יש קרוסאובר סיני חדש, ואני לא צריך להתחיל לשבור את הראש היכן אטען אותו בימי המבחן: יש לו מנוע טורבו בנזין ולא סוללה. כבר התחלה טובה. עם זרם החשמליות ההולך ומתגבר, עדיין שלושה מתוך ארבעה רוכשי רכב חדש מעדיפים אחד שלא תלוי רק בטעינה. 

ג'אקו (Jaecoo) הוא מותג חדש של צ'רי הסינית, שכבר מוכרת בארץ עם ה־FX והטיגו 7 ו־8. אלה מיובאים בידי פריסבי, ואת זיכיון ג'אקו קיבלה כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי, מרצדס וג'נסיס. פעם יצרנים ומותגים לא מוכרים הבטיחו רכבים עממיים, היום כולם מבטיחים שהם “יוקרה צעירה", עם איכויות עיצוביות וטכנולוגיות, ללא המורשת ותגי המחיר של מכוניות היוקרה הוותיקה.

תשפטו אותה ממבט שני: הכירו את פיג'ו 5008 המעוצבת והמצוינת
סמל סטטוס: רכב הפנאי המשפחתי של סקודה נשאר מוצלח

גם ג'אקו מגיע עם ההבטחה הזאת, שאמורה להבדיל בינו לבין צ'רי והרבה מותגים לא סיניים. וה־7 הוא רק ההתחלה, בשנה הקרובה ינחתו כאן גם ג'אקו 8, קרוסאובר 6 מושבים גדול יותר עם הנעת פלאג־אין, וג'אקו 5, קרוסאובר קומפקטי, שיגיע בגרסאות בנזין, חשמל והיברידי ודגמים נוספים בדרך. 

עיצוב: לא מן הנמנע שהמעצב של ה־J7 ראה פעם ריינג' רובר איווק. אם כבר השראה, אז מהטובים ביותר, בתוספת חזית קדמית אגרסיבית שמבהירה שלא מדובר ברכב חשמלי. יש כמה אלמנטים של רכב חשמלי, כמו הידיות המשתלבות בדלתות ונשלפות מהן עם שחרור הנעילה, או חישוקי הגלגלים הכמעט אטומים. מאחור יש אגזוזים כפולים וכיתוב JAECOO גדול, שמחליף את הסמל גם מלפנים.

התוצאה הסופית נאה, שונה מסיניות אחרות, וגם שונה מספיק מריינג' רובר כדי לעמוד בפני עצמה. עם אורך של 4.5 מטר, רוחב של 1.85 מטר, גובה של 1.67 מטר ובסיס גלגלים של 2.67 מטר, הוא מעט יותר קטן מיונדאי טוסון וקיה ספורטאז', ומעט יותר גדול מקיה סלטוס ושברולט טרייל בלייזר.

תא הנוסעים: גם סביבת הנהג בנויה לפי כללי הז'אנר של החשמליות, עם מסך מולטימדיה גדול ולוח מחוונים דיגיטלי נפרד מתורגמים לעברית, אבל ידית ההילוכים קלאסית, לא בסביבות ההגה. העיצוב נקי, איכות החומרים טובה. עם זאת, תפעול המזגן מתבצע כולו מהמסך, מה שמחייב הסטת מבט מהכביש - והרכב לא מתבייש לנזוף בך כשהוא מזהה את הסטת המבט מהחיישן שמעל ההגה.

ג'אקו 7 (צילום: אודי עציון)
ג'אקו 7 (צילום: אודי עציון)

תנוחת הישיבה גבוהה ושולטת, ברמזור תסתכלו מגבוה אפילו על המוני ה־BYD אטו 3. הכניסה והיציאה קלות, אבל למושבים הקדמיים חסרה תמיכה צדית. 

מאחור המרווח טוב מאוד, כולל מרווח ראש וברכיים, רק המושב קצת נמוך, והרצפה כמעט שטוחה. יש יציאת מזגן ושקעי טעינה. תא המטען בנפח 424 ליטר, גדול במושגים סיניים ושימושי, ומתחתיו יש גלגל רזרבי מלא. אבל לחלק מהקרוסאוברים הלא סיניים בגודל הזה יש עוד 100 ליטר נפח בבגאז'.

אבזור: האבזור הוא סעיף ההצטיינות של הג'אקו 7, נדיר למצוא מכוניות בנזין שיהיו מאובזרות ככה, כמו חשמליות. הדגם הבסיסי Executive (מ־170 אלף שקל) מגיע עם חישוקי 19 אינץ' קלים, פנסי ערפל קדמיים ואחוריים, מסך מולטימדיה 13.2 אינץ' ולוח מחוונים דיגיטלי 10.25 אינץ', מושבי נהג ונוסע בכוונון חשמלי, בקרת אקלים עם יציאה למושב האחורי, מושבי עור טבעוניים, תא אחסון מקורר מתחת למשענת היד הקדמית, שקעי USB־c מלפנים ומאחור ומסילות גג.

גרסת Titanium, שבה נהגנו (מ־179 אלף שקל), מוסיפה חימום למושבים הקדמיים, דלת תא מטען חשמלית, גג פנורמי נפתח (אפילו עם כיסוי חשמלי לבידוד מחום), שליטה חשמלית על המושב הקדמי מאחור ומשטח טעינה אלחוטי לנייד.

יש גם גרסה מאובזרת יותר - Adventure (מ־200 אלף שקל), שגם מצוידת בהנעה כפולה ולא קדמית כמו שתי הראשונות, ומוסיפה חימום להגה, זיכרונות למיקום המושבים הקדמיים, חימום למושבים האחוריים, אוורור למושבים הקדמיים, מסך מולטימדיה בגודל משודרג - 14.8 אינץ', תצוגה עילית לנהג, מערכת קול של סוני עם 8 רמקולים ואפשרות הזזה אוטומטית של מושב הנהג בכניסה לרכב.

בטיחות: 7 כריות אוויר בגרסת הבסיס, 8 בשתי הבכירות כולל כרית אוויר לברכי הנהג. יש בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, אור גבוה אוטומטי, אזהרה מפני פתיחת דלת כאשר המעבר לא פנוי והתרעת עייפות. ה־7 טרם נבחן במבחן ריסוק מערבי.

מנוע וביצועים: לצ'רי יש בהיצע יחידות פלאג־אין וחשמל, אבל הג'אקו 7 מקבל יחידת בנזין שאין לה אפילו יחידת היברידית מתונה צמודה: 1,600 סמ"ק טורבו, 147 כ"ס, ותיבה רובוטית כפולת מצמדים, עם 7 הילוכים.

זה לא הספק גבוה למנוע כזה. הביצועים בסדר, אבל לא מתקרבים לאלה של טוסון וספורטאז' עם מנוע דומה (ו־160 כ"ס). אפשר לבחור בין שלושה מצבי נהיגה: רגיל, חסכוני וספורט. יש מחוגה פיזית על הקונסולה המרכזית - ומצב ספורט קצת משפר את העניינים. אבל העברת ההילוכים אטית ומעט קופצנית תחת מאמץ. לפחות יש העברת הילוכים ידנית יעילה מהידית, חבל שלא ממנופים מאחורי ההגה.

צריכת הדלק: הצריכה לא מרשימה. היצרן מבטיח 13.3 קמ"ל, אנחנו השגנו 11.8 קמ"ל, כשברוב הנהיגה היה הרכב על מצב חסכוני. 

נוחות והתנהגות: גם כאן הג'אקו לא מצטיין. כיול המתלים רך מאוד, ובכל זאת הטיפול בבורות קטנים ומכשולים עירוניים לא טוב, קופצני ומלווה במכות מהמתלים. במהירויות גבוהות יותר המצב משתפר מבחינת הנוחות. אבל שם הכיול הרך גורם ליותר מדי תנודות מרכב בסיבובים ואפילו במעברי נתיב קצת אגרסיביים.

ביחד עם הגה נטול כל תחושה, תת־היגוי בולט ולוחמת הגה בהאצות חזקות בעיקולים, מתקבל קרוסאובר שמחייב נהיגה רגועה, ואינו נעים תחת מאמץ. ההגה גם מתקן באגרסיביות סטיות מהנתיב כשבקרת השיוט האדפטיבית מופעלת, עד שהעדפתי לנתק אותה, אף על פי שחוץ מזה היא תפקדה בסדר, אפילו בפקקים.

השורה התחתונה: הג'אקו 7 נראה נהדר, מאובזר עד הגג הפנורמי, מרווח והמחיר שלו תחרותי, כאשר גרסת המבחן מאובזרת כמו קרוסאובר קוריאני ב־30־40 אלף שקל יותר. אבל בצ'רי יהיו חייבים לעבוד על יחידת הכוח וכיול השלדה כדי להצדיק את המיצוב ואת הציפיות. כמו שאמר פעם חכם סיני באסיפת הורים: הנ"ל לא ממצה את הפוטנציאל. נקווה שבדגמים הבאים.