רק נכנס לרכב וכבר הודיע שהוא מוריד שתי נקודות. עוד לא ירדנו בצוקהרה לאחור עם פליק־פלאק לפנים וכבר נקודות? לא סתם לקחתי איתי את אחד ממבקרי הרכב הקשוחים ביותר שיש בשוק לנסיעה משותפת בסובארו XV. צירפתי אותו כי אני כנראה קצת משוחד. מודה, כבר בפעם הראשונה שראיתי את הסובארו ברחוב, עם הג'נטים המחוררים, את הצבע הכחול המיוחד, החסרתי פעימה. עוד לפני שנכנסתי לתא הנהג השארתי לה את מספר הטלפון על השמשה הקדמית וביקשתי שתתקשר, אבל לא בשבת ולא אחרי שמונה בערב. הרי אנחנו קודם כל הולכים על יופי, ובין הקרוס-אוברים שכבשו את המדינה ה-XV הוא האהוב עלי, לפחות במראה החיצוני. מה לעשות, כל אחד וטעמו האישי.
קשה לא להבחין בג'יפון הזה. הוא צעיר, חצוף, מודרני. לא ממש מנסה לקרוץ לשטח, כמו שמובטח בפרומו, אלא יותר מראה שהוא הולך טוב בשדרות רוטשילד פינת שינקין. מסובב ראשים. ככה אני בדיוק רוצה את שותפי לחיים. מדליק, זו ההגדרה הכי נכונה. לסובארו יש גם הפורסטר הקשוח, אם רוצים לפנות לג'יפאים. XV הוא יותר עירוני במהות, בלוק. אבל הבוחן הרשע אמר שלא בשביל נסיעה קצרה ברחובות יפו הבאתי אותו, הוא רצה באותו בוקר לפגוש את השטן.
איפה הרחמים, כבוד השופט? בקעת הירדן בחודש אוגוסט מגישה לנו 39 מעלות מתחת לפריזר. אתה שם תרנגולת על הראש בבית שאן, וכשתגיע לכנרת תוכל להגיש אותה עם טוגנים ישר לשולחן החג. אני חשבתי יותר על בית הבראה בזכרון, משחקון רמי על חוף הרצליה. משהו שהולם את שנינו.
לא היו ויתורים, למרות הערעור בכתב שהגשנו. בשעת בוקר מוקדמת יצאנו לדרך. בוחן עם פנקס פתוח ויד רושמת ואני מזיע ומפוחד מאחורי גלגל ההגה.
XV מודל 2016 כמעט לא שונה ממה שהכרנו עד היום. מדובר בשינויים קוסמטיים בלבד. פנסי ערפל במסגרת ניקל, מערכת מולטימדיה מקורית. אבל כמו שאמרנו עוד בהתחלה, חיינו טוב מאוד עם דור החלוצים. ככה בדיוק רצינו את הרכב שלנו. מרווח מאוד, מושבים נוחים. זו לא הייתה נסיעה קצרה כדי לבדוק את טיב המשענות, אלא אחת ארוכה שבסיומה יצאנו ישרים ולא כואבים. יש שם כריות תומכות וסופגות זעזועים ואפילו הבוחן פלט "נעים" לא רצוני.
אבל כדאי שתיזהרו. בדגם הפרימיום שבדקתי יש מתג שמאפשר את חימום המושבים הקדמיים. חימום מושבים בחודש אוגוסט, בבקעת הירדן, הוא סכנת חיים ממשית.
לפני שממשיכים בנסיעה חייבים לציין ששדה הראייה כאן משובח. זה כנראה השילוב של תנוחת ישיבה גבוהה יחד עם מבנה חלונות מתאים, שמצמצם את השטחים המתים בצדדים. זה נושא שלפעמים מזלזלים בו על חשבון היופי - ופה שמו דגש עליו.
תא המטען לא הרשים במיוחד, לפחות בטעם הראשוני שהשאיר. בחוברת היצרן כתוב 380 ליטר - נפח די סטנדרטי בג'יפונים האלה. אני ראיתי שהמבקר רושם משהו בפנקסו ומבקש ממני להמשיך להסתכל על הכביש.
אחוזת כביש
יצאנו לדרך. לקחתי למבחן הבגרות את ה-XV, מנוע 1,600 סמ"ק, 4X4, דגם פרימיום, היותר מהודר. הצבע הנבחר היה כתום נועז, שלא מותיר ספק בשאלה על מי כדאי להסתכל הבוקר.
חתכנו לכביש 6 והשתרכנו קצת בפקקים של הבוקר. מיד אפשר היה להבחין של-XV יש אחיזת כביש מרשימה. אנשי סובארו מסבירים שהתכונה הזו נעוצה במנוע הבוקסר, שמיקומו האופקי מסייע לו להציב את הבוכנות זו מול זו, וכתוצאה מכך מרכז הכובד נמוך וחלוקת המשקל מאוזנת.
אבל כשביקשנו לפתח מהירות כדי לעקוף, האוזן הרגישה שלי קלטה סימני מאמץ מהמנוע. הוא לא חזק במיוחד - זו נקודת התורפה של הרכב היפהפה הזה. שולח בעזרת חמישה הילוכים 114 כוחות סוס כדי לגרור את 1,390 הקילוגרמים. אז אם אתם מבקשים שיהיה לכם שותף נאמן לרייסים בשבת בבוקר, לא הגעתם לכתובת המתאימה.
בדרך לבקעה, כשהשמש איימה לטגן אותנו חיים וניסינו לחסל את שביל הסרגל במהירות המרבית, הרגשנו את השיעול הקל של ה-XV. על פי החוברת החגיגית, היא מגיעה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-13.8 שניות, וכנראה שזה מאוד קרוב לאמת.
עצרנו לשתות קפה לא רחוק מבית שאן. זאת אומרת, אני עצרתי, הבוחן המשיך לשבת ברכב וכתב את הדוח הארוך והמפורט. מה יש לכתוב כל כך הרבה? תן צ'אנס, תעשה הנחות לחברי הסתדרות. הוא אפילו לא חייך.
הבקעה אכן לא מסבירה פנים למטיילים בחודשים אלה. מראות צחיחים, קוצים יבשים. כמעט אין יצורים חיים בחוץ, רק נחשים שרודפים אחרי עכברים. מקום אידיאלי לעונה הבאה של "הישרדות". חתכנו קצת לשבילים היותר משובשים באזור, וכאלה לא חסרים. כאן גם הבוחן הרים גבה בהתפעלות.
ג'יפונים בדרך כלל לא מתים על שטח, גם לא אלה שמתיימרים להיות 4X4. הרי היצרן יודע עם מי יש לו עסק. הבחור המפונק שרכש את יצירת המופת מעדיף בשבת בבוקר להתפרק על הכורסה עם המוסף ולא לנסוע בשדות ליד קריית שמונה. ה־4X4 זה רק בשביל שיחות שולחן, בארוחה עם חברים.
אבל דווקא ל-XV יש קטע של שטח. אתה יורד לדרכים המעפנות, והישבן לא מקלל את הרגע. יש מתלים קדמיים נפרדים מסוג "מקפרסון" ומתלים אחוריים נפרדים "עצמות עצה כפולות", שבעצם מאפשרים לגלגלים לעקוב אחרי מאפייני הדרך כמו בורות ובליטות. מתברר שזה עובד. וכשהמיזוג המפוצל פעל בפול ווליום, לא הרגשנו שאנחנו בגיהינום ונוסעים על דרך לא דרך.
בקרת המשיכה עובדת היטב בעליות. יש גם מערכת בקרת יציבות דינמית - אם צמיג מתחיל להחליק, או שהרכב סוטה מכיוון הנסיעה המתוכנן בגלל פנייה רצינית, היא מתאימה את חלוקת המומנט, את הספק המנוע, ובולמת כל גלגל בנפרד כדי לשמור על כיוון הנסיעה הנכון.
בלי צחוק
במשך שעתיים נהגתי, והבוחן לא הוציא מילה מהפה. לא שיתף פעולה בסמול טוק, לא צחק מבדיחות שהכנתי מראש. לא סתם יצא לו שם של רשע מרושע. ואז הוא שאל שאלה מכשילה כדי להוציא אותי קטן במיוחד: "מהי צריכת הדלק ומה מדד זיהום האוויר?". הרשע הבהיר שבעידן הנוכחי יש חשיבות רבה לנתונים אלה ותיתכן הורדת נקודות במקרה של תשובה לא נכונה.
דקלמתי בהתחלה את נתוני היצרן. בנסיעה עירונית הרכב אמור לצרוך ליטר על כל 12.6 קילומטר. בנסיעה בינעירונית כבר מדברים על ליטר לכל 18 קילומטר. הבטתי במחשב הדרך ובנסיעה משולבת, הרבה יותר בינעירונית, צרכתי ליטר על 11.6 קילומטר.
במדד זיהום האוויר, רק לפני שבוע פגשתי את ויטארה של סוזוקי. גם הוא ג'יפון 4X4, מנוע 1,600 סמ"ק שמציג דרגת זיהום אוויר 4. סובארו עומד על סימון צהוב ודרגה 8. הבוחן רשם הכל. אני לא משווה. הסוזוקי נראה יותר כמו ג'יפ. הסובארו, בעיני, יותר ספורטיבי עם קימוריו המיוחדים, אבל כל אחד וטעמו האישי.
נפרדתי מהבוחן במרכז תל אביב. שאלתי איך היה. הוא לא אמר דבר חוץ מכך שהתשובה תישלח בדואר תוך 30 ימי עבודה.
אולי עם מנוע 2,000 סמ"ק ו-150 כוחות סוס, כמו בגרסה המשודרגת, ה-XV יספק יותר את הנהג המשופשף בעל הדרישות הגבוהות, אבל מצטער, גם בגרסת ה-1,600 אני לא שוכח את אותה פגישה ברחוב, שבה המבטים שלנו הצטלבו. אוהב את המראה הגמיש, את הקריצה החצופה. משום מה, הדברים האלה לא יוצאים לי מהראש.