא בחלל ריק", הוא מבהיר. "כשהתחלתי את הטיפול דיברתי עם שר האוצר משה כחלון וסגנו איציק כהן, והודעתי שיש כאן סוגיה ברמה המקרו־כלכלית. נתנו לי גיבוי מלא ואור ירוק לצאת לדרך. לא הסתפקתי בכך, ופניתי למנהלת רשות התחרות מיכל הלפרין, וגם היא נתנה אישור גורף. למרות כל זאת, עדיין אמרתי שצריך להיות זהירים בנושא אפשרות השימוש במידע על הלקוחות מצד חברות כרטיסי האשראי. יצרנו מנגנונים שיאפשרו את כניסתן המדורגת תוך שימוש בסוכן ביטוח אובייקטיבי. לא אכנע ללחצי הסוכנים. אתיר מכירת ביטוח על ידי חברות כרטיסי האשראי".

כיצד אתה מסביר את ההתנגדות החריפה של הסוכנים?
"הם חששו מהאפשרות שחברות האשראי יחברו לאחת מחברות הביטוח הגדולות. בפועל הן יעבדו עם חברת הביטוח הישיר AIG, ואני לא רואה בכך בעיה. נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד שלח לי מכתב והודיע לי מפורשות שאינו מתנגד למודל 'הסוכן האובייקטיבי', וזאת השיטה שבה יפעלו חברות כרטיסי האשראי מבלי להפלות בין הלקוחות. רוזנפלד אומנם לא חזר בו, אבל כן טען שהמהלך פוגע בסוכנים".

אז אפשר להבין אותם, לא?
"אף אחד לא אוהב שמביאים תחרות לחצר שלו, ובטח לא סוכני הביטוח. אני מתכוון לקדם את המהלך אבל מתלבט לגבי לוחות הזמנים, כי אני לא אוהב לבצע מחטפים. מדובר במהלך דרמטי לטווח הארוך, ואין הרבה הבדל אם זה ייושם מיידית או בעוד מספר שבועות".

איך פותרים את בעיית השימוש במידע על לקוחות?
"נבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה במידע, ושלא יוצרים כאן משהו שיביא לתחרות לא הוגנת".

ברקת שב ומבטיח כי למרות ההודעות ללקוחות בדוחות השנתיים, קרנות הפנסיה הוותיקות לא יקצצו 1.3% בזכויות העמיתים וכי הסוגיה תידחה לשנת 2021.

על הירידות בבורסה והפגיעה בזכויות העמיתים הפורשים לפנסיה מיידית הוא אומר: "בחוכמה שבדיעבד, מי שנשאר ולא פדה החליט נכון. כבר בתחילת המשבר אמרתי שלא כדאי לפעול בפזיזות, אבל המצב עלול היה להיות אחרת. כרגע אין כוונה לפרוס רשת ביטחון, כי התשואות החיוביות בשנים האחרונות ביחס לירידות בעקבות משבר הקורונה אינן מצדיקות זאת".

הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"