הקליק היה מידי, אבל אחרי הדייט נזכרתי באופציות מסביב

ההגדרה של רנו קפצ'ר היא קרוס–אובר עירוני. אז לכל חובבי הבוץ והשטח, אלה שמפנטזים בבוקר על נסיעה למשרד ואחרי הצהריים לביצה שמחוץ למושב, כדאי שתירגעו. תסתכלו עליה. על המראה המצודד שלה. חבל בכלל לנסות את התרגיל המסוכן שתכננתם. היא עירונית, כמעט בת בית בדיזנגוף סנטר. שום קשר לשרירים וללכלוך.

לי זה בהחלט התאים, בטח לפרופיל שאני מחפש. כבר סיפרתי בפרקים קודמים שזה הסטייל שאני מנסה לאתר כרגע. לא גדולה מדי, לא יקרה בטירוף, ובהחלט יפה - עוד קריטריון חשוב בשיקול הסופי. קפצ'ר נאה, וזו לא רק דעתי האישית. נסענו בסוף השבוע האחרון לנגב, לפגוש את הדרום האדום שכולם מדברים עליו. הרכב, בצבע אדום להבה וגג שחור, בהחלט סובב ראשים, נתן פייט מכובד למרבדי הכלניות בכניסה לקיבוץ בארי.

זו אינה מכונית חדשה בשבילי ארצנו. היא יצאה לשוק כבר לפני כשש שנים, נבנתה על הבסיס של הקליאו הפופולרית. קליאו עם הגבהה, כיאה למי שמתיימרת להציג פני ג'יפון. בשנה הבאה אמורה קפצ'ר לקבל כבר את פני הדור השני, עם שפצורים וחידושים. כרגע מדובר בדגם שזכה למתיחת פנים קלילה. גריל חדש, תאורת לד קדמית בצורת האות C וג'נטים בגודל 17 אינץ' שבהחלט מושכים את העין.

אבל זה לא מה שהפיל אותי מהכיסא. רק לפני כמה שבועות נהגתי בסיאט ארונה, שחדרה לא מזמן לשוק ההומה. מחיר פגז, היצע גדול. ארונה הספרדית היא בהחלט מתחרה רצינית לקפצ'ר הצרפתית. אז נכון שהמחיר של ארונה נמוך יותר, אבל המנוע הצרפתי גדול יותר. בארונה שבה נהגתי המנוע היה בנפח 1,000 סמ"ק. הרנו מגיעה לכאן עם שלושה מנועי טורבו 1,000 סמ"ק, גיר ידני, במחיר של 100 אלף שקל; ושני מנועים עם תיבות אוטומטיות, 1,500 סמ"ק דיזל ו–1,200 סמ"ק בנזין.

אני נהגתי בגרסת הבנזין האוטומטית, שמחירה מתחיל ב–120 אלף שקל. רמת הגימור, שביקשה לפנק כמה שיותר, העלתה את התג ל–130 אלף. בהחלט לא מכונית זולה, אבל את מבחן היופי קפצ'ר בהחלט עברה בקריאה ראשונה. עכשיו היא רק הייתה אמורה לסיים את השאלון בהצלחה כדי להוות אופציה אפשרית לקנייה.

ובכן, עבור המשפחות הצעירות תא המטען הוא בהחלט מהנקודות הראויות לבדיקה בעדיפות ראשונה. 377 ליטרים זה לא המון, בטח במונחים של סקודה, אבל כאן הם בנויים נכון. תא מרובע שאפשר למלא בחוכמה. גם תא האחסון של הנוסע, היושב ליד הנהג, הוא לא תא כפפות פשוט ומוכר אלא מגירה עם אפשרות אכלוס של 11 ליטר.

אהבתי את תנוחת הישיבה הגבוהה בקפצ'ר, את שדה הראייה הרחב. שתי הילדות שהתמקמו במושב האחורי סיפרו כמה מרווח להן. נוסע שלישי כבר לא היינו רוצים לדחוס פנימה - ולא רק בגלל התעלה שמפריעה. זהו רכב שנבנה עבור ארבעה.

איכות החומרים קצת אכזבה. אומנם הדגישו שאחרי מתיחת הפנים חומרי הדיפון איכותיים יותר, ואכן ההרכבה בהחלט ראויה לציון, אבל אין מה לעשות: מול העיניים נחה לה יותר מדי פלסטיקה כהה. משטחי ענק. אם חפצתם, למשל, להגיע למתג שיעביר למצב נהיגה אקונומית, חסכונית, תידרשו לנדוד לאזור בלם היד, שמבחינת הנהג נחשב לפרברים שבדרך כלל נמנעים מלבקר בהם.

ביקורת נוספת על התפעול היא על עניין המיזוג. אנחנו ב–2018, ובשביל לקרר את הרכב שני מבוגרים נאלצו להזיע קלות כדי להבין איך הדבר הזה עובד. אלה דברים שלא אמורים לפגוש אותנו כשהיום הכל נגיש. זה צריך להיות קל כמו להפעיל את מסך המולטימדיה הברור שמותקן בקפצ'ר. אומנם לא גדול מדי, 7 אינץ', אבל בעברית ברורה. אין תחכום גם בלוח המחוונים הסמוך, ואותי זה קנה.

זו הפעם הראשונה שבה נתקלתי במהלך כיבוי המנוע בקול שמזכיר, בעברית כמובן, לבדוק שלא שכחתי ילד ברכב. הנה משהו בהחלט שימושי. אם הצילו נפש אחת, אכן הצילו עולם ומלואו.

אבל דווקא בסעיף האבזור הבטיחותי הציון שניתן למכונית הצרפתית נמוך במיוחד. ברכב שבו נהגתי אומנם הותקנה מערכת MOVON הקוריאנית, המתחרה של מובילאיי, אבל אי אפשר למצוא כאן בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטומטית בזמן חירום. קפצ'ר זכתה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של יורו–נקאפ, אבל מחזיקה רק ארבע כריות אוויר. נזכיר: אצל ארונה, המתחרה הטרייה, ציון רמת האבזור הבטיחותי הוא 7. גבוה מזה תתקשו למצוא.

אנחנו כבר רבים שעה מי יותר טובה ועדיין לא התחלנו לנסוע. סיפרנו לכם, דרום אדום, שבת קיצית באמצע החורף, ארבעה נוסעים. אז נכון שלא מעט מזמן הנסיעה עמדנו בפקקים וקיטרנו, אבל ככה זה כשמדינה קטנה מוצאת אטרקציה זמנית. מיליון איש מסתערים על דונם פורח. אבל בזמן שהקפצ'ר השתחררה מלחצי התנועה אפשר היה ליהנות מזמן איכות משותף. יש לה כאמור מנוע בנפח 1,200 סמ"ק, הנעה קדמית, ארבע בוכנות. תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד EDC, עם שישה הילוכים, פיתוח של קונצרן רנו.

הרכב שט לו בנינוחות, ללא שיעול של העברת מהירויות. ויש לו גם זריזות מפתיעה. את שיא המומנט, 20.9 קג"מ, הוא משיג ב–2,000 סל"ד. מאיץ מ–0 ל־100 קמ"ש תוך 10.6 שניות. אפשר היה להרגיש במהלך הנהיגה באנרגיות טובות, צעירות, אבל עדיין לא מומלץ יותר מדי להשתולל. קפצ'ר לא בנויה לנהיגת כיסוחים. היא יותר בעניין של תא משפחתי. המתלים כאן כוילו על הצד הרך של הירח. הם חלפו להם בנעימות מעל פגעי העיר וגם לא הזיעו כשעברנו לקאנטרי–סייד וירדנו לשבילים הסלולים. שוב, נדגיש, זהו לא רכב שטח.

סיימנו יום משותף וארוך עם צריכת דלק של ליטר על כל 11 קילומטר. במדד זיהום האוויר קפצ'ר עדיין בגבול הירוק עם דרגה 7. הסך הכל הוא בהחלט סביר. נפרדנו עם לא מעט התלבטויות. זהו בהחלט רכב שצד את העין, ואני יכול להבין נהגים שנוצר אצלם קליק במבט ראשון. השאלה היא אם אחרי שהסתיים הדייט והופיעו המחשבות על מיסוד היחסים, הם נזכרו כמוני שבסגמנט הזה יש אופציות לא פחות אטרקטיביות.

גלגלים רזרביים

צ'מפיון מוטורס מכניסה לשוק את סקודה RS 245 - האוקטביה המהירה בכל הזמנים. מדובר במנוע TSI, ארבעה צילינדרים, בנפח 2,000 סמ"ק. מגיע עם תיבה אוטומטית כפולת מצמד בעלת שבעה הילוכים. המנוע הוא בעל הספק של 245 כ"ס, 25 כ"ס יותר מהדגם היוצא. אוקטביה מאיצה מ–0 ל־100 קמ"ש תוך 6.6 שניות, ומחירה 220 אלף שקל.

עם היסטוריה של 65 שנים מאז יציאתו לאור, וכ–23 אלף רכבים שנמכרו בישראל, גם טויוטה לנד קרוזר מגיע אחרי סדרת שפצורים במפעל. רכב השטח עבר שינויים פנימיים וחיצוניים, ועל פי היצרן יש תפניות גם ביכולותיו ובנושא הבטיחות. הדגם הנוכחי ממשיך להציע מנוע טורבו דיזל בנפח 2,800 סמ"ק, 177 כ"ס ומומנט מרבי של 45.9 קג"מ. המחיר ההתחלתי לג'יפ הקצר - חמישה מושבים, שלוש דלתות - הוא 299 אלף שקל. המחיר לגרסה הארוכה (שבעה מקומות), הכוללת מערכת בטיחות אוטונומית, הוא 400 אלף שקל.

גם אלפא ג'ולייטה מתחדשת ב–2018 בגרסת ספורט. היא מגיעה אלינו עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית כפולת מצמד. המנוע הוא טורבו בנפח 1,400 סמ"ק. הגרסה הידנית יודעת להוציא מעצמה 150 כ"ס, ואילו האוטומטית 170 כ"ס. מחיר הג'ולייטה הידנית הוא 165 אלף שקל. האוטומטית - 175 אלף שקל.