מדינת ישראל הגישה היום (שני) לביהמ"ש המחוזי בת"א תביעה תקדימית על סך של כ-523 מיליון ₪ נגד יצרניות הרכב פולקסווגן ואאודי, היבואנית שלהם בארץ צ'מפיון מוטורס ונגד קונצרן בוש, בגין הפרשה שזכתה בתקשורת העולמית לכינוי "פרשת דיזלגייט". הפרשה עוסקת בתרמית חוצה מדינות, שבה זויפו נתוני פליטת גזים במנועי דיזל, שעלולים להביא לפגיעה בבריאות הציבור ולנזקים לקופת המדינה, למשק ולציבור כולו.
בתביעה נטען, כי תוכנת המרמה הותקנה בכ-12 אלף כלי רכב שייבאה צ'מפיון מוטורס לישראל בין השנים 2008 ל-2016, במטרה להונות את גורמי הרגולציה בישראל ובמדינות אחרות, תוך הצגת נתוני פליטת גזים מזויפים העומדים לכאורה בדרישות התקינה, ואלמלא הזיוף לא היו מקבלים אישור להיכנס לגבולות ישראל. הערכת היקף פליטת המזהמים החמורים מסוג תחמוצות חנקן (NOx) העודפת מכלי הרכב שנכנסו לישראל במרמה, עומדת על 3,881 טון (!).
התביעה, שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, עוסקת בפרשת הונאה בין-לאומית שנחשפה בארה"ב ב-2015, שבמסגרתה התגלה כי קבוצת פולקסווגן התקינה בדגמים מסוימים של כלי רכב מתוצרתה, תוכנה שייצרה וסיפקה חברת בוש, המזהה כי הרכב נמצא במהלך "בדיקות אב טיפוס" של הרכבים הנדרשות לשם אישור הייצור/שיווק של הרכב, ותציג נתוני פליטת זיהום נמוכים יותר, כדי לעמוד במבחני זיהום האוויר, שבלעדיהם לא היה מתקבל אישור לייצור הרכב.
פולקסווגן רימתה בדרך זו רגולטורים שונים ברחבי העולם ומספר ימים לאחר חשיפת הפרשה, הודתה בייצור ושיווק של כ-11 מיליון כלי רכב בעלי מנוע מהסוג בו הותקנה התוכנה. פרשה זו זכתה בתקשורת העולמית לכינוי "פרשת דיזלגייט" ומדינות רבות נקטו בהליכים משפטיים. כך, בארה"ב ובגרמניה ננקטו נגד פולקסוואגן שורה של הליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים, ובמסגרת ההסדר הסופי בארה"ב נשאה החברה בסכום של כ-22 מיליארד דולר. בהליך הפלילי היא הודתה, במסגרת הסדר טיעון, בין היתר שהציגה מצגים כוזבים תוך שהיא מודעת למעשיה ושפעלה ביודעין באופן מושחת ומסרה הצהרה שקרית לצורך הכנסת טובין לגבולות ארה"ב.
כאמור, התרמית האמורה לא פסחה על מדינת ישראל, וכתוצאה ממנה ניזוק הציבור בארץ. כ-12 אלף כלי רכב מסוג סקודה, פולקסוואגן, אאודי וסיאט שייבאה צ'מפיון מוטורס לארץ בשנים האמורות קיבלו במרמה את אישור המעבדה המוסמכת על עמידה בתקינה האירופאית בעניין זיהום אוויר, ועל בסיסו ניתן אישור השיווק בישראל. לו הוצגו לפני משרד התחבורה היקפי פליטת המזהמים האמתיים, העולים במאות אחוזים על הכמות המקסימלית המותרת בישראל, והחורגים באופן ניכר מהחוק והתקנות, הוא לא היה מתיר לייבא את כלי הרכב לישראל.
מנועי הדיזל אחראים במיוחד על פליטה מוגברת של תחמוצות חנקן (ה-NOx), הנמנים על קבוצות המזהמים המשפיעות ביותר על בריאות האדם. נסיעת כלי רכב אלו בכבישי ישראל, הביאה לפליטת מזהמים בהיקף ניכר מעל הרף המקסימלי המותר, וכתוצאה מכך נחשף הציבור בישראל לפליטה עודפת של מזהמים חמורים. זאת, במיוחד בשים לב לכך שכמחצית מכלי הרכב האמורים שימשו כמוניות שהיקפי נסיעתן גבוה יותר, ולפיכך פליטת המזהמים מהן גבוה בהתאמה.
המדינה טוענת, שהנתבעות אף פגעו במדיניות הממשלתית המשקיעה משאבים רבים מכספי הציבור, לצמצום היקף פליטות מזהמים בישראל, במטרה לשמור על אוויר נקי למען איכות חיי הציבור ובריאותו. התביעה מבוססת, בין היתר, על חישובי העלות החיצונית של הנזק הנגרם כתוצאה מפליטת תחמוצות חנקן ממזהמים שונים, לרבות מתחבורה, כפי שמפרסם המשרד להגנת הסביבה. עלות זו קושרת בין שלושה מעגלי נזק המשולבים למחיר אחד הכולל פגיעה בקופת המדינה, במשק ובתושבי המדינה. נזק זה מתבטא, בין היתר, בעלות התחלואה כדוגמת עלויות אשפוז בבתי חולים ובהפסד ימי עבודה; באובדן תוצר בשל תחלואה ותמותה כדוגמת הפגיעה בייצור (פריון העבודה נפגע); וכן בנזק שנגרם באופן ישיר לבני אדם מהם מורכב הציבור שאיכות חייו נפגעה או שתוחלת חייו עלולה להתקצר.
התביעה הוגשה בהמשך להתייצבות היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להליך בו התבקש אישור לניהול תובענות כייצוגיות שהגישו גורמים פרטיים בפרשה, ובה הודיע היועמ"ש כי בכוונת המדינה להגיש תביעה בשם המדינה (הן כניזוקה ישירה והן בשם הציבור) שכן למדינה מעמד מיוחד ובלעדי בהליכים אזרחיים בגין נזקים שנגרמו לתושבי המדינה, למשק ולקופה הציבורית כתוצאה מנזק סביבתי, והיא הגורם המתאים לתבוע נזקים אלה בשם הציבור מכוח הדין והמדיניות המשפטית הראויה (דוקטרינות "אבי האומה" ו"נאמן הציבור").
התביעה הוגשה ע"י עוה"ד חגית פלאוט-באב"ד מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, ומירב קניג-ולרשטיין מנהלת המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עוד תרמו תרומה משמעותית לגיבוש התביעה המשרד להגנת הסביבה, אשר השקיע תשומות רבות בביסוס המסד העובדתי, ומשרד הבריאות.