יונדאי קונה החדש הוא כנראה אותו ג'יפון שנתנו למעצב המתלהב שהגיע שלשום לחברה לתכנן. זה שהבוס השחוק שלו, ביום אישור התוכניות, היה לחוץ טיל להגיע הביתה, נתן מבט חטוף בתרשימים, הציץ ברפרוף על המנוע וחתם כמעט על בלנקו, ורק כשקונה יצא מפס הייצור אותו מנהל ותיק עמד המום ואמר "אין מצב שאת זה אני אישרתי".
הרי מה בדרך כלל משותף לרכבי יונדאי? אמינים, ממושמעים ומכוונים היישר למרכז. הם לא באים להפוך את העולם המוטורי וגם לא מנסים לשבור שיאים, כי בסוף מסתכלים שם על השורה התחתונה - כמות המכירות השנתית. ומי מוכר הכי הרבה? לא המתחרות היפניות ובטח לא אלה ממינכן. כן, יונדאי במקום הראשון, כבר רשמה עליו בעלות בטאבו. ואז, באמצע עוד מסע ניצחון ברחובותיה הצוהלים של סיאול, בא קונה החדש כמו חבר מכוכב אחר.
במבט ראשון, שום דבר חריג לא יקפוץ לכם בזווית העין. עוד ג'יפון קומפקטי, נאה למראה, שכמוהו יש לא מעט בכבישים. אבל אז לחצתם על כפתור ההנעה, נגעתם ברישול בדוושה והפרא יצא לחופשי, ביקש לעדכן מחדש את התוכנה. תסבירו אתם מי אישר לשים ברכב מיינסטרים מנוע שיודע לספק לצרכן 198 כ"ס? לא השארתם סוסים באורווה לטוסון, לקחתם את כל החציר מאלה של הפאליסייד. 198 כ"ס. אם אתם חובבי הז'אנר הרגוע של צלילים קלאסיים אל תוך ערב החג, דפדפו בבקשה לעמוד הבא. הרכב הזה עצבני, זריז, דורש בתוקף שיקימו ז'אנר משלו.
יכול להיות שלא כולכם מבינים את גודל השעה. בואו ניקח למשל ג'יפון מתחרה אחר מהמזרח, לא חשוב מאיזו עדה. מנוע 1,400 סמ"ק, 140 כ"ס. תעברו יצרנית אחרי יצרנית, בטח לא ברכבי־העל ולא ברכבי ביצועים, ותתקשו לאתר רכב שאת ההאצה שלו מ־0 ל־100 קמ"ש הוא מבצע תוך 7.7 שניות.
תבינו, גם קונה הקודם לא קטל קנים. 177 כ"ס נתנו לו כבוד כשהוא הגיע לישורת, או ביקש לקחת סיבוב, גם הביצועים לא ממש נפלו מהדגם החדש, אבל כאן אתם מדברים על הספק הגדול ב־21 כ"ס. זה מפתיע ובא בבת אחת. אתם לא זוכרים כל כך עם מי יש לכם עסק, אבל אז אתם מקבלים את המומנט המאתגר 27 קג"מ שנכנס כבר ב־1,600 סל"ד, זאת אומרת ממש מהר, ומרגישים את הבעיטה בגב שאומרת "תתעוררו, ליידיס אנד ג'נטלמן, זה לא מה שהכרתם".
בהתחלה אמרתי נעשה טיול סופשבוע רגוע בקאנטרי סייד, אבל כששמעתי את הגרגור העצבני של המנוע וקונה לחשה "לא חבל?", מהר מאוד מצאנו את עצמנו מתגלגלים באיזה כביש צדדי, מוותרים בנימוס על מצב נהיגה "אקו" וגם על "נורמל" ומדלגים ישר ל"ספורט" האגרסיבי.
מיד נספר שלא מדובר ברכב הכי חסכוני שתמצאו על המדף. ליטר בנזין על כל 11.3 קילומטרים, כבר ראינו נתונים עדיפים מזה, אף על פי שברמת זיהום האוויר דווקא הצליחו להפחית מציון 12 בדור היוצא ל־9, שהוא הרבה יותר סביל מבחינת אנשי איכות הסביבה.
בתוך הרכב, איך נגדיר זאת, אין הפגזה מיוחדת לחובבי השואו. אומנם אחרי מתיחת הפנים נעשו פה ושם שפצורים במראה. סבכה דנדשה, יחידות תאורה חדשות מלפנים ומאחור. מסך המולטימדיה גדל באינץ' (8 אינץ'), לוח המחוונים דיגיטלי ומרשים, אבל לא מצאנו פתחי מיזוג מאחור, והפלסטיקה לעתים אפרורית. סך הכל סביר, לא יותר מזה. גם מבחינת המרווחים ראינו רכבים מפנקים יותר, אבל ה־B־SUV של יונדאי לפחות משתדל. הוא התארך בארבעה סנטימטרים (420 סנטימטרים), ו־13 ליטר נוספו לתא המטען, שעומד כעת על 374 ליטר. לא מדהים, אבל גם לא מביש.
אם כן, האטרקציה הייתה ונשארה בתחום הנהיגה, וכאן ישנם כל גינוני הטקס. את המנוע תשמעו היטב, הוא בהחלט לא חלבי. המתלים קשיחים ומותאמים לנהיגה נמרצת. בלחיצת כפתור ניתן אפילו להתאים את קונה לנהיגת שלג, בוץ וחול, אם כי אנחנו התעמקנו בחברנו האספלט.
שם, על הכביש הפתוח, כוחו האמיתי של הרכב. הזריזות, אחיזת הכביש, התיבה כפולת המצמד, בת שבעת ההילוכים, מתפקדת כנדרש, אף שאני חייב לציין שההגה הרגיש לפעמים משוחרר מדי ואני אוהב אותו הרבה יותר מדויק. בכל מקרה קשה היה לפגום בהנאת הנהיגה. בקטגוריה הזו, קונה, לטעמי, הוא מהמהנים והמפתיעים.
הרכב מיוצר בשלוש רמות גימור, אני נהגתי באמצעית, פרסטיז', שמחירה 135 אלף שקלים והיא מציעה בין היתר שלל אמצעי בטיחות שציון האבזור שלהם הוא 7, גבוה, והוא כולל ברשימה מערכת אקטיבית למניעת תאונה בעת מעבר בין נתיבים ומערכת אקטיבית למרכוז נתיב הנסיעה.
קונה הוא לא עוד ג'יפון בים של ג'יפונים. זהו רכב שבא להזכיר שקופסה עם ארבעה גלגלים מטרתה היא לא רק לאסוף את הילדים בסוף היום מהחוג, או להסיע את כולם בבטחה לליל הסדר. הוא מדגים איך רכב כזה גם יודע לענג כשמבקשים לנהוג. באמת, לא בכאילו.
גלגלים רזרביים
להמוני המעריצים, פולקסוואגן גולף מנחיתה בישראל את הדור השמיני. כן, מאז יוצר לראשונה ב־1974 נמכרו כ־35 מיליון יחידות מהרכב האייקוני והיד כמובן עוד נטויה. כעת הוא נוחת עם תא נוסעים שעבר שינויים, במיוחד טכנולוגיים, דגש על מסכים וכפתורי מגע. מנועיו עודכנו, כולל מערכת היברידית מתונה וכמובן איך אפשר בלי ה־GTI המיתולוגית שגם היא פה (בתמונה למטה). הגולף כאמור תוצע עם מנוע 1,000 סמ"ק TSI, בעל הספק 110 כ"ס ומנוע 1,500 סמ"ק TSI שיודע לנפק 150 כ"ס. גרסת ה־GTI, פעם חלומו הוורוד של כל עובר טסט, תגיש מנוע 2,000 סמ"ק, הספק של 245 כ"ס, מומנט של 37.3 קג"מ והאצה מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 6.2 שניות. מחיר הגולף יחל ב־135 אלף שקלים, כשה־GTI, המעודכנת, מתחילה ב־235 אלף שקלים.
הפגזת הנפילים נמשכת הפעם עם קיה סורנטו, שבעה מקומות, שמגיע עם איזו צורת הנעה שרק תרצו. בנזין, דיזל, היברידי וגם פלאג־אין, והמחירים ינועו מ־235 אלף שקלים להנעת הבנזין ועד 290 אלף שקלים לגרסה הנטענת. יכולנו לכתוב ספר על השינויים החיצוניים והפנימיים, על מערכות הבטיחות המתקדמות, אבל נתרכז ביחידות ההנעה. דגם הבנזין יגיע עם מנוע בנפח 2,500 סמ"ק, הדיזל עם מנוע בנפח 2,200 סמ"ק, ההיברידי משלב מנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק עם מנוע חשמלי כשההספק המשותף הוא 230 כ"ס, ואילו גרסת הפלאג־אין עם אותו מנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק, כשטעינה יכולה להסיע אותו על חשמל בלבד למרחק של 57 קילומטרים (נתוני WLTP).
טויוטה הטילה על מרכז העיצוב האירופי של החברה, הממוקם בדרום צרפת, לעצב את החזון המותאם להווה ולעתיד כשהוא מולבש על האייגו, מכונית הסופר־מיני, שתיקרא אייגו X פרולוג והכוונה לרכב המכוון למציאות העכשווית. אז קבלו כמה הברקות שבקרוב נפגוש בכביש. מגן הגחון האחורי יכלול תושבת למנשא אופניים - כלי עירוני חובה, ובראי הדלת תוצב מצלמת אקסטרים, כי אין כמו להנציח ולהעלות ישר לאינסטגרם. גם שמות הצבעים הם לא כמו שהכרנו במאה הקודמת, אלא ג'ינג'ר, וואסאבי וצ'ילי. אני שואל, איפה ימי הקוקו והסרפן?