אף אחד מאיתנו לא רוצה להימצא בסיטואציה הבאה: המכונית שלנו פוגעת במכונית אחרת או בעצם נייח כלשהו במהירות אטית, משהו שלכל היותר היה מסתיים בהחלפת פרטים וגרירה למוסך. אבל בגלל הפגיעה, מופעלות כריות האוויר הבטיחותיות והן מתפוצצות ונפתחות מולנו.
וזאת רק ההתחלה: מתוך מנגנון ההפעלה של כרית האוויר נשלח לכיוון שלנו סילון עצום של אש ובתוכו רסיסי מתכת בגודל של כמה סנטימטרים, חלקים של מה שעד לפני שניות ספורות היה מכל המתכת שבתוכו אגור חומר הנפץ שמנפח את כרית האוויר.
זה, כמובן, לא היה אמור לקרות, אבל כעת עפים חלקי המתכת במהירות של כמה מאות קילומטרים בשעה ומפלחים כל דבר שעומד בדרכם. במקרה הטוב, הם יחוררו את משענת הראש מאחורינו או את מסעד המושב שלנו. במקרה הרע, זה ירטש את עורק הצוואר או את ארובת העין שלנו.

במקרה הטוב זה יסתיים בבהלה ובהרבה רעש. במקרה הרע זה יהרוג אותנו. מה שנשמע כמו תסריט בלהות הוא בדיוק מה שקרה לכמה עשרות, אולי אפילו כמה אלפים של נהגים ברחבי העולם בשנים האחרונות. בארצות הברית, המדינה המתקדמת ביותר בכל הקשור למעקב ולחקירה של קריאות לתיקון, דווח רשמית על חמישה הרוגים וכמה עשרות פצועים.
אצל הונדה, אחד מ-11 יצרני הרכב שאצלם מותקנות כריות כאלה, התקבלו 1,729 תלונות על פציעות מסוג זה. נתונים על פציעות במדינות אחרות עדיין לא פורסמו, אבל סביר שהמספרים יעלו ככל שתתקדם חקירת הנושא.
לא מן הנמנע שכרית אוויר שהתפוצצה כך, באופן לא מבוקר, כבר הרגה או פצעה קשה גם נהגים ונוסעים ישראלים, אבל בגלל היעדר מדיניות מסודרת של חקירה ורישום בישראל, לעולם לא נדע על כך.
מה שהרבה יותר חמור, ומדאיג מאוד, הוא שמחר בבוקר זה עלול לקרות לאחדים מאיתנו, אם איתרע מזלנו ובמכונית שבה אנחנו נוהגים מותקנת כרית אוויר בטיחותית מתוצרת טקאטה היפנית - היצרנית השנייה בגודלה בעולם בתחום הזה וספקית כריות אוויר ל-11 יצרני רכב - הונדה, ב.מ.וו, טויוטה, מאזדה, מיצובישי, ניסאן, פורד, סובארו, ג׳נרל מוטורס, קרייזלר ואיסוזו.
למעשה, היות שאחת הסיבות האפשריות לתקלה היא לחות שחודרת אל חומר הנפץ שמפעיל את כריות האוויר - הרי שככל שהכריות מזדקנות והמכוניות מתיישנות, כך גם מחמירה הבעיה לאורך השנים.

 
אין תגובה ממשרד התחבורה. השר ישראל כ"ץ (צילום: אלוני מור) 


כיצד נדע אם במכונית שבה אנחנו נוהגים מותקנת כרית אוויר כזאת? במדינה מתוקנת אמורים משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבחון באילו מכוניות מדובר, מהי המשמעות של כשל סדרתי מן הסוג הזה על בעלי הרכב, וכיצד עליהם לפעול.
בארצות הברית, למשל, מפעיל מינהל הבטיחות הפדרלי אתר אינטרנט שמכיל את כל המידע הזה. כל אדם יכול להקליד בו את פרטי מכוניתו ולדעת אם מותקנת בה כרית אוויר מסוכנת. לא כך אצלנו.
עד היום, לפי הרישומים שמפרסם משרד התחבורה, הוכרזה בישראל רק קריאה אחת להחלפת כריות אוויר, ורק לדגם אחד (הונדה ג׳אז). זאת אף על פי שכל הסימנים מראים שיש סיכוי שגם לישראל יובאו לא מעט דגמים, שבהם מותקנות כריות אוויר מהסוג של אלה שהתפוצצו. בארצות הברית, למשל, כבר הוכרזו כמה עשרות קריאות לתיקון שכוללות יותר מ-17 מיליון מכוניות.
פרשת טקאטה צברה תאוצה תקשורתית מאז נובמבר שעבר, כאשר בעיתון ״ניו יורק טיימס״ פורסמה כתבה על ההיבטים הפליליים, לכאורה, של הפרשה. גם אנחנו, במעריב, פרסמנו כתבה בנושא, בסוף חודש דצמבר, כאשר נודע ההיקף העצום של מספר המכוניות שבהן מותקנות כעת כריות אוויר מסוכנות.
ככל הידוע לציבור, הדברים הללו לא גרמו כנראה לאנשי משרד התחבורה, או לאנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לבחון את היקף הבעיה בישראל או לבחון שוב את כשלי השיטה הישראלית של קריאות לתיקון באופן כללי.
 
14 שנות טיוח
 
פרשת כריות האוויר הפגומות מתוצרת טקאטה התפוצצה, תרתי משמע, במחצית השנה שעברה, אבל הפכה לאחת השערוריות הגדולות ביותר של תעשיית הרכב לקראת נובמבר - כאשר התברר שבחברה ידעו על כשלים ותקלות לכל הפחות מאז שנת 2001 (אז הוכרזה קריאה לתיקון באיסוזו), אבל הוסיפו לייצר כריות פגומות והעלימו את סימני האזהרה.
 
כך, למשל, בשנת 2004 ערכה יצרנית כריות האוויר ניסויים במטרה לצמצם את הנזקים, אבל לא דיווחה, כמתחייב, למינהל האמריקאי על הבעיה, על הניסויים או על תוצאותיהם.
 
עובדה זאת היא אחת הסיבות שבגללה נמצאת כעת טקאטה תחת חקירה אינטנסיבית שמטרתה להגדיר בשלב ראשון את הבעיה הטכנית ואת היקף הבעיה, ובשלב שני לגלות אם יש בהתנהלות החברה היבטים פליליים שיחייבו העמדה לדין של מנהלים.
 
מבחינה טכנית, וככל שידוע כעת, מנגנון פתיחת כריות האוויר של טקאטה מבוסס על חומר כימי זול ולא יציב, וזה גורם לפיצוץ שבתנאים שונים עלול להיות לא מבוקר ואלים.
 
כבר במהלך החקירה החלה טקאטה בשיתוף יצרני הרכב, שבמכוניותיהם הותקנו הכריות, לבצע את הקריאה לתיקון הגדולה ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב לרכיב פגום אחד.
 
אלא שקצב הייצור של כל מנגנוני הניפוח בעולם, כולל גם של חברות מתחרות, אינו מהיר מספיק כדי לתת מענה לעשרות מיליוני המכוניות שבהן תבוצע בסופו של דבר ההחלפה. זה אומר שהחלפת כל הכריות בכל המכוניות בעולם עלולה לארוך שנים אחדות.
 
עד עתה, לפי נתוני מינהל הבטיחות האמריקאי, הוחלפו רק 10% מכלל הכריות שדורשות החלפה, וזה כאמור רק בארצות הברית.
 
זאת עלולה להיות סיבה שבגללה יעדיפו יצרני רכב להכריז על קריאה לתיקון קודם כל בשוק שבו הם צפויים לסנקציות החריפות ביותר - כלומר השוק האמריקאי, ורק לאחר מכן (אם בכלל) בשוק הישראלי שבו הרשויות לא ממש מבינות את תפקידן ולא מסוגלות לפגוע בהם כלכלית.


 מבקש להחמיר בקנסות. שר התחבורה האמריקאי פוקס. צילום רויטרס
מסמכים ביפנית
 
ביום שישי האחרון הודיע מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקאי (NHTSA) לטקאטה שהוא מטיל עליה שני קנסות יומיים בסך 7,000 דולר כל אחד, כל עוד לא תספק לו תשובות בשני נושאים שנמצאים כעת בחקירה.
 
ככל הידוע, טקאטה העבירה כבר למינהל 2.4 מיליון דפים של מסמכים, ייתכן שחלקם או רובם ביפנית, אבל במינהל דורשים להפנות אותם אל מקומות ספציפיים יותר.
 
לדברי שר התחבורה האמריקאי, אנתוני פוקס, טקאטה התעלמה, או לא נתנה תשובות מספקות, לשתי דרישות רשמיות שהוצאו לה בצווים ממשלתיים.
 
פוקס שוקד כעת על חקיקה שתחייב סוכנויות להשכרת רכב וסוחרי מכוניות משומשות שלא למכור מכוניות מן הדגמים שבהם מדובר מבלי שקודם לכן בוצעה בהן החלפת כריות אוויר.
 
המשמעות, מבחינת אותם גופים, היא שמאות אלפי מכוניות עלולות להיות תקועות אצלם עד לתיקון, אבל מצד שני יושג הערך הבטיחותי שנובע מהגנה על שלום הציבור.
 
אגב, פרשת טקאטה, ופרשת סוויצ׳גייט שקדמה לה, שבהלכה גילו חוקרי מינהל הבטיחות האמריקאי פרשת טיוח דומה בג׳נרל מוטורס (במשך למעלה מעשור הוסתר פגם תכנון וייצור במתגי התנעה של מכוניות, מה שגרם למותם של יותר מ־50 נהגים ונוסעים ופציעתם של אלפים) - מאיצות את הממשל להחמיר מאוד את הסנקציות החוקיות שיוכלו להטיל על יצרני רכב סוררים.
 
ג׳נרל מוטורס ספגה מהמינהל קנס בסך 35 מיליון דולר בגלל פרשת סוויצ׳גייט, ולאחר מכן הוטל על הונדה קנס בסך 70 מיליון דולר - הגבוה ביותר בהיסטוריית הקנסות הללו בארצות הברית - כי לא דיווחה למינהל על 1,729 תביעות שהוגשו נגדה בפרשת הכריות המתפוצצות מתוצרת טקאטה.
 
בהונדה כבר הכריזו על כוונתם לצמצם את היקפי הייצור, במטרה להשקיע משאבים בשיפור בקרת האיכות, מה שמוכיח שסנקציות יכולות להועיל.
 
כעת מבקש שר התחבורה האמריקאי להעביר בקונגרס חקיקה מחמירה שתאפשר להגדיל את הקנסות במקרים כאלה עד ל־300 מיליון דולר למקרה של טיוח, ולהעלות את גובה הקנס היומי שמוטל במקרים של אי מסירת מידע מ־7,000 דולר כיום ל־25 אלף דולר לכל יום עיכוב.
 
דרושים: מלשינים
 
במהלך החודשים האחרונים פורסמו בארצות הברית עדויות של כעשרה עובדים לשעבר בטקאטה. שניים מהם התראיינו באופן גלוי ולציטוט. עלו חשדות כבדים להסתרה, טיוח, וידיעה ודאית לסכנות שגלומות בשימוש בסוג חומר הנפץ שמותקן כיום בעשרות מיליוני כריות אוויר מתוצרת החברה. רוב העדויות נוגעות לתהליכי מחקר ופיתוח שבוצעו במעבדות ובמפעלי הייצור של החברה בארצות הברית.
 
לפני כחודש פרסם דובר מינהל הבטיחות האמריקאי פנייה גלויה ״לכל מי שעשוי לדעת על פגמים אפשריים או על כל עוולה (שקשורים בפרשה - ג.מ.): אנו מעודדים את כל האנשים שיש להם מידע על תהליכי הייצור או הבדיקה של מנפחי כריות האוויר מתוצרת טקאטה, או שיש להם ידע על פגמים אפשריים או כל עוולה שבוצעה על ידי החברה, להעביר את המידע לידי המינהל״. 
 
המינהל מבטיח הגנה משפטית לכל מי שיחשוף מידע בפרשה. סוכנות הידיעות ״רויטרס״ דיווחה שבידי המינהל יש כבר עדויות של עובדים במתקנים של החברה בוושינגטון, ג׳ורג׳יה ומישיגן, שטוענים שהתבקשו להסתיר או לשנות נתונים שקשורים בבדיקות של חומרי הנפץ.
 
שני עובדים לשעבר בחברה, מארק לילי ומייקל בריטון, צוטטו בהרחבה בתחקיר של ״ניו יורק טיימס״. לילי, שהתראיין מאז במספר כלי תקשורת מרכזיים בארצות הברית, גם העיד בפני ועדה של הקונגרס שדנה בנושא.
 
לילי, פנסיונר ומהנדס כימי בהכשרתו, עזב את החברה בשנת 1999, ממש לפני שהחל הייצור הסדרתי של החומר החדש. לדבריו, חומר הנפץ הקודם (או תהליך העיבוד שלו) היה יקר באופן שבו החברה הפסידה עשרה דולר לכל כרית נוסע שנמכרה על ידה, ואילו עלות החומר החדש (דאז) נמוכה באופן משמעותי.
 
אלא שלילי, לטענתו, התריע מפני השימוש בחומר ואף טען שיגרום להרוגים. אולם המנהלים שאליהם פנה הודיעו לו ש״שמעו אותו״ ושהוא מוזמן להתפטר, וזה גם מה שקרה לבסוף.
 
פנינו אל משרד התחבורה ואל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במספר שאלות בנושא: האם הם מכירים את הכשל הסדרתי בכריות אוויר מתוצרת טקאטה? האם ביצעו בדיקה כלשהי כדי לגלות בכמה מכוניות שעלו על כבישי הארץ הותקנו כריות כאלה? האם בוצעו בשני הגופים הללו פעולות כלשהן בנושא? ער כה טרם קיבלנו תגובה.