האייגו־APM הוא רכב עירוני זעיר, כלי קטן יותר מהטויוטה הכי קטנה, האייגו, שאפשר לקנות באולמות התצוגה של החברה. הוא יכול לשאת ארבעה נוסעים, והוא גם חשמלי, והוא אחד מחמישה סוגי רכבים שתספק היצרנית היפנית לאולימפיאדת פריז שנפתחת השבוע.
אבל לא מדובר בכלי רכב עירוני אופנתי, לא בג'יפון ולא במכונית ספורט קטנה מהז'אנר הכל כך יפני שהלוואי והיה נוחת כאן. מאחורי ראשי התיבות האלה מסתתרות המילים Accessible People Mover, כלי נגיש להסעת נוסעים. הוא מגיע למהירות של 20 קמ"ש בלבד, מצויד בשלל ידיות אחיזה, ובכבש נפתח כדי לאפשר העלאת עגלות נכים.
60 שנה חיכינו לרכב הזה - אבל הכל נסלח ברגע שלחצנו על ההתנעה
מעוצבים ויקרים יותר: הדגמים החדשים של צ'רי בדרך לישראל
אולימפיאדה היא באופן טבעי מקור לשלל חסויות וחשיפה למפרסמים גדולים. אפשר להבין מדוע מאז 2015 השקיעה טויוטה 835 מיליון דולר, לפי ההערכות, בחסויות לוועד האולימפי ובאולימפיאדות ריו, טוקיו וכעת פריז. אבל טויוטה עושה את זה בדרך קצת שונה מהמקובל. כמעט ולא תראו בצילומים מפריז קורולה עם הלוגו האולימפי, וגם לא לנד קרוזר, אף שבדיוק עכשיו משיקה החברה דור חדש לרכב השטח המיתולוגי שלה.
3,100 כלי הרכב שתספק החברה למשחקים האולימפיים ולמשחקים הפראלימפיים שיתקיימו מיד אחריהם, יהיו בעיקר כאלה שלא פולטים זיהום מהאגזוז, כמו bZ4x החשמלי ו־500 יחידות של המיראי המתודלקת במימן והופכת אותו לחשמל, לצד 10 משאיות ואוטובוסים עם אותה מערכת הנעה מתקדמת, וכמו שתכף נראה, גם שנויה במחלוקת. ויהיו גם 1,000 רכבים היברידיים, כמו קורולה, יאריס קרוס וראב4, ואנים טויוטה פרואייס להובלת נכים בין מתחמי המשחקים ברחבי העיר, ו־250 רכבי APM שטויוטה מייצרת בעצמה.
ויהיו כמה דגמים מותאמים להסעת ספורטאים פראלימפיים, כמו ה־APM או ה־e-Puller, גלגל עם מנוע חשמלי וסוללה שמתחבר לעגלת נכים והופך אותה לרכב חשמלי אישי. כ־200 כלים כאלה ישמשו בערב הפתיחה של המשחקים הפראלימפיים להסעת ספורטאים, ואחר כך בימי המשחקים ישמשו אותם לתנועה בפארק האולימפי בדרך מחדריהם לאימונים ולאצטדיונים. בטקס תוגבל מהירות הנסיעה שלהם ל־3־4 קמ"ש, אולם בכפר הם יקבלו בוסט ל־6־8 קמ"ש, מהירות הליכה מהירה.
“כאשר כולם חופשיים לנוע, אנו מתקרבים צעד אחד קרוב יותר לחברה מכילה ובת־קיימה שטויוטה מחויבת לבנות", מסר בהודעת החברה יושיהירו נקאטה, נשיא ומנכ"ל טויוטה אירופה. “זו המשמעות של ניידות לכולם עבורנו בטויוטה. אנו חולקים חזון זה עם הוועד האולימפי הבינלאומי. אנחנו רוצים לתמוך בספורטאים שמקדישים את חייהם לספורט ולהסיר חסמים כדי לממש את חופש התנועה שלהם".
אבל מעבר לחופש התנועה, מדובר פה גם על מחשבה לעתיד. אפילו את הכלים החשמליים הזעירים אפשר יהיה לאתר, להזמין ולהפעיל דרך אפליקציית הרכב השיתופי של טויוטה, קינטו. כמו שאר היצרנים היום, גם לטויוטה ברור שהמודל העסקי שעבד יפה לתעשיית הרכב מאז התלת־אופן של קארל בנץ מ־1886 - לייצר מכוניות, למכור אותן, למכור לבעליהן שירותי מוסך וחלפים, ואחר כך לרכוש באמצעות הסוכנים שלהן את הרכב המשומש ולהרוויח ממכירה חוזרת שלו - כבר לא רלוונטי.
היום רבים לא רוכשים רכב בגלל חוסר יכולת כלכלי, חוסר צורך בערים שבהן תחבורה ציבורית טובה שבעה ימים בשבוע, או חוסר בחניה - אבל רוצים שיהיה להם רכב זמין לעתים. אחרים רוצים לגוון, במקום להתחייב לרכב אחד - לנסוע פעם ברכב קטן ופעם אחרת עם חברים במיני־ואן. וכך נולדות להן תוכניות של “מינוי לרכב", אפליקציות המאפשרות להזמין כל פעם רכב אחר ולפתוח אותו כבר כשהוא חונה ברחוב וממתין מבלי שיהיה צורך ללכת לקבל מפתח בסוכנות השכרת רכב. טויוטה תמכור פחות מכוניות ויותר רכבי ניידות.
סיבה אחרת להשקעה ברכבי הניידות האישית היא כניסה לפלח שוק שיצרני הרכב נוטים להזניח, אבל הולך ונדרש ככל שהערים הופכות צפופות יותר, המרכזים של יותר ויותר מהן באירופה נסגרים למכוניות, ומי שמוגבל בהליכה מתקשה לשמור על חופש התנועה שלו. ביפן, שאוכלוסיית הקשישים שלה גדולה באופן יחסי ממדינות אחרות, מעודדת הממשלה את היצרנים לפתח פתרונות לפלח השוק הזה, שאולי פעם קנה קורולה, אבל היום זקוק לכלי רכב אחר לגמרי.
אבל לא הכל הולך חלק. בשבוע שעבר נחשף ב־CNN מכתב של 120 מדענים ומהנדסים בריטים ואמריקאים מאוניברסיטאות קיימברידג', אוקספורד וקולורדו נגד השימוש בטויוטה מיראי. הנעה במימן כמו שיש במיראי נחשבת כבר שנים כעתיד של התחבורה, והביטחון של טויוטה בכך שתתממש, גרם לה לעיכוב של כמה שנים בכניסה לתחום הרכב החשמלי, שעכשיו היא מנסה לצמצם.
המיראי מצוידת בתא דלק, שהופך את המימן לחשמל ולמים, תהליך נטול זיהום שהופך אותה להלכה לכלי רכב מושלם: גם לא מזהם, וגם ניתן לתדלוק בתוך דקות, כמו רכב בנזין, וללא צורך להמתין חצי שעה בעמדת טעינה מהירה כדי למלא סוללה ריקה של רכב חשמלי, או שעות בעמדת טעינה ביתית.
לרכבים האלה יש כמה בעיות. תא הדלק עדיין יקר מאוד, הרבה יותר מסוללה של רכב חשמלי, וגם המימן יקר ועדיין אין תהליך ייצור מסחרי שמוזיל אותו לרמת המחיר של בנזין. אבל למדענים הייתה תלונה אחרת: “אנו כותבים כדי להביע את דאגתנו מכך שקידום מכונית המימן על ידי טויוטה אינו מיושר מדעית עם אפס פליטות ויפגע במוניטין של משחקי 2024", כתבו. “96% מהמימן בעולם עדיין מופק מדלקים מאובנים כמו גז מתאן, מה שהופך את רוב כלי הרכב המונעים במימן כמו מיראי למזהמים הרבה יותר מכלי רכב חשמליים טהורים, ורק מעט נקיים יותר מרכבי בעירה מסורתיים".
המכתב לא ישנה את התוכנית של טויוטה והוועד האולימפי, אבל אולי יחזק החלטה שהיא קיבלה לפני כמה חודשים. אחרי משחקי פריז יפוג הסכם החסות שלה עם הוועד האולימפי והיא לא צפויה לחדש אותו.
מעבר להוצאה הגדולה, ולשאלה הרגילה האם החסות היקרה משתלמת, ואם לא עדיף לקבל בכל כך הרבה כסף חשיפה בדרכים אחרות, גורמים בטויוטה הביעו חוסר שביעות רצון מהשימוש של הוועד האולימפי בכסף שהחברה מעבירה לו. הם טענו כי בחברה היו רוצים לראות אותו משמש ליותר תמיכה בספורט ובספורטאים, ופחות בעסקנים, בפוליטיקה של הוועד שמעל חלק מפעילויותיו יש צל של שחיתות, כמו שדבק באליפות העולם האחרונה בכדורגל, ובצורה שבה זכתה קטאר באירוח שלה.
טויוטה לקחה ברצינות את המחויבות החברתית שגלומה במשחקים האולימפיים. טויוטה אירופה, שמעסיקה 100 אלף עובדים, לא רק בסוכנויות מכירה ומוסכים, אלא גם במפעלים בצרפת עצמה (שמייצרים את יאריס ויאריס קרוס), בבריטניה (קורולה סטיישן) ובטורקיה (קורולה סדאן והקרוסאובר C-HR שארדואן אוסר כרגע לייצא לישראל), השיקה עבורם קמפיין הפעלה.
תחת הכותרת “התחל את הבלתי אפשרי שלך", יכולים העובדים לקחת על עצמם אתגרים שאינם קשורים לעסקים, כגון ספורט, התנדבות או פעילויות שינוי חשיבה למטרות חברתיות. 4,000 מתוכם יוזמנו למשחקים בפריז כצופים. חופשה בפריז על חשבון הבוס, בהחלט משהו שנראה לרובנו בלתי אפשרי.