היסודות לאומת הסטארט־אפ וההייטק, מתברר, מונחים כבר בצה"ל. אם חשבנו ש־8200 היא המקפצה היחידה לעולם היזמות שמחוץ לצבא, נראה שטעינו. מקצוע חדש יחסית בצה"ל - "ניהול מוצר", הידוע גם בכינוי הנחשק יותר "פרודקט מנג'ר" - קונה לעצמו שם בכל הקשור לפיתוח מערכות לחימה טכנולוגיות חדשניות, אבל אולי לא פחות מכך, מעורר תקווה שהדור הבא, זה שכרגע אחראי על היזמות שצומחת בצה"ל, אולי גם ינהל את המדינה שלנו הרבה יותר טוב בעתיד.
שלוש נשים - סרן שיר אזאצ'י (25) סרן קורל עזרא (24) וסגן טופז מורדוך (22) - עומדות בראש מדור ניהול המוצר, שנמצא תחת יחידת מצפ''ן, בית התוכנה למערכות מבצעיות בלוטם - יחידת הפרויקטים שאחראית על פיתוח מערכות להגדלת האפקטיביות והמבצעיות בצה''ל. היחידה נמצאת תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר וממוקמת לצד השלישות ברמת גן. הן אלה שאחראיות ליוזמה, לקידום ולפיתוח של אחת המערכות החדשניות ביותר בצה"ל: מערכת דרור. מערכת דרור היא פלטפורמה שעוזרת למפקדים בשטח (מרמת מח"ט ומעלה) לעשות הערכות מצב יעילות יותר, לקבל החלטות על סמך נתונים מדויקים ובעצם לעשות את המשימות בצורה אפקטיבית יותר.
טופז: "בסופו של דבר המפקדים בשטח מקבלים מידע מהמון מקורות וסנסורים במרחב. ואנחנו, בייצור הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת, מנגישות להם את כל המקורות האלה למקום אחד ומאפשרות להם לקבל החלטות טובות יותר. הטכנולוגיה מונעת טעויות אנוש. המפקד יכול להחליט איפה להציב את הכוח שלו או איפה לשפר את ההגנה שלו כדי שתהיה אפקטיבית יותר. בסוף המשימה של החטיבות המרחביות היא בעצם להגן על המדינה, ובאמצעות המערכת שפיתחנו מתקבלות החלטות נכונות יותר".
את המערכת פיתחתן מאפס אחרי שהבנתן את הצורך המבצעי. מה זה בעצם אומר להבין צורך מבצעי, ואיך זה קשור לניהול מוצר?
שיר: "התפקיד של מנהלת המוצר הוא לא רק לשווק מוצר מסוים, אלא להבין את הבעיה של הלקוח, ללמוד את הצרכים שלו. במקרה שלנו, הלקוחות הם הלקוחות המבצעיים והגורמים המבצעיים, ואנחנו מתייחסים אליהם כלקוחות לכל דבר".
"לקוחות שבויים" אפשר לומר, כי בכל זאת זה צבא.
"לא בדיוק. מכיוון שאם מפתחים מערכות שלא עונות להם על הצורך הם לא ישתמשו בהן, זה רק יסבך אותם. המטרה שלנו היא קודם כל להבין את השטח, לכן אנחנו נוסעות בכל הארץ להערכות מצב במטרה להבין יחד עם הכוחות מה הפתרון האפקטיבי ביותר עבורם. בדיוק כמו בסטארט־אפ. בעלי עובד בתפקיד מקביל באזרחות, ואנחנו חווים בדיוק את אותם שלבי הפיתוח. ובדיוק כמו שמייצרים בחוץ מוצר חדש מאפס, המטרה שלנו היא לתווך בשפה מקצועית בין השטח לבין הגוף הטכנולוגי שעובד איתנו, האנליסטים, התוכניתנים ובודקי התוכנה. אנחנו אמורות בסופו של דבר להסביר לצוות הפיתוח מה המטרות שלנו, מה אנחנו רוצות ואיזה פיצ'רים אנחנו זקוקות שיהיו".
קורל: "אחד הדברים החשובים בתפקיד שלנו כמנהלות מוצר הוא להבין את הבעיה של הלקוח - במקרה הזה המפקדים בשטח. הלכנו ללמוד את הבעיה שלהם בדיוק כדי שנוכל לתת את הפתרון הנכון עבורם. המערכת בכל גזרה מותאמת ללקוח הספציפי. ראינו מי הלקוחות הפוטנציאליים, מה המאפיינים הדומים בין כל אחד ואחד מהם, וכך התחלנו לפעול".
קורל: "אנחנו רוצות לעשות לא רק את הטרנספורמציה הדיגיטלית אלא טרנספורמציה במובן של החשיבה של המפקדים, שהם יבינו את עולם הדאטה והחשיבות של היזמות בצבא. אנחנו עוברים איתם סדנאות שיבינו את הפוטנציאל בתוך המערכת כדי להגביר את האפקטיביות והרלוונטיות של המשימות שהם עושים".
איפה השוני בין שוק האזרחי לשוק הצבאי?
שיר: "בחוץ, הצלחת המוצר נמדדת ברווחיות וכסף, אצלנו המדדים הם הצלחה, והתרומה האפקטיבית היא אחוז השימוש במוצר. בחוץ יש יותר אנשי מקצוע שעושים כמה תפקידים במקביל, ואצלנו הכל מרוכז לתפקיד שממלא בן אדם אחד, למשל עיצוב המסכים והשיווק, שהוא גם חשוב פה. כי בסופו של דבר ההטמעה והשיווק של המוצר אחרי שאנחנו מפתחים אותו חשובים לא פחות מאשר לייצר את המוצר עצמו, כדי שבאמת ישתמשו בו. באופן כללי התהליכים הדומים הם: המתודולוגיה, ללמוד את הלקוחות, לייצר ערך למוצר בדיוק כמו שסטארט אפ־עובד בחוץ".
הטובות ליזמות
סרן שיר אזאצ'י התגייסה למסלול התוכניתן (ממר"ם) והייתה שותפה לפיתוח מערכות מבצעיות שונות. לאחר קורס קצינים חזרה ליחידה לתפקיד ראש צוות פיתוח מערכת מבצעית נוספת, ולאחר מכן לתפקיד מנהלת מוצר במערכת מסווגת נוספת. כיום שיר בתפקיד ראש מדור מוצרי פלטפורמת דרור תחת ענף סיגמא ביחידת מצפ"ן. בתקופת הקורונה בגל הראשון, כחלק מסיוע צה"ל במרחב הלאומי, שימשה שיר כמנהלת מוצר כדי לקדם את היכולת להעניק טיפול רפואי מרוחק לחולי הקורונה אשר נמצאים בבתיהם.
סרן קורל עזרא התגייסה לקורס מפעיל תקשוב מבצעי ושירתה במשך שבעה חודשים בגדוד הקשר באוגדת איו"ש, שם הייתה אחראית על תקינות והפעלה של החמ"לים והחפ"קים באוגדה. לאחר יציאתה לקצונה פיקדה על קורסים תקשוביים שבהם לקחו חלק חיילי אית"ן ופתחה 27 מחלקות. לאחר תפקיד זה עברה לתפקיד במודיעין ולאחר מכן לניהול פרויקטים תקשוביים, שבהם הייתה אחראית על אפיון תקשובי של חמ"לים בצה"ל. סגן טופז מורדוך התגייסה באוגוסט 2016 כבודקת תוכנה בבסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר באגף התקשוב. לאחר הקורס יצאה להכשרה פיקודית, שבסופה פיקדה על קורסי בודקי תוכנה ויישום טכני. מאוחר יותר, כקצינה, פיקדה על מסלול בודקי תוכנה בצה״ל. היא הייתה אחראית על כל ההכשרות והפיתוח המקצועי של בודקי התוכנה בצה"ל.
לכולכן יש רקע טכנולוגי. זו הייתה בחירה מושכלת להיכנס לתפקיד מנהלות מוצר מכיוון שזה מקצוע נדרש באזרחות?
קורל: "אותי עניין את העולם הטכנולוגי ואני אוהבת את עולם הניהול. כשהתחלתי להתעמק בעולם הטכנולוגיה ורציתי להבין אילו תפקידים יש גם בעולם האזרחות, שמעתי פודקאסטים על ניהול מוצר, התחלתי לחקור את העולם הזה והבנתי שאני רוצה לעסוק בו. אני מבינה כמה זה חשוב בצבא וכמה זה יכול להשפיע ולתת תוצאות טובות יותר".
טופז: "אין הכשרה ייעודית או קורס יסוד של ניהול מוצר. אנשים מגיעים עם רקע טכנולוגי קל. אנחנו כמנהלות מוצר צריכות להבין גם במובן הטכנולוגי, מכיוון שאנחנו יושבות עם צוות הפיתוח וצריכות להבין את השפה. באופן כללי מנהלי מוצר צריכים להיות אנשים עם הרבה יחסי אנוש, בסוף אנחנו עובדות בקשר הדוק עם הלקוחות שלנו, אנחנו צריכות להכיר את עולם התוכן שלהם, אנחנו יכולות להחליף אותם מרוב שאנחנו מכירות את הצרכים שלהם טוב. אנחנו בקשר עם כל הגופים, בין הלקוח לגוף פיתוח, לבודקים, לכל האנשים שעובדים על הפרויקט. אין ספק שנחוצה גם חשיבה יצירתית וביקורתית, בסוף אנחנו אלה שצריכות לבוא עם הפתרון לבעיה".
אי אפשר להימנע מהשאלה עד כמה מפקדים בכירים ותיקים סומכים עליכן בפתרון הבעיות ופיצוחן?
טופז: "לפעמים מפקדים אומרים לנו מה הם רוצים וצריכים, אבל הרבה פעמים זה לא הפתרון הנכון. עם הזמן והניסיון המוכח בשטח הם בעצמם מספרים לנו מה הבעיה שלהם ומה צריך לפתור, ואנחנו צריכות למצוא את הפתרון שיענה להם על הצרכים. יש כל מיני דוגמאות שלקוח בא ואומר שצריך לעשות ככה וככה, אבל כשאת מתעמקת את מבינה שהוא בכלל צריך משהו אחר. אין ספק שצריך להפעיל פה הרבה חשיבה ביקורתית, צריך יוזמה. בסוף התפקיד הזה הוא גם לעבוד עם הרבה אנשים וגם לעשות עם עצמך תהליך חשיבה עמוק מאוד. ויש הרבה חופש יצירתי ופתח ליזמות וחשיבה מחוץ לקופסה למרות שאנחנו בצבא".
קורל: "אנחנו מקשיבות ללקוח ואומרות לו תחלום הכי רחוק שאתה יכול. אנחנו לא מחוברות למשהו ספציפי שעשו במקום אחר אנחנו פתוחות מאוד לניסיונות ולרעיונות חדשים. הרבה פעמים אנחנו מביאות רעיונות שהם לא חשבו עליהם. הם הרבה זמן בתפקיד והם מקובעים".
טופז: "כשאנחנו מביטות מהצד אנחנו מבינות את השלם ומבינות יותר טוב את הבעיה".
שיר: "בגלל שאנחנו מבינים שהתפקיד חדש ואין לו מודעות מספקת, יצרנו קהילת מנהלי מוצר צה"ליים שאנחנו בונים לאט. והחזון היא לפתח קהילה של כל מנהלי הפיתוח הצבאיים, במטרה גם לפתח את התפקיד בתוך הצבא וגם להביא למודעות גבוהה יותר. ובדיוק כמו קהילות של סטארט־אפיסטים בחוץ, אנחנו עורכים מיט אפים, עם מנהלי מוצר מהאזרחות ומנהלי פיתוח, סדנאות למידה וכל מה שעושה מקביל בתפקיד שלנו בחוץ".
אתן מחפשות את הלקוחות או שהם מגיעים אליכן לבד?
קורל: "גם וגם. הלקוחות המבצעיים שרואים את המוצרים שכבר עשינו באים ודורשים עוד מוצרים כי הם מבינים את היכולות ומה אפשר להשיג בסופו של דבר מזה. ומצד שני יש תהליך מהצד שלנו, שאנחנו מבינים את הבעיה מדרג בכיר, אבל לפני הפיתוח אנחנו הולכות ומוודאות שהבעיה הזאת קיימת. לפני פחות משנה היינו עם שני לקוחות, והיום יש לנו הרבה יותר כי המערכת עובדת".
אני מניחה שרוב הקוראים חושבים שהמערכות המתקדמות של צה"ל מגיעות מבחוץ וזו הפתעה עבורם שהן מפותחות ממש מתוך הצבא עצמו.
שיר: "כל הפיתוח שהיה נרכש פעם מבחוץ נמצא כיום בפנים. יש המון דברים לפתח בתחום המבצעי, יש המון מערכות שצריכות שדרוג, וזה בעצם כל המהות של האגף של לוטם ומצפ"ן, אנחנו מכניסים גם אנליסטים ,שזה מקצוע חדש שעוזר לנו להפיק מהמידע המון תובנות".
מי אחראי על התקציבים?
קורל: "נושא התקציבים זה יותר בדרגות הבכירות, אנחנו על האסטרטגיה התפעולית".
כשאני שואלת אם הן שוקלות לצאת לאזרחות ולהרוויח סכומי כסף הרבה יותר גדולים בתפקיד מקביל, הן אומרות פה אחד שכרגע התמורה שהן מעניקות לצבא הרבה יותר משתלמת, אבל אף אחת לא שוללת את האופציה להמשך.
שיר: "אחת הסיבות שנשארתי היא העובדה שאני מבינה שאני יכולה לתת פה תמורה חשובה. אני מרגישה שמה שעשיתי בשנה האחרונה בתחום היזמות והפיתוח, וכל התהליך העצום הזה, הוא לא משהו שיש לו מקבילה בחוץ, בטח לא לאישה בת 24".