במקביל לברכות ולאיחולים לשנה טובה ומוצלחת, גם אישית וגם עסקית, לכולם יש בשנה החדשה הזדמנות לעשות סדר ולהגדיר יעדים עסקיים שמגלמים את החזון והמטרות, שבסופו של יום יובילו להצלחה.
הוריכם הפכו לסיעודיים? כך הם יקבלו את כל מה שמגיע להם
חג מתוק: מילקי מציגה הפתעה מיוחדת לרגל סוכות
להלן שלוש סיבות לקביעת יעדים עסקיים, לשנה החדשה:
1. יעילות: בסופו של יום עובדים נמדדים בתוצאות - תוצאות איכותניות, תוצאות כמותיות ובמשימות לביצוע. ברגע שנקבעים יעדים, המיקוד גבוה יותר, והפועל היוצא הוא שניתן לגזור מהיעדים תכנית עבודה, סדר יום ומטרות, משימות, תיעדוף. כך מתפזרים פחות. הכיוון ברור, הנתיב קיים, וגם טווח הזמנים לביצוע והיעילות עולים.
2. הגדלת מוטיבציה ומחויבות: ברגע שהיעד קיים, עולה הרצון להשיג אותו ולהצליח. אם היעד אישי, גם ההצלחה תהא אישית. לכך צריך מוטיבציה רבה, מנוע פנימי, תעוזה ומכוונות מטרה. אם היעד קבוצתי, מעבר ליעד האישי, תגדל הרגשת השייכות, המעורבות והתרומה הפרטנית להצלחה הקבוצתית, באופן שבו השלם יהיה גדול מסך חלקיו. קביעת היעד מעלה גם את רמת המחויבות לביצועו.
3. גיוס עובדים: אם היעד לא יהיה ברור, לא נוכל להאריך ולאמוד את המשימות והפעולות הכרוכות כדי להשיג אותו, לא נדע מה המשאבים הכרוכים בלהשיג אותו, ולכן לא נדע האם יש צורך בכוח אדם נוסף, ולא נגייס כוח עבודה נוסף. חשוב לקבוע יעדים וחשוב להעריך מה נדרש בכדי להשיגם.
פנינה קרן שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי "ללימוד פרקטיקות ניהוליות, אירגוניות" ומומחית לפיתוח יכולות ההון האנושי וליצירת אימפקט ארגוני, מספרת בהרצאתה במיזם, ש"היעדים שמפרטים את מדיניות היחידה, הם רחבים וערכיים ומהווים את השלד של תכנית העבודה. היעדים יכולים להיות שנתיים או רב שנתיים. יש יעדים גדולים ורחבים מאד, ויש כאלו שמתארים מה אנחנו רוצים לשפר".
לדבריה, "היעדים שהצבנו 'גוזרים' את המשימות, אך חובה לבחון אותם כל רבעון על מנת להתאים אותם בצורה מיטבית הן להתקדמות והן לעולם העבודה המשתנה".
בנוסף, "היעד צריך לכלול כמה אלמנטים בסיסיים, צריך להיות ספציפי ולא כללי וסיסמאי, שכל אחד יפרש אותו אחרת. צריך לקבוע יעד שניתן למדוד ולעקוב אחר ביצוע ותוצאות, שיהיה בר השגה ותחום בזמן, שכן אם יהיה גבוה מדי העובד עשוי לחוש תחושת כישלון ואי השגה. הגדרת יעדים והגדרת לו"ז להשגתם, יובילו להצלחה".
איתמר לוין, עיתונאי כלכלי ומשפטי בכיר, שכיהן כראש דסק החדשות של "גלובס", וכיום הינו הכתב המשפטי של אתר "news 1" וגם מרצה במיזם הדיגיטלי "ללימוד פרקטיקה מבכירים במשק" מספר בהרצאתו בנושא חוק פרקינסון: "אחד מרבי המכר המצליחים ביותר והידועים בעולם הספרות הניהולית הינו 'החוק' מאת פרופ' נורת'קופ פרקינסון, אשר פורסם ב-1958, על בסיס מאמר ב'אקונומיסט' בשנת 1955. ספרו נכתב בהומור בריטי ציני ושנון שמתחתיו קיימת רצינות רבה שבהחלט עשויה לעזור למנהלים לשפר את ביצועיהם".
שלושת החוקים של פרקינסון הינם:
א. העבודה נמשכת על פי פרק הזמן המוקדש לביצועה, ולכן מנהל עסוק יכתוב גלויה בשלוש דקות בעוד קשישה בפנסיה תעמול עליה חצי יום.
ב. הוועדה היעילה ביותר היא בת חמישה חברים, מספר גדול יותר יגרום בסופו של דבר לכך ששני האנשים היעילים בחדר יסגרו את העניינים ביניהם.
ג. נושא הפרויקט צריך להיות ברור לכולם. קיים יחס הפוך בין גודלו ומורכבותו של פרויקט לבין פרק הזמן שיוקדש לדיון בו, ככל שהנושא מובן יותר למשתתפים – כך יתעמקו בו יותר, ויגיעו להישגים טובים יותר.
מקביעת יעדים ועד להחלטות ניהוליות, הכרת הטבע האנושי-ארגוני-ניהולי שהציג פרקינסון, יכול לסייע רבות למנהלים לאתר בעיות, לשפר את התפקוד ולייעל את הארגון.
הכותבת היא מפתחת ספריית תכנים דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, לפיתוח עובדים ומנהלים שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי, מקבוצת אל הנכס
