נפתח בגילוי נאות. החזקתי עד לא מזמן בחניה פיג׳ו 2008, ועוד עם גיר ידני. מודה שזה נשמע בערך כמו הבחור הביישן שנעמד במפגש של אלכוהוליסטים אנונימיים ומודה שגם הוא כזה. היה משהו בדור הקודם של הרכב הצרפתי שחייב חצי התנצלות. “נכון, היא איתי כרגע, אבל אני בדיוק במעבר בין עבודות, הרכב האמיתי, זה עם המנוע V8 ואנטנת כריש, עדיין תקוע במכס. מבטיח שבעוד חודש זו כבר לא תהיה בסביבה".
זה היה רכב יעיל, אך אפרפר עד מחץ. חסר ייחוד לחלוטין, וכשנפרדנו, הקונה כמעט רצה שאשלם לו במזומן כדי שיהיה מוכן לקחת עליו את העול.
לא עוד, אני אומר לכם כבר עכשיו שאם ב־2020 אצטרך לבחור רכב היישר מהניילונים, ה־2008 החדשה היא אחת האופציות היותר מעניינות שיהיו על השולחן. אני מתכוון לגרסת הבנזין, אפילו שגם הנעה חשמלית ודיזל יגיעו אלינו במהלך השנה הקרובה.
“האם מדובר ברכב אחר?", שמעתי מישהו מהשורה האחרונה שואל בנימוס. ובכן, איך נאמר זאת בשפה הכי פשוטה? ראיתם את הסרט “גריז" בכיכובם של ג׳ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג׳ון? אז זו סנדי, אבל אחרי המהפך. ה־2008 הייתה עד לא מזמן מעין קופסה שאף אחד לא שם אליה לב כשהיא התרוצצה על הכביש, ועכשיו מדובר בטופ מודל. היי, אל תצפו למזראטי, או למרצדס קופה, אבל בגבולות המחיר ועבור ג׳יפון משפחתי, עירוני, קומפקטי, זו בהחלט אופציה לפליטת “ואוו".
אומנם אני רחוק מלהיות צלם מקצועי, אבל במהלך ההשקה בצרפת, בדרך צדדית באיזה כפר קטן, העין קלטה את נציגת הדור הישן חונה, בלי לגנוב מבטים. החנינו את הרכב החדש ליד הישן והקלקנו רק כדי להמחיש את גודל המהפך. ה־2008 נראית היום כמו גרסה מוקטנת של ה־3008, ואין מחמאה גדולה מזו. אותו מראה קשוח, תאורה מיוחדת, קווים חדים. אי אפשר לטעות שמדובר באותה משפחה של הרכב שהפך מהר מאוד לרב מכר, זוכה פרסים, ולדעתי גם ה־2008 עשוי לזכות להצלחה דומה, רק שוב, תנתקו את כל הסטיגמות הישנות.
הרכב לא רק נראה טוב יותר, הממדים שלו השתנו בצורה דרמטית. הוא צמח באורך ב־14 סנטימטר (430 ס"מ), בסיס גלגליו גדל בשבעה סנטימטרים (260 ס"מ), תא המטען התעמק ב־85 ליטר ועומד כרגע על נפח מרשים של 430 ליטר. כנהג, אין ספק שהמושב נוח, הישיבה גבוהה, זוויות הראייה טובות. אומנם מאחור ראינו כלי רכב מאווררים יותר, אבל שני מבוגרים ייכנסו בכיף. רק שכבעלים לשעבר, השוק הגדול במפגש היה אחרי הכניסה לתוך הרכב, לאזור תא הטייס. בדור הקודם שקלתי להביא שיפוצניק שיצבע, ישבור כמה קורות, יוסיף קצת שמחת חיים למגה־אפור.
ה־2008 החדשה הוא רכב שמביאים אליו אורחים מחו"ל כדי לעשות רושם. איכות החומרים, תאורת האווירה המתחלפת, אבל במיוחד סביבת הנהג. תפגשו שם בין היתר לוח מחוונים בשלושה ממדים, מסך מולטימדיה מרשים בגודל 10 אינץ׳, הגה קטן וקטום מלמעלה ומלמטה. ברכב שבו נסענו הותקנה מערכת שמע מרשימה של “פוקאל" עם עשרה רמקולים וסאבוופר. אם היא תגיע ארצה, יהיה זה כנראה רק לרמות הגימור הגבוהות, ואני שואל: איפה הייתם ומה עשיתם כשאני החזקתי בכלה?
ה־2008 מגיעה עם היצע גדול של הנעות. בנזין, דיזל, חשמל. קבוצת PSA, בין היתר בעלת הבית של פיג׳ו, סיטרואן ואופל, מאמינה גדולה בחשמול רכבים. כמעט כל דגם שהיא מוציאה מהמפעל זוכה כיום לגרסה נטענת. במהלך ההשקה התמקדתי בגרסת הבנזין החזקה, כשחייבים לספר שלארץ תגיע גם גרסה אוטומטית בעלת הספק של 130 כ"ס. זו שעליה נהגתי הייתה בעלת מנוע בנפח 1,200 סמ"ק, הספק של 155 כ"ס, תיבה אוטומטית בת שמונה הילוכים וגם הצלחתי לטעום קצת מהגרסה החשמלית, נסיעה של כמה עשרות קילומטרים.
בגרסה הבנזינית מדובר ברכב מהיר (8.2 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש), כזה שמשרה נעימות. תיבת ההילוכים חלקה ושקטה יחסית. הצרפתים הסבירו שהם השקיעו לא מעט באגף בידוד הרעשים, ויש הבדל, את זה אני אומר מעדות שמיעה מוקדמת. מה שכן, כיול המתלים ב־2008 החדשה הוא על הצד הקשיח יותר של הסקאלה. האם זה יפריע? בטח לא למי שהחזיק את הדור הקודם ועדיין נפעם מהשינוי. מי שרגיש ואוהב את הנסיעה גלית כמו בקרוז לקריביים, מוטב שיבדוק את הנקודה ואז יקבל החלטה.
הנוקשות הופיעה גם בגרסה החשמלית, במהלך עשרות הקילומטרים שעברנו יחד. כנראה, בין היתר, בגלל תוספת המשקל של סוללות, כ־300 ק"ג יותר מדגם הבנזין. מה שכן, על הגרסה החשמלית בונים מגדלים בפיג׳ו. אומנם לנו העתיד הזה נראה רחוק קצת, אבל מבחינת היצרנית הצרפתית הוא ממש מעבר לפינה. ה־2008 החשמלית מסוגלת להפיק 136 כ"ס, וטווח הנסיעה שלה, על פי נתוני ה־WLTP, הוא 310 ק"מ. יש ברכב מצב נהיגה רגיל, חסכוני, ספורטיבי. כשהעברנו למצב הספורטיבי, טווח הנסיעה החל להתקצר במהירות; במצב החיסכון, משהו בהנאת הנהיגה נפגם. לכן, כשנוהגים, מומלץ לדעת מה מצב הסוללה והיכן נקודת הטעינה הקרובה. כמו בכלי רכב חשמליים, גם כאן התגובה של הדוושה מהירה, זמינות הכוח מיידית. הנהיגה מהנה מאוד, אבל מחייבת הסתגלות לסאונד ולתחושה העמומה. כמו שכבר סיפרנו בעבר, מבחינת התפעול - העסק פשוט לחלוטין ולא מאיים.
ה־2008 תגיע לכאן עם כל העזרים הטקטיים המתקדמים הנוגעים לבטיחות: מבקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב ועד בלימה אוטונומית בזמן חירום. גרסאות הבנזין והדיזל אמורות להיות כאן כבר בחודש פברואר, ואילו החשמלית לקראת אמצע השנה. המחירים הסופיים עדיין לא ידועים, אבל כבר הבהירו לנו שהם לא יהיו הזולים בקטגוריה. את הבנזין תאתרו כנראה בסביבות ה־130 אלף שקלים.
אם היה מדובר במתיחת פנים בלבד, הייתי אומר שאין מה לטרוח, יש בשוק מועמדים יפים יותר ובטח אטרקטיביים, אבל כאחד שהחזיק ברכב שנקרא 2008, אני יכול לומר שמדובר בעולם אחר לגמרי. אם הדור הקודם העדיף לעמוד בתמונה, אבל מאחורי העץ, זה כבר יהיה בעמדת “מלך הכיתה". חפשו אותו ממש מתחת לאור הזרקורים.
גלגלים רזרביים
מיד לאחר שמאזדה הציגה לראווה את ה־30־CX, קיה השיקה השבוע חגיגית את האקסיד (בתמונה), שזה בערך קיה סיד על עקבים. קרוסאובר קופה באורך 439 ס"מ, עם בסיס גלגלים של 265 ס"מ. ומחירו? החל מ־138 אלף שקל לגרסת הבסיס ועד ל־146 אלף שקל לגרסת הפרימיום. הרכב מגיע עם מנוע ארבעה צילינדרים, בנפח 1,400 סמ"ק. הוא בעל הספק של 140 כ"ס, מומנט של 24.7 קג"מ ומשודך לתיבה אוטומטית כפולת מצמד בת שבעה הילוכים. לידיעת המשפחות, תא המטען מכיל 426 ליטר.
"מאיר חברה למכוניות" רוכבת על גל ההצלחה של הוולוו XC60 ומרחיבה את ההיצע עם רמת גימור מומנטום ומנוע T4, שמחירה החל מ־298 אלף שקלים. מדובר ברכב פנאי עטור פרסים, בגודל בינוני, שמציע מנוע בעל הספק של 190 כ"ס, מומנט מרבי של 30.6 קג"מ והאצה של 7.9 ש' מ־0 ל־100 קמ"ש. תא המטען של ה־SUV מכיל 476 ליטרים והאבזור העוטף שייך למחוזות היוקרה.
