הדור החדש של הסוויפט הוא הרביעי במספר מאז הצגת הדור הראשון בשנת 2004 ותחילת השיווק ב־2005. “איך 2005, אם האוטו הראשון שלי היה סוויפט 1988?", יקום מישהו וישאל. מסתבר שגרסאות הסוויפט שנמכרו בעשורים שלפני כן ושחלקן הגיעו לארץ היוו “שם מדבקה" לדגמי סוזוקי קיימים. החכמנו.
אחרי חצי יום של טיסות, אנחנו פוגשים את הסוויפט בפעם הראשונה פנים אל פנים בכניסה למלון בבורדו שבו תתקיים מסיבת ההשקה לעיתונאים ושממנו נצא לנהיגה. הבלוגרים והוולוגרים שאיתנו כבר משחררים התרשמויות מוסרטות לרחבי המרשתת. אחרי נסיעה כזו ארוכה, קודם נישן איזה לילה ואז נעלה על הכביש.
בוקר, קפה, ארוחת בוקר, מסיבת עיתונאים עם צוות סוזוקי ואנחנו מוכנים לצאת לדרך. עולים לקומה החמישית בחניון הגדול שליד המלון. עשרות סוזוקי סוויפט בצבעים עזים ממתינות לנו. הסוויפט בצבעים החדשים של ההשקה - כחול פנינה מטאלי וצהוב Cool מטאלי - היו אלו שנחטפו ראשונות לנהיגה. גם גוני האדום והכתום החמים הולמים היטב את הסוויפט. נציג סוזוקי הולנד שהפיקו את האירוע מכוון אותי לסוויפט בצבע לבן פנינה מטאלי עם גג בצבע אפור מינרלי מטאלי. שילוב סולידי אך נאה.
עיצוב: עוד בזמן חשיפת התמונות הרשמיות הראשונות של הסוויפט היה אפשר להבין שלא מדובר ברבולציה קיצונית אלא באבולוציה עדכנית. לא קשה להבחין שמדובר בסוזוקי סוויפט חדשה. הלוע הפעור והפנסים המתוחים לצדדים מזכירים מעט את הדור הקודם. בעלי ההבחנה החדה יוכלו לראות את הדמיון לפרצוף של פורד פיאסטה ואף לזה של הפוקוס. הפרופיל עם הגג שמכסה את השמשה הקדמית כמו מצחייה והירכתיים משלימים צדודית סוויפט מוכרת מהדורות הקודמים. גם מאחור אי אפשר לטעות בזיהוי, למרות הצהרות סוזוקי על תצורת טרפז חדשה במבט עילי. יחידות התאורה הגדולות נאות, וחתימת האור שלהן שונה מזו של הדגם היוצא.
אז מה אנחנו מצפים לראות בארץ? הסוויפט תשווק בישראל ברמת גימור אחת (GLX) ותהיה אפשרות לבחור בין תיבה ידנית עם 5 הילוכים ותיבה אוטומטית רציפה CVT. לאירוע ההשקה הגיעו רק מכוניות עם תיבת הילוכים ידנית. מצד אחד, זו כנראה לא תהיה הגרסה הנמכרת ביותר (וחבל) אבל מצד שני: היי, לפחות אנחנו ניהנה יותר בנהיגת ההשקה. המחיר לצרכן הישראלי עדיין מוגדר בחזקת נעלם, מאחר שהוא נמצא עדיין במו"מ בין היבואן ליצרן. לתשומת לבם של תושבי נווה אטי"ב ומג'דל שמס, בחו"ל תשווק גם גרסת הנעה כפולה מסקרנת עם גיר ידני בלבד ומרווח גחון גבוה יותר ב־1.4 ס"מ. כרגע אין תוכנית לייבא אותה.
תא הנוסעים: הדלת נפתחת ללא מפתח עם לחיצה על הכפתור שבידית הפתיחה. מתיישבים על מושב הנהג וצביר המחוונים מול הפנים נראה מוכר ואפילו קצת מיושן, יטענו הטכנוקרטים שבינינו. ברמת הקונספט העיצובי, סביבת הנהג מורכבת ממספר שכבות פלסטיק בצבעים שונים, והקונסולה הראשית פונה אל הנהג באופן מכוון. העיצוב של לוח המחוונים, הטקסטורות של הפלסטיק והבד במושבים מפגינים עיצוב נאה, הצבעים נעימים, אבל החומרים שמהם בנוי הכל נראים זולים. הפלסטיקה בלוח המחוונים קשה למגע, ופיסות ריפוד בד בדלתות מצילות מעט את המצב. יש תחושה שהכל מחובר ומהודק היטב ולבטח גם יחזיק מעמד באותו מצב למשך שנים ארוכות.
מבחינת הנדסת האנוש, התפעול צפוי להיות מאוד מוכר למי שכבר נהג בסוזוקי בעבר. שני מחוונים פיזיים עגולים למהירות נסיעה וסל"ד נמצאים מול עיני הנהג עם מסך מידע דיגיטלי ביניהם. כל הכפתורים, לרבות כפתורי מערכת בקרת האקלים וכפתורי הפיקוד שעל ההגה, כולל כפתור נגיש לביטול מערכת סטייה מנתיב, נשארו כפתורים פיזיים מוכרים ואינטואיטיביים. הכל נראה שמרני ומוכר, בלי ניסויים על חשבון קלות התפעול בזמן נהיגה. בקונסולה הראשית נמצא מסך מגע בגודל 9 אינץ׳ עם מסגרת עבה מדי בגימור שחור מבריק. השינוי הבולט הוא כפתורי המגע לתפעול המולטימדיה מתחת למסך הראשי. המערכת תומכת בקישוריות לסמארטפונים, ובמהלך הנהיגה אנדרואיד אוטו עבד בצורה מצוינת באופן אלחוטי דרך ה־wifi המובנה ברכב.
עם בסיס גלגלים של 2.45 מטרים, הסוויפט מציעה תא נוסעים יותר מרווח לנוסעיה ממה שרומזים המספרים: מרחב השהייה לנוסעים מלפנים מצוין, ושילוב הצבעים הבהירים נותן הרגשה של מרחב. המושבים הקדמיים נוחים וכצפוי יש להם כיוון ידני בלבד. בהמשך נגלה שהתמיכה לגב התחתון טובה אך תמיכת הצד לא מספיקה בפניות. סוויפט לא מפנקת את הנוסעים מלפנים: משענת יד מרכזית חסרה פה, ואפילו אין תאורת איפור בסוככי השמש הזולים למגע.
מאחר שסוזוקי הצהירו במסיבת העיתונאים שזו מכונית שמתאימה בעיקר לשני אנשים, עלה חשש בנוגע למצב העניינים מאחור. פתח הכניסה למושב האחורי גדול ומאפשר כניסה חלקה גם לגבוהים. בניגוד לאותו חשש ראשוני, הסוויפט מציעה מרחב מחיה מצוין לשני מבוגרים במושב האחורי. הרצפה שטוחה יחסית, ומרחב הראש מתאים לנוסעים בגובה 1.8 מטר. החיסרון לשוהים במושב האחורי הוא בעיקר בצד האבזור: אין כיסים מאחורי המושבים הקדמיים ואין פתחי אוורור. יש רק מקום לכוס בדלתות ובהמשך הקונסולה שבין המושבים הקדמיים. אני משער שעלי אקספרס יחגגו כאן עם מוצרי אפטר־מרקט כמו משענת יד שנראית כמו משהו מקורי.
בטיחות: מפרט מערכות הבטיחות האקטיביות בהחלט מכובד ומעניק לה ציון 6 מתוך 8 בדירוג משרד התחבורה. כיול המערכות לא מציק או מטריד מדי, פרט למערכת זיהוי תמרורי המהירות היעילה אך המעצבנת. עם אכיפת המהירות האירופית המחמירה, הצלחנו להסתדר גם עם זה. גם מערכת הסטייה מנתיב שנוטה להציק, מתריעה בצורה מנומסת.
מנוע וביצועים: מתחת למכסה המנוע נמצאת יחידת 3 צילינדרים חדשה בנפח 1.2 ליטר שמיוצרת בשתי גרסאות: בנזין רגילה והיברידית קלה (Mild Hybrid). לארץ תיובא הגרסה ההיברידית, והיא גם זו שפגשנו באירוע ההשקה. על הנייר מנוע הבנזין מפתח 82 כ"ס ב־5,700 סל"ד ומומנט של 11 קג"מ ב־4,500 סל"ד. המערכת ההיברידית מוסיפה כ־3 כ"ס ל“חגיגה".
עם מספרים כאלו אף אחד לא מצפה מהסוויפט להיות מכונית חורכת אספלט. מתניעים עם הכפתור ולשם שינוי שומעים מנוע. כצפוי ממנועים משולשי בוכנות, כשפותחים את מכסה המנוע ניתן לראות את המנוע רועד בסל"ד סרק אבל הרעד לא מועבר לתא הנוסעים.
לחיצה על המצמד, העברה להילוך ראשון ויוצאים לדרך. כבר בזמן המעבר דרך חמש קומות החניון אפשר להתרשם מקלות התפעול של מוט ההילוכים והמצמד ומקול הגרגור שמשמיע המנוע הקטן. אירוע ההשקה התקיים בחבל היין של צרפת. המסלול כלל נהיגה רגועה בין כפרים פסטורליים, כרמים רדומים ובתי אחוזות, “שאטו" לחובבי הצרפתית שבקהל, שמשמשים כיקבים לטעימות ומכירת יינות.
בכבישים העירוניים יחידת הכוח הצנועה של הסוויפט מאפשרת תאוצות סבירות עם זמינות כוח לא רעה מסל"ד נמוך. אחרי שהורגלנו למנועים קטנים ומוגדשי טורבו שיכלו להאכיל את בעליהם מרורים בהיבט האמינות, יש פה שטאנץ אחר. אף שלא ניתן לנסוע על חשמל בלבד, התגבור של המנוע החשמלי מחליף את הטורבו לצורך זמינות כוח. בשילוב של משקל עצמי נמוך מטונה, יחידת כוח אפקטיבית ותפעול הילוכים קליל, סוויפט מעבירה תחושת שמחה כמו שסופר־מיני אמורה להעביר.
בדרך חזרה לבורדו אנחנו עולים על כביש A630 לכמה קילומטרים, אף שהוא לא היה חלק מהמסלול המתוכנן. בידוד הרעשים במהירות בינעירונית טוב, ורק מעט רעשי כביש חודרים לתא הנוסעים. למרות הכיול הרך יחסית שעבד מעולה בכבישים עירוניים, יכולת השיכוך והריסון טובה, אבל נראה אותה גיבורה על כביש 444 הארור בארץ הקודש.
צריכת דלק: יחידת ההנעה ההיברידית הוכיחה את עצמה, עם צריכה ממוצעת של 20 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת רגועה. כאשר עברנו למצב נהיגה אינטנסיבי יותר, הצריכה עלתה ל־18 ק"מ לליטר. עם נתונים כאלו גם עם מכל דלק צנוע בנפח 37 ליטר, סוויפט יכולה להגיע בקלות לטווח נסיעה של 600־700 ק"מ.
התנהגות כביש: בעבר היכולות של דגמי סופר־מיני היו נמדדות גם בהיבט הדינמי, עם אותו מושג חמקמק שנקרא “הנאה מנהיגה". סוזוקי מצהירים שהסוויפט אמורה להציע חווית נהיגה, משהו שהם קוראים לו ביפנית Waku waku, אם כי אין תוכנית לגרסת GTI כמו בעבר. למרות כיול מוכוון לנוחות, השלדה עצמה מצליחה להעביר מידע לנהג ואף מאפשרת קצת משחקי העברת משקל עם הדוושה. רק ההגה עם מהלך לא מספיק מדויק ושטח מת במרכז מקלקל את הרושם הטוב שעשתה השלדה.
נוחות: בתוך הכפרים הסוויפט לועסת את תחלואי הכביש העירוני בקלילות, הודות לכיול מתלים מוצלח, שלא חוטא ברכות יתר והודות לצמיגי יוקוהמה Blue earth חסכוניים במידה סבירה ולא מוגזמת: 185/55R16.
השורה התחתונה: הדור הרביעי של הסוויפט מהווה שיפור מהדור הקודם במובנים רבים: יחידת הכוח החלקה והחסכונית, מערכות הבטיחות האקטיביות, איכות הנסיעה הטובה והעיצוב הפנימי. על צד החובה אפשר למנות את החיסכון באבזור וברמת החומרים. המשתנה הנעלם הוא יכולתה של תיבת ההילוכים הרציפה החדשה ואופן שילובה עם יחידת ההנעה ההיברידית. בשביל מבחן מלא ומקיף נצטרך להמתין להגעתה של הסוויפט לישראל ביוני הקרוב. בינתיים נראה שללקוחות סוזוקי המסורתיים ואולי אפילו ללקוחות חדשים שמחפשים ללכת “על בטוח" יש למה לחכות.
בהכנת התוכן השתתף דניאל סקלי,
שהיה אורח סוזוקי בצרפת