חברות הייטק ישראליות שצורכות שירותי פיתוח תוכנה במיקור חוץ ממזרח אירופה אינן דבר חדש. אולם, מגמה מעניינת בתחום ניכרת בחודשים האחרונים, שבהם אנו עדים לגידול של עשרות אחוזים בחברות הייטק ישראליות שמעבירות את הפעילות שלהן בעיקר לפולין, לצ'כיה, לסלובקיה, לרומניה וליעד נוסף שעד כה לא עלה לכותרות - בולגריה.
למה זה קורה? המחסור בעובדים בענף ההייטק בישראל והתחרות הגוברת על כוח אדם איכותי גורמים ליותר ויותר חברות הייטק להעביר את משימות פיתוח התוכנה והתמיכה הטכנית שלהן למזרח אירופה. ברוח התקופה, עם המעבר לעבודה מרוחקת אשר אינה מחייבת את כל הצוות להגיע למיקום יחיד, בעיר או אפילו במדינה אחת, ועל מנת לזרז את גיוס צוות המומחים (Time To Market) חברות שמגייסות במזרח אירופה מרחיבות את חיפוש המומחים גם לבולגריה. שם, כך מתברר, קיים מאגר אנשי תוכנה מוכשרים ומקצועיים.
הקורונה הזניקה קדימה את תרבות האונליין. צורך זה הביא לעלייה של כ־35% בפיתוח אתרים ואפליקציות לצורך מסחר, קבלת מידע וביצוע פעולות מרחוק. העלייה גרמה לעומס על חברות פיתוח התוכנה הישראליות, שמיהרו לגייס עובדים ומפתחים כדי לעמוד בביקוש ההולך וגובר. שינוי שיטת העבודה והמעבר לעבודה היברידית, שבה אין חובה להגיע למשרד באופן יום־יומי, אפשרה לאותם מתכנתים ומפתחים לספק את השירות מהבית ובעצם מכל מקום. העומס על שוק הפיתוח הישראלי עם צורת העבודה החדשה הפכו ליתרון גיוס משמעותי, שאפשר לגייס עובדים וטאלנטים ממקומות שונים בעולם.
גילו את בולגריה
הפלישה הרוסית לאוקראינה בחודש פברואר האחרון הציבה קושי לא קטן בפני חברות ההייטק הישראליות, שחלק נכבד משירותי הפיתוח שלהן היה במדינה המותקפת וכעת הן נדרשו למצוא פתרון חלופי ובמהירות. את הפתרון מצאו רוב החברות בהאבים טכנולוגיים, בעיקר בפולין, ובהיקפים קטנים יותר גם בצ'כיה, בסלובקיה, ברומניה ובאופן מפתיע אף בבולגריה.
מתחת לרדאר, בצעדים קטנים אך בהתמדה, התברגה בולגריה בין המדינות שמציעות שירותי פיתוח תוכנה ותמיכה טכנית ברמה גבוהה, קטנה בתחום משכנותיה, אך איכותית בהחלט. על פי נתוני הבנק העולמי, בכל שנה מסיימים כ־200 אלף סטודנטים את לימודיהם במוסדות החינוך הגבוהים במדינה, וכ־5% מהם מסיימים לימודים הקשורים גם להייטק.
אחת החברות הישראליות שזיהתה את הפוטנציאל בשוק האיכותי בבולגריה היא חברת AllStars-IT - חברת פיתוח תוכנה ושירותי מיקור חוץ ישראלית, שהשקיעה כ־4 מיליון שקל בהרחבת מרכז הפיתוח הקיים שלה בעיר הבירה סופיה.
"הרחבת הפעילות העסקית במרכזי הפיתוח של החברה במזרח אירופה נותנת מענה למחסור באנשי IT בישראל", מסביר שלמה (סלומון) עמר, המייסד והמנכ"ל של החברה. "הביקוש לאנשי פיתוח ולמהנדסי תוכנה איכותיים שישלימו את המחסור בכוח אדם בענף ההייטק בישראל רק הולך וגדל. עם המעבר המסיבי של טאלנטים לעבודה היברידית עניין המיקום הפך לרלוונטי פחות. שם המשחק עבור מי שרוצה לנצח בשוק התוכנה הוא זמינות המהנדסים ואיכות עבודתם, ולא מיקומם הפיזי. העבודה עם מאגרי טאלנטים מכמה מדינות, ובהן בולגריה, היא עבורנו יעד משלים למרכזים הגדולים שלנו בפולין ובאוקראינה, ומאפשרת לנו להמשיך לצמצם את זמני הגיוס לכל משרה פתוחה".
החברה, שפועלת למעלה מעשור במזרח אירופה, זיהתה כי בולגריה היא שוק משלים איכותי (כ־70 אלף אנשי תוכנה) לשוק הגדול מבחינה משמעותית בפולין (כ־450 אלף אנשי תוכנה). בעת הקמת קבוצות מבוזרות במזרח אירופה עבור לקוחותיה הישראלים היא ממנפת את יכולות הגיוס שלה ממרכזיה הפזורים בכל מזרח אירופה, לרבות בבולגריה, כדי לייצר ללקוח גיוס מהיר ואיכותי יותר. על כן, החליטה החברה להרחיב משמעותית את מרכז הפיתוח שלה באזור.
כמו כן, החברה מתפעלת האב טכנולוגי בפולין, מרכזי פיתוח גדולים באוקראינה עם 800 עובדים ומרכזי פיתוח ברומניה, בצ'כיה, בסלובקיה ובפורטוגל, בהם יותר מ־1,000 עובדים. כולם מספקים שירותים לחברות ישראליות ואמריקאיות מובילות בתחומי ההייטק, הסייבר, טכנולוגיות הענן, הפינטק, האינשורטק, המערכות הרפואיות, הסמיקונדקטור, מערכות הניהול, הבנקאות ועוד. בבולגריה פועלים מרכזי פיתוח של חברות גדולות ומוכרות, כגון HP, SAP ומיקרוסופט, כך שהקמת המרכז במדינה הייתה צעד מתבקש.
טאלנטים ותחרות
"כחברה הפועלת שנים רבות ברחבי מזרח אירופה, שמנו לב כי בשנתיים האחרונות חלים שינויים מרחיקי לכת בענף המשפיעים על היכולת לגייס כוח אדם איכותי, מקצועי ובעיקר נאמן למעסיק", מציין עמר, "בהם השוואת שכר בין מומחים ממדינות שונות, מעבר לשכר גלובלי כמעט אחיד למומחים בעלי התמחות דומה, עבודה היברידית, התנגדות לחזרה למשרדים והתפטרות שקטה. הצלחת הפעילות העסקית של כל חברה תלויה ביכולת שלה לשמר את מצבת כוח האדם זמינה, איכותית ויציבה לאורך זמן".
על פי חברת IDC - International Data Corporation, המובילה בתחום שירותי הייעוץ ואספקת נתוני שוק עבור שוקי טכנולוגיית המידע, התקשורת והתנהגות הצרכנים, בענף טכנולוגיית המידע והתקשורת בבולגריה נרשמה עלייה של 300% במהלך שבע השנים האחרונות עם מחזור פעילות הנאמד בכ־2.5 מיליארד יורו.
ענף ה־ICT (טכנולוגיית המידע והתקשורת) בבולגריה הוכיח בעשור האחרון כי הוא שומר על יציבות ועל צמיחה, והצליח להתברג כאחד מהענפים הרווחיים ביותר במדינה, כאשר עסקי התוכנה נחשבים לתחום המספק את הביצועים הטובים ביותר בענף. על פי אתר EUROSTAT, אתר הסטטיסטיקה הרשמי של האיחוד האירופי, בענף ה־ICT בבולגריה מועסקים היום כ־2.3% מכלל העובדים במדינה (כ־70 אלף עובדים) - נתון שאומנם נמצא מתחת לממוצע של האיחוד האירופי, שעומד על 3.5% מכלל העובדים, אך מתאפיין בגדילה מתמדת.
החברות הבולגריות הבינו מהר מאוד את היתרונות של ענף ה־ICT במדינה, יתרונות שהחברות הישראליות והאמריקאיות הבינו באיחור ומתחילות להטמיע רק בשנים האחרונות - דבר שמגביר את התחרות בין החברות השונות, פותח תפקידים חדשים במשק ונותן הזדמנויות חדשות לגיוס עובדים במגוון תפקידים רלוונטיים, בדגש על טאלנטים מקומיים. לכך מתווספת העובדה כי ממשלת בולגריה כפופה להנחיות ולחקיקה של האיחוד האירופי בנושא הכלכלה הדיגיטלית, וכי שיעור מס החברות שבה עומד על 10% בלבד - אחד הנמוכים בין המדינות החברות באיחוד האירופי.
חיסכון בהוצאות
ההשקעה בטכנולוגיה במדינות מזרח אירופה גדלה באופן משמעותי, ופעילות החברות המקומיות התרחבה בהתאם - מה שהופך את הצעירים העובדים בסקטור ה־IT לעובדים חדורי מוטיבציה שרעבים להצלחה. כשמוסיפים למשוואה את המרחק הגיאוגרפי הקצר בין בולגריה לישראל וכן את העובדה שאין הבדלי שעות, מגלים כי העבודה במיקור חוץ עם בולגריה היא מצב של WIN-WIN.
"בולגריה היא יעד אטרקטיבי הקרוב לבית עם שעות עבודה המסונכרנות לשוק הישראלי ועם מתכנתים דוברי אנגלית, מקצועיים, נאמנים ובעלי נטייה להישאר בתפקיד זמן רב יותר בהשוואה לעובדים ישראלים באותו תפקיד", אומר עמר. "כאשר ממוצע השכר בבולגריה נמוך משמעותית מהשכר הממוצע של עובד הייטק בישראל אפשר להגיע לעד כ־40% הוזלה בסעיף ההוצאות של החברה ובלי לפגוע באיכות העבודה".
היתרונות בהעסקת עובדים בבולגריה עבור החברות הישראליות רבים וברורים: קרבה גיאוגרפית לישראל ולמדינות שכנות באירופה ללא הבדלי זמן, זמינות עבודה של מהנדסים ושל מתכנתים רב־לשוניים, סביבה פוליטית וכלכלית יציבה ועמידה בתקנות הגנת הפרטיות המחמירות מאוד לפי תקן האיחוד האירופי - כל אלה ביחד, בשילוב עלויות העסקה נמוכות, הופכות את הטאלנטים הבולגרים לעובדים מבוקשים ביותר בענף ה־IT.
זה לא סוד שבתקופה האחרונה חברות הייטק ישראליות רבות החליטו להתמודד עם המשבר בענף על ידי שורה ארוכה של קיצוצים, בעוד חברות אחרות המשיכו לגייס באופן שוטף אנשי תוכנה, מהנדסים ואנשי בק אופיס במיקור חוץ ולייעל את תהליכי העבודה.
קצת נתונים: לקראת סוף השליש הראשון של שנת 2022 נאמד בשוק ההייטק מחסור של 32.9 אלף משרות, כאשר שני שליש מתוך המשרות האלה הן משרות טכנולוגיות, כך שניתן לראות בבירור שהביקוש למתכנתים, לאנשי דבאופס ולאנשי פרודקט עדיין קיים ואף גדל. אומנם הגיוסים פחתו, אך הם עדיין נמשכים, רק במתכונת שונה.
אין משבר בהייטק
"כלל לא מדובר במשבר בענף ההייטק, כפי שכותרות העיתונים והאתרים הכלכליים מיהרו לציין", מתעקש עמר. "מדובר בקריאת התייעלות לענף, והחברות עושות כעת את מה שהיו צריכות לעשות זמן רב לפני כן והוא לייעל תהליכי עבודה. תהליכי הגיוס הופכים להיות ממוקדים, מדויקים יותר ונטולי משמעות למיקום הגיאוגרפי של העובד. תהליכים אלה מאפשרים לחברה לחדד את מטרות הגיוס שלה ולבחור במשורה את הטאלנטים הטובים ביותר עבורה".
קל יותר לגייס טאלנטים בחוץ מאשר בישראל?
"זה שינוי נוסף שמתאפשר עם כניסת החברות לבולגריה - האפשרות לגייס טאלנטים שהיה קשה להגיע אליהם בעבר במקומות אחרים, ולא רק לגייס עובדים טובים, אלא עובדים נאמנים שיישארו בחברה לזמן ארוך יותר. תהליך גיוס העובדים ושימורם במדינה מאפשר לגייס את העובדים הרלוונטיים לתפקידים המתאימים, להציע להם תנאים טובים ובעיקר יציבות - מה שיקטין באופן משמעותי את אחוז העזיבה".
והדרך הנכונה לשימור עובדים היא בהכרח מיקור חוץ?
"בימים של חוסר יציבות כלכלית ברמה הגלובלית חברות הייטק שרוצות להמשיך להתקיים ולהתנהל בצורה יעילה חייבות למצוא דרכים יצירתיות לגייס ולשמר עובדים. נראה כי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להיעזר בשירותי מיקור חוץ במזרח אירופה באופן כללי ובבולגריה בפרט כשוק משלים לשווקים המובילים במזרח אירופה".