1. תשתיות הן הדבר הראשון. הבריטים השאירו לנו מעל 40 שדות תעופה ומנחתים. אנחנו התמחינו בסגירתם אחד אחד: מקריית שמונה למחניים, מחיפה המצומצם לשדה דֹב, ממנחת מצדה ועד לעטרות שבירושלים או שדה התעופה שהיה בתוך העיר אילת. אפילו את נתב"ג 2000 פתחנו אחרי חגיגות המילניום. ודאות בתשתיות חיונית למשק ולאזרח הישראלי - כן, העובדה שהתשתיות אמורות להקל עליו להשתמש בתעופה בשנים הקרובות. אז תתחילו לבנות.
2. הגופים והשירותים המרכזיים במשק כפופים לחקיקה, אבל התעופה כנכס אסטרטגי מוצאת את עצמה במסדרונות הכנסת ובוועדותיה כשצריך משהו. מדוע שלא יוגדר בחוק כי נשיא מדינה ואנשי ציבור שטסים לחו"ל מעת לעת ייסעו כחול־לבן, באחת מהחברות הישראליות? במדינות מתוקנות לא יעלה על הדעת כי שר החוץ האמריקאי או הבריטי לא יטוסו בחברה מקומית, אך אצלנו… שר החוץ מצייץ מתוך מטוס של ריינאייר בדרך לפגישה רשמית. את התעופה יש להסדיר בחוק - כזה שיגדיר את הצורך בה, בשגרה ובחירום, ויאפשר לה להיכנס תחת חוק עידוד השקעות הון. חוק התעופה לישראל טוב בראש ובראשונה לנוסע.
3. ביטחון - איך אפשר בלעדיו? הבעיה היא שאחת המגבלות של ישראל לקלוט נוסעי מעבר ולהפוך ל־HUB, כמו בכל שדה סביבנו, מאדיס אבבה לדובאי, מעמאן ועוד מעט לקהיר, היא ביטחון. בנושא החשוב הזה צריך לעשות סדר, או כמו שנוהגים לכנות "רפורמה", עד שאולי יום יבוא ותייר מטוקיו יוכל לרכוש כרטיס לניו יורק דרך תל אביב ולהשאיר כאן כמה שקלים. זכרו: תעשייה שלמה של ביטחון תאמר לכם שזה לא אפשרי, לא מבצעי ולא ביטחוני. זה יהיה עבורכם האות לכך שמדובר במהלך נכון.
4. תקינה ורגולציה הן אבות המזון של התעופה - הכל מסודר ומתועד מאוד, מנוטר ומפוקח, אך גם סטנדרטים בינלאומיים הם חשובים, הרי את התעופה, כמו הרבה דברים, לא המציאו בציון. הנוסע הישראלי זכאי לשירות כמו עמיתיו בחו"ל, בין שזה בטרום הטיסה, במיסוי הנמל או בדרישות הביטוח. חברה ישראלית נדרשת לשפות, לעדכן נוסע שטיסתו בוטלה או נדחתה ולדאוג לו - כך יש לחייב גם חברה זרה, זולה ככל שתהיה. ויום יבוא ואת חברות התעופה לא ינהלו הסתדרויות עובדים, אלא איגודים מקצועיים עצמאיים, כמו בכל מקום בעולם, תהליכי הנחיתה בישראל יהיו דומים יותר לעולם, ובכלל נהיה קצת יותר צנועים ונלמד מאחרים. ברגולציה מודרנית אנשי צוות יוכלו לקבל רישיון טיסה ישראלי בינלאומי ללא צורך בהסבה נוספת, טייסות וטייסים, דיילות ודיילים יוכלו לעבוד בכל מקום, ולימודי הטיסה יהפכו למצרך מתבקש ואפשרי.
5. Aviation Nation בקרוב תשב על כס השר. הדיונים והמטלות יציפו אתכם, ובחרדת קודש תתוודעו לתקציבי הענק בתוכנית החומש. המילה "חזון" תיעלם בין כל אלו. לכן נזכיר כי להיות מובילים זה לא אופטימיות, אלא תוכנית עבודה. להיות Aviation Nation הוא חזון המחבר את העבודה השוטפת לעתיד ואת המסורת התעופתית הענפה בישראל לתעשיית ההייטק והחדשנות המקומית. ישראל יכולה וצריכה, אפילו חייבת, להוביל גם בתעופה!.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי