זה השבוע השני שרכב של קיה חוגג במדור, מקבל עיסוי, כולל חפיפה. נשבע שאין פה העדפת מקורבים, או בקשיש מתחת לשולחן, פשוט יש עניין ציבורי. הרכב הבא הוא לא חשמלי, לא היברידי, לא נטען - הכוח שלו הוא בצורתו הפופולרית. הסלטוס הוא ג'יפון חדש על המדף, הכי־הכי מיינסטרים שתבקשו, שנזרק היישר לתוך הסגמנט הלוהט בשוק, זאת אומרת הכנה ללהיט.
אתם הרי בטח כבר לא זוכרים, אבל עברו כמה שנים טובות מאז שספורטאז' של קיה הושק ושבר את כללי המשחק. נהגים לפתע הבינו שהם רוצים כמו ג'יפ, אבל לא ממש ג'יפ. עזבו שטח בוצי וסלעים, הם רוצים ישיבה גבוהה, מראה עדכני. הם קנו אחד בצבע לבן, ולמחרת, כשעמדו ברמזור, הם הסתכלו שמאלה וראו עוד ספורטאז', הסתכלו במראה והנה עוד אחד. שיטת העדר תפסה כמו אש בשדה של קיות.
מאז פלישת הג'יפונים לכבישי ארצנו כמעט נעלמו להן המכוניות המשפחתיות מהדור הישן. כולם מחפשים עוד ועוד קרוסאוברים, אז לקיה ישנם היום בהיצע המרשים גם נירו, סטוניק ואקסיד, וכשכבר חשבנו שאין יותר מקום לקינוח, הם הצליחו להשחיל את סלטוס. יש סגר, אין סגר, הקונה הישראלי מריח את הניילונים ושובר תוכניות חיסכון.
אז נכון שהציגו את סלטוס החדש לא כעוד ג'יפון שגרתי, אלא כשובר שוויון אמיתי, המילה האחרונה בשוק המוטורי. אז אמרו. סלטוס הוא רכב נאה, בעל מראה קשוח ונוכחות שמודגשת על ידי שבכה קדמית המאופיינת בסגנון “אף נמר", וצביעה דו־גונית כלולה במחיר. בהחלט יפה ועונה על הציפיות, אבל איך אומרים זאת בעדינות? ראינו דומים לו.
“היי, אז איך בכל זאת אתה צופה הצלחה לרך הנולד?", שואלים מהשורה השלישית. אם מנתחים מה היה לנו פה, אנחנו מבינים שהדרום קוריאנים עובדים לפי נוסחה מנצחת. את העיצובים המיוחדים השאירו לאיטלקים האופנתיים ולצרפתים המפונפנים, והם הולכים על בטוח. לא סוטים מילימטר מהתקן.
גם הפנים הוא יחסית סולידי, אבל הם לא שכחו לפזר פה ושם ממתקים מעוררי תיאבון. אפשר להניע את הרכב מרחוק באמצעות השלט. זאת אומרת אתם נמצאים במרחק 30 מטרים מהיעד, מוכרחים לקבל מכת מזגן דחופה, והוא יספק לכם את הטמפרטורה הרצויה מיד עם הכניסה לתא הנהג. את תאורת הלד בתוכו ניתן להדליק בלטיפה, רפרוף, ואילו הרמקולים הפנימיים מעוצבים בסגנון סלעי, מחודד. לא שזה שובר שוויון, אבל כמו שאמר לי מקורב המתמחה בנדל"ן: “שים לאנשים מפל קטן בכניסה לדירה ומסך פלזמה בשירותים, ותכין עט לחתימת החוזה".
סלטוס עובד לפי רשימה שהכין מראש. הוא מציג מרווחים גדולים, גם בשורה האחורית (לפחות לשניים), זוויות ראייה טובות, מסך מולטימדיה מרשים במיוחד (גודל 10.25 אינץ'), ובאזורים שפחות תשימו לב אליהם תפגשו פלסטיקה אפרורית ונוקשה, אבל מה זה חשוב? הם חוסכים במקומות שמותר ומפנקים במקומות שאפשר.
קחו למשל את תא המטען, נקודת עצירה חובה של הקונה ישראלי. הרי יש ערימת סלים מהקניות לחג, עגלה לתינוק, ערכה לטיול כשאין סגר. 468 ליטר מציע לנו סלטוס, בהחלט נתון מרשים. מה עוד מחפש הנהג המשפחתי שלנו? ברור שאמצעי בטיחות. סלטוס זוכה לציון 6 סביר ברמת האבזור. תמצאו פה מערכת בלימה אוטונומית, מנגנון בקרת סטייה מנתיב, כזו שמתקנת באגרסיביות כשצריך ושש כריות אוויר. למרבה הפלא, דווקא כשרוצים לסמן “וי" בסעיפים המוכרים, לא מוצאים בקרת שיוט אדפטיבית.
לא נורא, אני בטוח שכבר נפלתם ברשת, אין לכם אפשרות להיחלץ, כי כעת שמעתם מהמוכר על המנוע של סלטוס. המתחרים מספרים על מנועי 1,000 סמ"ק, 1,400 סמ"ק, התותחים מכוונים ל־1,600, אבל סלטוס לא רואה אותם. הוא שודך למנוע אטמוספירי, ארבעה צילינדרים בנפח 2,000 סמ"ק. אני כבר רואה את בעל הרכב מנפח חזה בבית הקפה בשיחת השוואת נפחים, רק שיש כוכבית קטנה ליד המנוע הנ"ל. היום לא מעט מנועים בהיצע הם מנועי טורבו. קטנים־קטנים, אבל זמינות הכוח שלהם הרבה יותר מהירה ומופיעה בסל"ד נמוך.
אל תפחדו, המנוע כאן בכלל לא פראייר. 149 כ"ס, האצה מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 9.6 שניות, אבל כשיוצאים איתו לעקיפה ומבקשים ממנו למהר, שומעים את הסל"ד מטפס על הסולם, אם כי לא תוך כדי מאמץ מיוחד, כי בכל זאת מסייעת לו תיבה אוטומטית, רציפה, בת שמונה הילוכים, שבהחלט ראויה לציון לשבח.
כיאה לרכב מיינסטרים, סלטוס יודע מה הוא צריך לעשות ופחות מתעכב על הטפל. יש כוח, זריזות, כיול המתלים הוא על הצד הנינוח של הסקאלה, כך שהוא מסתדר היטב עם פגעי הכביש במהירויות גבוהות, קצת פחות כשהוא מגיע לרחובות העיר. גם מבחינת אקוסטיקה שמעתי רכבים אטומים ממנו, את פעולת המנוע בהחלט אפשר לשמוע.
החזרנו את סלטוס לחניה עם חדשות טובות ורעות. הטובות הן שהוא סיים את יום המבחן עם ליטר בנזין על כל 13.8 קילומטר, הפחות טובות הן שבעידן של היברידי וחשמלי מדד זיהום האוויר שלו עומד על צבע אדום וציון 14, שבתחתית הטבלה.
אז איך רכב כזה בכל זאת יצליח? כי אלה הדרום קוריאנים. לא סתם קיה ויונדאי נמצאות במקומות הראשונים בטבלת המכירות בישראל. הן יודעות בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ ואיך לפתות אותנו להגיע לסוכנות הקרובה לביתנו. הן לא זזות ימינה ולא שמאלה ממערכת ההפעלה, לא מבקשות אוונגרד יוצא דופן ולא פריט נדיר, סטייל אומנות מודרנית. הן סטטיק ובן־אל של העולם המוטורי, ומקווה שלא פגעתי באף אחד מהצדדים.
גלגלים רזרביים
ואם כבר מדברים על חדשות, אז קבלו את סונטה ההיברידית של יונדאי. אומנם מכוניות המנהלים הן זן בסכנת הכחדה, אבל כלמוביל השיקה את הדגם החדש, שמחירו מתחיל ב־182 אלף שקל, ומי ששוקל קנייה, לפחות לפי המראה, יכול לקבל המלצה. זהו רכב שמזכיר בהחלט את האליטה.
מראה ספורטיבי עדכני, תאורה מהממת. בסיס גלגלים מרווח של 284 ס"מ ותא מטען בעומק 510 ליטרים. כל זה משודך למנוע בנזין בנפח 2,000 סמ"ק וליחידה חשמלית שמספקים ביחד 192 כ"ס. אחד הגאדג'טים המגניבים שמצאנו בסונטה, אותר בגרסת־העל - לימיטד. במצב של הפרעה בשטח המת חלק מלוח המחוונים הופך למסך ומראה על אמת מה אורב לכם בצד. מגניב.
וליוקרה עם קבלות. הדור השני של F־PACE, רכב הכביש־שטח של יגואר, הוצג בשבוע שעבר והוא אמור להגיע לישראל ברבעון הראשון של השנה הבאה. לפי התוכניות ההיצע יהיה גדול. ממנועי בנזין, דרך מנועי דיזל וגם גרסת פלאג־אין שתוכל לספק לכם 404 כ"ס. כדאי לשמור חלק מההתפעלות גם לפנים - שם מבטיחים את מיטב העזרים הטכנולוגיים, שבין היתר יכללו מסך מולטימדיה בגודל 11.4 אינץ', גם מסך גדול מהקודם וגם מהיר ממנו בצורה משמעותית. כמו כן תותקן ברכב מערכת אקטיבית לביטול רעשי כביש.
ונסיים עם אייקון. טויוטה מנחיתה את היילקס, רכב השטח האגדי שעבר עדכון ואפשר יהיה למצוא אותו כעת גם עם מנוע חדש - 2,800 סמ"ק דיזל, שמצליח להפיק מעצמו 204 כ"ס ויכול להאיץ מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 10.7 שניות, 2.1 שניות מהיר יותר ממנוע ה־2,400 סמ"ק הקיים.
היילקס, שהושק לראשונה לפני 52 שנה, מגיע כעת עם אבזור בטיחותי מרשים שמזכה אותו בציון 7. המחיר יחל ב־230 אלף שקל, אבל גרסת המנוע החזק כבר תעלה 275 אלף שקל.