מילת הבאזז בשוק הרכב של 2024 היא “היברידי". מחירי החשמליות עלו, לא לכולם יש אפשרות לטעינה בבית או בעבודה, וחרדת טווח הייתה כאן עוד לפני החרדה מתקיפה איראנית. כשמחיר הדלק מזנק בתוך חודשים בודדים בכמעט שקל לליטר, קונים פרטיים וגם חברות הליסינג דוהרים לעבר הפשרה הבטוחה: גם קצת חשמלי, גם חסכוני משמעותית מדגמי הבנזין.
יש למה לחכות: הסוויפט של סוזוקי עולה רמה אחת למעלה
אלבר חתמה על הסכם עם BAIC ליבוא רכבי בנזין וחשמל
אפשר לראות את זה היטב במכירות יונדאי קונה החדשה, שנחתה בישראל בסוף הקיץ שעבר, והשנה היא כבר הקרוסאובר הנמכר ביותר ברמת המחיר הזו. רוב המכירות הן מהגרסאות ההיברידיות, מיעוטן בגרסת ה־1,600 סמ"ק טורבו בנזין החזקה (198 כ"ס). אפילו הקונה החשמלית שנותרה במלאי מהדור הקודם מכרה יותר מגרסת הבסיס של הדור החדש, 1,000 סמ"ק טורבו (120 כ"ס).
וזה כשלפחות על הנייר מדובר פה בדיל מעניין: גרסת הבסיס עולה כעת 155 אלף שקל אחרי שהתייקר ב־10,000 שקל מאז הגעתו, בזמן שההיברידית מתחילה ב־173 אלף שקל (11 אלף +). כשהאבזור של הבנזין קטנת הנפח וההיברידית הבסיסית זהה, האם יחידת הכוח הירוקה שווה תוספת של 18 אלף שקל למחיר? שווה בדיקה.
עיצוב: הקונה החדשה גדלה משמעותית עם אורך של 4.35 מטר (תוספת של 15 ס"מ), רוחב של 1.82 מטר (2.5+), גובה של 1.57 מטר (1+) ובסיס גלגלים של 2.66 מטר (6+), היא כבר כמעט בגודל של קיה נירו ויונדאי טוסון. בתי גלגלים מושחרים שקשה לזהות ברכב המבחן השחור בעצמו נועדו לחזק את הדימוי הג'יפוני, כשגרסת הבסיס מאבדת פס ניקל אחורי שהיה במאובזרות יותר. בסך הכל קרוסאובר אופנתי ובולט.
תא נוסעים: שפע משטחי הפלסטיק האפורים, אפילו סביב מסך המולטימדיה של הדור הקודם, פינו את מקומם לעיצוב הייטקי ברוח קיה EV6 החשמלית ויונדאי איוניק 5 התאומה, עם צמד מסכי 12.3 אינץ', אחד כמסך מולטימדיה והשני כלוח מחוונים, שניהם עם תצוגות בעברית. מנגד נשתמרו הכפתורים הפיזיים לתפעול קל ונגיש של בקרת האקלים ושאר הפונקציות החשובות, בלי לשלוח את עיני הנהג הרחק מהכביש כדי לשוטט בין מסכים.
גרסת הבסיס שומרת על המרווח, תנוחת הנהיגה הגבוהה והשימושיות של גרסת הבסיס. מאחור נותרו יציאת המזגן לספסל האחורי וגם שקעי ה־USB לטעינה, שעם רצפה כמעט שטוחה יכול להתמודד טוב יותר עם שלושה נוסעים, אם כי זה לא האוטו לשלושה מבוגרים. רכב המבחן הגיע בצבעים בהירים שמעניקים תחושה אוורירית, אבל יידרש מאמץ קבוע כדי שלא לכהות במהלך השימוש המשפחתי ברכב. שימו לב.
תא המטען קצת פחות מרווח מהדגמים ההיברידיים: נפח עדיין משפחתי של 406 ליטר במקום 466. אבל בתמורה מקבלים גם גלגל רזרבי מתחת לרצפה, תוספת שעדיין חשובה לטעמנו ושיצרני הרכב מתחמקים באישור הרשויות מלהתקין ברוב ההיברידיות והחשמליות. פתח הטעינה גדול, ויש טבעות עיגון למטען, ותאים בצד. ויש גם מקום אחסנה ייעודי למדף שמעל תא המטען, למקרה שתרצו למלא אותו כמעט עד הסוף. חכם.
אבזור: אף שמדובר בגרסת בסיס, לא מדובר באחת עירומה. אין אומנם טעינה אלחוטית לנייד, מושבים קדמיים חשמליים, חלון שמש או פתיחה חשמלית של תא המטען שיש בחלק מהגרסאות ההיברידיות שכבר עולות מעל 180 אלף שקל. אבל יש חישוקי 17 אינץ' קלים, בקרת אקלים, מפתח חכם, צימוד אלחוטי לאנדרואיד ולאייפון למולטימדיה ושליטה על ההילוכים מההגה.
בטיחות: יש בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, אור גבוה אוטומטי והתרעה על שכחת ילדים. רמה גבוהה, ועדיין חבל שירדו מהמפרט שיש בגרסאות היקרות יותר: בלימת חירום גם בנסיעה לאחור, התרעה על רכב בשטח מת עם מניעת סטייה והתרעה על רכב מתקרב לפני פתיחת דלת, ומניעת פתיחתה.
ביצועים: גרסת הבסיס מגיעה עם מנוע 1,000 סמ"ק טורבו בנזין בהספק של 120 כ"ס, ותיבה רובוטית כפולת מצמדים עם 7 הילוכים. זה פחות מההיברידית (139 כ"ס), אבל לזכות הבנזין הבסיסית עומד משקל נמוך בכ־100 ק"ג. התאוצות בסדר, לא תתקשו לעקוף, בטח במצב "ספורט", שחולב מיחידת הכוח הצנועה קצת יותר, ואם תיעזרו במשוטים שמאחורי ההגה להעלות ולהוריד הילוכים כדי לצאת לעקיפה בהילוך הנכון.
צריכת הדלק בימי המבחן עמדה על 13.5 ק"מ לליטר. זה לא מתקרב לנתוני היצרן, אבל זה לא רע לקרוסאובר משפחתי. בעלי טוסון וקיה ספורטאז' 2,000 סמ"ק יכולים לפנטז על מספרים כאלה, והאוטו שלהם לא ממש זריז יותר מהקונה 1,000 סמ"ק. נכון שקונה היברידית תתקרב יותר ל־20 קמ"ל, אבל אפילו מי שנוסע בשנה 20 אלף ק"מ, שזה מעל לממוצע, יחסוך בזכותה כ־3,500 שקל בשנה במחירי הדלק הנוכחיים. אפילו אם נשקלל פנימה צריכה נמוכה יותר של דסקיות בלימה בהיברידית, גם שלוש שנות אחזקה יחסכו לכם רק כמחצית מפער המחיר.
נוחות והתנהגות: הקונה בנזין הבסיסית מצוידת בחישוקי 16 אינץ' בלבד לעומת 18 אינץ' בהיברידי. זה מסייע לנוחות הנסיעה, אבל היא עדיין לא במיטבה בכבישים משובשים בעיר, ופעולת המתלים גם לא ממש שקטה. אבל בסך הכל הנוחות בסדר - כמו ההתנהגות. האחיזה גבוהה, נטיית הגוף בעיקולים מינימלית, ההגה קל ומדויק. היא לא ממש עושה חשק לנהיגה מאתגרת, אבל גם לא עושה בושות.
השורה התחתונה: אם הקונה ההיברידית היא עסקה טובה, גרסת הבסיס היא המציאה האמיתית. בתקופה של מאבק ביוקר המחיה הוא מציע את אותם ממדים, כמעט אותו אבזור, ביצועים נאותים וצריכת דלק סבירה, במחיר נמוך בכמעט 20 אלף שקל. היא לא נותנת תחושה של דגם ליסינג כמו בדגמי בסיס אחרים, אולי כי חברות הליסינג עצמן מסתערות על ההיברידי. אבל בהפרש המחירים ביניהם, אם אתם לא נוסעים יותר מ־15־20 אלף ק"מ, מדובר באחד הרכבים המומלצים בשוק למשפחה.
תעודת זהות / יונדאי קונה 1,000 סמ"ק פרימיום
מנוע: טורבו־בנזין 998 סמ"ק, 120 כ"ס, 20.4 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט' רובוטית כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הנעה קדמית
ביצועים (יצרן): 11.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש, 180 קמ"ש מהירות מרבית, 16.9 ק"מ לליטר במשולב
בטיחות: 4 מ־5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי, בטיחות אקטיבית כמעט מלאה
אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ
מחיר: 155 אלף שקל
מחיר, מרווח, אבזור נוחות, צריכת דלק
נוחות בעיר, אבזור בטיחות שירד בגרסת הבסיס
ציון: 9