הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים, אשר מתוכננת לצאת לדרך בקרוב, תעלה לכלל הציבור הישראלי לפחות 36.4 מיליון ש"ח בשנה, ותכניס לכיסיהם של שני זכיינים יותר מ-30 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף, הנזק לציבור תלמידי הנהיגה והוריהם צפוי להגיע לכ-100 מיליון ש"ח נוספים בשנה, וההפרטה תנציח את רמת המבחן המעשי הירודה הנוכחית, אשר לא הותאמה למציאות מזה למעלה מארבעה עשורים. חששות אלה עולים מעיון במסמכים ובעדויות שהגיעו לידי 'מעריב אונליין'.



הסיבה: במשרד התחבורה העדיפו לתכנן את "רפורמת הפרטת מבחני הנהיגה" באופן חשאי, ומבלי להתייעץ עם כלל הגורמים שיכלו לתרום ידע וניסיון לתהליך, ובנוסף לכך גם התעלמו מהמלצות של ועדות מקצועיות שדנו בלימוד הנהיגה במהלך העשורים האחרונים.



אנשי אגף הרישוי במשרד התחבורה, בפיקוח מנכ"ל המשרד אשר היה אחראי לתחום הזה לפני שמונה לתפקידו הנוכחי, משקיעים בחודשים האחרונים מאמצים רבים בהפרטת מבחני הנהיגה המעשיים, ומעוניינים להפקיד את תהליך המבחן בידי שני זכיינים פרטיים.



ל'מעריב אונליין' נודע שכבר בתחילת השנה הקרובה מתכנן המשרד לפרסם מכרז אשר עתיד להפקיד בידי הזוכים בו תקבולים בסכום של למעלה מ-56 מיליוני שקלים בכל שנה והכנסות נטו של יותר מ-30 מיליון שקלים, ומדובר בתקבולים שמגיעים כיום אל קופת האוצר.



מן המסמכים שבידי מעריב עולה שהמודל הכלכלי של התהליך המופרט מבוסס על כך שככל שיותר תלמידים ייכשלו במבחנים המעשיים - כך יגדלו הכנסות הזכיינים, ובמידה שלא מספיק תלמידים ייבחנו מבטיחה המדינה לזכיינים "רשת ביטחון" כלכלית.



בנוסף, התהליך המופרט מבוסס על תהליך המבחן הנוכחי ולא משפר אותו מבחינה מקצועית, ומכיוון שרף הקושי של המבחן המעשי קובע בפועל את רמת לימוד הנהיגה - הרי ש"הרפורמה" מפספסת הזדמנות היסטורית להעלות את רמת הלימוד.



"תופרים חליפות"


מספר גורמים שונים אשר מעורים בתהליך העידו בפנינו שלפחות שני בעלי תפקידים בכירים לשעבר במשרד התחבורה פנו לאחרונה לאנשים "מתוך המערכת" והציעו להם להשתלב כעובדים שלהם במערך המבחנים העתידי. פניה כזאת עלולה לכאורה להצביע על כך ששני אלה מחזיקים כבר בידיעות משמעותיות אודות תכולת המכרז - עוד לפני שזה פורסם.



מן המסמכים שבידי 'מעריב' עולה שמי שיזכה במכרז אכן צפוי להתעשר בעוד שרמת לימוד הנהיגה והמבחן צפויים במקרה הטוב להישאר כפי שהן כיום, ובמקרה הרע אף להיפגע. תנאי המכרז תוחמים את המחיר שצפוי זכיין לקבל מהמדינה תמורת כל מבחן שיבצע לסכום של בין 120 ל-150 ש"ח, ומעריכים שמדובר בלכל הפחות 400 אלף מבחנים בשנה.



כיום משלם כל נבחן למדינה אגרה בסך 141 ש"ח וצריך להניח שסכום זה לא ישתנה לאחר ההפרטה, כלומר שסך הכנסות המדינה מאגרות אלה עומד כעת על כ-56.4 מיליון ש"ח. עלות העסקת 130 בוחנים על-ידי משרד התחבורה עומדת כיום על כ-25 מיליון ש"ח בשנה, כלומר שבכל שנה נכנסים כ-31.4 מיליון ש"ח נטו לקופת האוצר.



לאחר ההפרטה מתכוון משרד התחבורה להעסיק 25 פקחים שאמורים להגן על הציבור מפני הונאות של מורים וזכיינים פרטיים, כמו למשל העברת תלמידים שאינם מתאימים לנהיגה, וכן על רמת השירות שהזכיינים אמורים לספק, וזאת בעלות מוערכת של כ-5 מיליון ש"ח בשנה לפחות.



בהנחה שהמדינה תשלם לכל זכיין כ-140 ש"ח לכל מבחן שהוא יבצע, הרי שבמקום להכניס 31.4 מיליוני ש"ח בשנה לקופת האוצר תעלה התכנית הזאת מידי שנה לכלל הציבור כ-36.4 מיליון ש"ח.



הנזק הישיר לציבור תלמידי הנהיגה והוריהם צפוי להיות גדול בהרבה, היות ששיעור הכישלונות במבחני הנהיגה המעשיים צפוי לעלות גם הוא - ממש כפי שקרה לאחר הפרטת מבחני התיאוריה. מן הנתונים שהגיעו לידי מעריב עולה שתלמידי הנהיגה צפויים לעבור מבחן רק לאחר 4 ניסיונות, בממוצע, במקום לאחר 3.25 כיום.



כל מבחן נוסף עולה לתלמיד כ-1,000 ש"ח נוספים למהלך הלימוד שלו, ולכן העלות הנוספת לציבור תלמידי הנהיגה צפויה להגיע לכ-97.5 מיליון ש"ח נוספים שישולמו למורי הנהיגה ולזכיינים הפרטיים, והנזק לכלל הציבור צפוי להיות כ-130 מיליון ש"ח בשנה.



במשרד התחבורה סרבו להעביר לידינו מסמכים שקשורים למכרז או להסביר מדוע לא בוצעה עד היום כל התייעצות עם גורמים מחוץ למשרד שיכולים היו לשפר את שיטת המבחן ולהעלות את רמת לימוד הנהיגה.



תגובת משרד התחבורה: "מאחר ומדובר בגיבוב של שקרים וטענות מסולפות אין בכוונתנו להתייחס".