יש לא מעט קרוסאוברים עירוניים, חננות, שממש מנסים להיראות כמו ג'יפים. מבנה אגרסיבי, גבוה, נוכחות חובה. אם רק היו נותנים להם פיסת שטח עסיסית, הם היו טורפים אותה. חבל לבזבז אותם ככה סתם על האספלט. אני למשל נוסע באחד כזה, שבינו לבין סלעים ושלוליות בוץ הקשר הוא על אחריות הנהג בלבד.
קיה אקסיד (XCEED) כבר אחר. הוא ממש לא מנסה. הוא אומנם קצת גבוה (149.5 ס"מ, מרווח גחון 18.5 ס"מ), בכל זאת חונה תחת המונח “קרוסאובר", אבל זה לא הנושא המרכזי שהוא מבקש לשדר. הוא יותר בקטע של סטייל, או אם תרצו מדובר בקיה סיד, רק עם הגבהה.
מודה שקצת קשה לעכל אותו על הרקע המוכר של הג'יפונים העכשוויים, אבל התוצאה, חייבים להודות, נותנת מכה קלה בכנף. רכב יפיוף, נקודה, סימן קריאה. אתם יודעים איך זה היום, בכל סגמנט קרוסאוברי היצרניות מנסות לזרוק משהו שיתפוס, כי זה הלהיט, ואיך אמר לי לא מזמן יבואן מוביל, זה בערך כמו לדוג בבריכת דגים. מה שתשימו, ייקחו.
לא מזמן סיפרנו איך מאזדה השחילה בין ה־CX־5 וה־CX־3 את ה־CX־30, שישתלב בג'יפונים בגודל הבינוני, ואכן מדובר ברכב מהמם, אופציה ללהיט. קיה נשארה צמודה ליריביה היפניים. בין הלהיט הגדול הספורטאז' לבין הסטוניק ועל רקע צניחה לא קטנה במסירת רכבים חדשים לעומת 2018 היא הייתה חייבת להכניס עוד מקדם מכירות היסטרי, והאקסיד נכנס בול לפינה המתאימה, וחכו, עוד מעט יגיע הסלטוס שאמור להיות אף הוא רב מכר. קוריאה הדרומית עוד כאן.
אקסיד הוא רכב מושך עין, על זה גם התמונה תספר, אבל כדי להכניס אותנו לאווירה הוא סופק למבחן עם צבע הדגל מהפרסומת - צהוב מטאלי. לא מומלץ לצריכה לאוהדי הפועל ת"א, על רקע מצבם במרכז בטבלה, או לאנשי מכבי חיפה, המתמודדת על הכתר. כן מומלץ לקונה שמעון מזרחי.
צהוב זרחני, שמאוד מחמיא לאקסיד, צבע שגם חודר פנימה לתא הנהג. הוא מופיע במסגרות פתחי המיזוג, בריפוד המושבים, בתפרים שבדיפונים. אם לא הבנתם, הרכב הזה לא בנוי ללבן, נחבא אל הכלים. זה רכב שבא לדפוק הופעה, ולא משנה לאן אנחנו נוסעים.
אז כן, במקום קופסת פח מוגבהת, יש פה דגש הרבה יותר רחב על מראה קופה ספורטיבי נשכני, וברגע שנכנסתי אליו אמרו לי לא לשכוח במהלך הנהיגה לנסות את מצב "ספורט", שבכלל יעביר אותי לממד אחר.
אבל חכו, תנו קצת להחליף רשמים. המושבים הקדמיים נוחים. מאחור מבנה הגג המשתפל (בכל זאת קופה) קצת יכול להפריע למי שגבוה, אבל שני חבר'ה ממוצעים בהחלט יוכלו להסתדר.
תא המטען נאה ביותר ומציג עומק של 426 ליטר, וכנהג אני יכול לומר שמבחינת הרושם בהחלט נוצר ביני לבין האקסיד קליק ראשוני. אהבתי את מסכי המולטימדיה, את המיזוג המפוצל ולוח המחוונים הדיגיטלי, שמשנה את צורתו כשמעבירים למצב נהיגה ספורטיבי.
והרכב הזה ממש מתחנן שיעבירו אותו לחליפת ספורט. במצב נהיגה נורמלי הוא עושה רושם די נינוח, מוכר. לא משהו שיגרום להרמת גבה גבה או ישתווה ליופיו החיצוני, אבל ברגע שלוחצים על כפתור “ספורט", החיה משחררת את העניבה.
לאקסיד מנוע בנזין טורבו 1,400 סמ"ק, הספק של 140 כ"ס. תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד ומומנט של 25.7 קג"מ שמגיע כבר ב־1,500 סל"ד. כמו שאמרנו, במצב נהיגה נורמלי אין יותר מדי מה לספר לאלה שנשארו בבית המחומם, אבל נראה שמי שלוקח רכב בצבע זרחני הוא גם טיפוס שמחפש פרטנר לעקיצה.
מצב "ספורט" משנה את חוקי המשחק. התאוצה לא מדהימה במספרים (מ־0 ל־100 קמ"ש ב־9.5 ש'). העניין כאן הוא הזריזות, התגובות הנמרצות. יש פתאום איזה פרץ של אנרגיה שמעניק למכונית הזו אופי, כמעט כמו הצבע.
אני לא משווה את אקסיד למכוניות־על, אבל מדובר ברכב מהנה. נסעתי איתו לכביש מעט מאתגר, והוא יודע לעשות את העבודה. המתלים, חייבים לציין, הם קצת על הצד הנוקשה של הסקאלה.
אפשר במעט להשוות אותה למאזדה CX־30. השתיים חולקות כמעט את אותם ממדים. אורך (439 ס"מ), בסיס גלגלים (265 ס"מ), רק שבגובה המאזדה כבר יותר גבוהה (4.5 ס"מ) וגם יותר שמנמנה (ב־136 ק"ג).
מאזדה יותר יקרה, מחירה מתחיל ב־152 אלף שקל מול אקסיד שמחירה מתחיל ב־138 אלף שקל, אבל האמת היא שההשוואה לא הוגנת, כי מאזדה גם מחזיקה מנוע יותר עוצמתי בנפח 2,000 סמ"ק וגם מנסה להרים עיניים מעבר למיינסטרים. מי שמסתכל רק על החזות החיצונית יגיע למסקנה ששני הרכבים יפי מראה.
אקסיד נמכרת בשלוש רמות גימור, ואני נהגתי ברמה האמצעית - ה־EX שמחירה 140 אלף שקל וברמת האבזור הבטיחותי היא זוכה לציון 6, מאחר שאין ברשותה מערכת בקרת שיוט אדפטיבית או מנגנון התרעה על רכב בשטח מת. אבל יש לה מערכת בלימה אוטונומית בזמן חירום ומערכת המסייעת לשמירה על נתיב. בסעיף צריכת הדלק כבר ראינו רכבים עם יכולות משופרות משלה. סיימנו את היום עם ליטר בנזין על כל 12.3 ק"מ.
אקסיד פונה לקהל צעיר, או כזה שחושב שהוא כזה. קהל שקצת מאס בחדגוניות של הרכבים בשנים האחרונות, אותו שטאנץ מוכר, והוא מחפש משהו עם יותר פאן, נועזות, צהוב זרחני. היי, זה לא אני?
גלגלים רזרביים
חברת לובינסקי מחזקת את אופל קרוסלנד X (בתמונה למטה), הקרוסאובר בסגמנט B־SUV שמצויד במנוע משופר. מנוע ה־1,200 סמ"ק בנזין טורבו התעצם, ומהספק של 110 כ"ס הוא צמח ל־130 כ"ס, וגם המומנט גדל מ־20.9 קג"מ ל־23.4 קג"מ. עם השדרוג גם נתוני הרכב שופרו. 10.2 ש' בתאוצה מ־0 ל־100 קמ"ש במקום 11.8 ש' וגם צריכת הדלק המשולבת גדלה מ־17.9 ק"מ לליטר בנזין ל־20 ק"מ לליטר. מחיר הרכב הוא החל מ־122 אלף שקל.
קרסו מוטורס השיקה את הדור החמישי של רנו קליאו, שמאז השקתה ב־1990 מכרה כ־15 מיליון יחידות ברחבי העולם. הרכב מגיע אלינו בגרסאות ידנית ואוטומטית. הגרסה הידנית נוחתת עם מנוע 1,000 סמ"ק והספק של 100 כ"ס, ואילו האוטומטית עם מנוע 1,300 סמ"ק והספק של 130 כ"ס. הרכב זכה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של היורו־אן־קאפ. מחיר הגרסה הידנית יחל ב־85 אלף שקל, ומחיר האוטומטית, שבמדור הבא נכתוב עליה בהרחבה, יחל ב־105 אלף שקל.
סיכום אחרון לעשור שהסתיים. הפעם הרכבים הכי נמכרים בין 2010־2019. במקום הראשון, בלי הרבה מתחרים, נמצאת טויוטה קורולה - 108,909 רכבים. במקום השני קיה פיקנטו 84,343 רכבים, שלישית מאזדה 3 - 76,123. קיה גם תופסת את המקום הרביעי עם הספורטאז' - 64,660, וסקודה אוקטביה סוגרת את החמישייה הבכירה עם 58,572.
יונדאי אולי לא הצליחה להשחיל נציגות לחמישייה הראשונה, אבל היא היחידה שהצליחה להכניס שלושה לעשרת הגדולים. 6. I10 - 52,338. 7. I20 - 48,333. 10. I30 - 43,827.