לפני ארבע שנים הגיעה אלינו אאודי איטרון, מהחשמליות המודרניות הראשונות בארץ. הקרוסאובר החשמלי הציע טווח רשמי של 398 ק"מ, בשורה די מרעישה במונחים של אז, ועלה 392 אלף שקל. היום, אגב, הוא כבר עולה 525 אלף שקל. כעת עולה לכביש בארץ אאודי Q4 איטרון, אחיו הקטן. 511 ק"מ טווח, מחיר של החל מ־290 אלף שקל. והוא לא הרבה יותר קטן: ה־Q4 נמצא בין שני דגמי הקרוסאובר בנזין של אאודי, Q3 ו־Q5. במחיר הוא דומה לראשון, ובמרווח הפנימי - לשני.
עיצוב: הג'יפון החדש הוא אחיהם המכופתר לפלטפורמה החשמלית של פולקסווגן ID.4 וסקודה אניאק. חזית כסופה ואטומה רומזת שמדובר ברכב חשמלי, שכן אין כאן מנוע שריפה פנימית שזקוק לאוויר כדי לפעול ולהתקרר, אבל שאר העיצוב הוא אאודי קלאסי - יוקרתי, אבל לא מתפאר. מכובד.
תא נוסעים: גם סביבת הנהג בנויה באותה תפיסה. זה לא טסלה וחשמליות אחרות ששולחות את הנהג להתאים את עצמו אליהן, אלא אאודי שמרגע שהתיישבת בו, אתה מבין מי נגד מי. אפילו מערכת בקרת האקלים זכתה למסך קטן משלה, עם כפתורי תפעול פיזיים, בלי צורך להוריד את העיניים מהכביש כדי לשוטט בין מסכי תפעול רק כדי להחליש את עוצמת המזגן. מצד שני, הכפתורים על ההגה הקטום והספורטיבי הם כפתורי מגע, לא פיזיים, סידור פחות נוח ומועד יותר ללחיצות שגויות.
פתחי המיזוג ממוקמים גבוה סביב מסך המולטימדיה, איכות החומרים טובה בדרך כלל. המרווח מאחור מצוין, הרצפה כמעט שטוחה, ויש מספיק רוחב לשלושה - אם כי הנוסע האמצעי יסבול קצת מסידור הספסל האחורי. יש יציאת מזגן, אבל באופן תמוה אין מאחור שקעי USB. לתא המטען נפח נדיב של 520 ליטר.
אבזור: ה־Q4 מגיע לארץ בשתי רמות גימור. גרסת הבסיס (290 אלף שקל) מגיעה עם מסך מולטימדיה 10.1 אינץ' עם צימוד לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, לוח מחוונים דיגיטלי 10.25 אינץ', מושבים קדמיים חשמליים, ריפוד משולב עור, חלון שמש פנורמי וחיישני חניה מלפנים ומאחור. הגרסה המאובזרת טק פאק (311 אלף שקל) מוסיפה תצוגה עילית מצוינת, מערכת ניווט מקורית (שגם מוקרנת על השמשה בתצוגה העילית, בניגוד למסך של הווייז), פנסי לד מטריקס, מצלמת 360 מעלות לחניה, וסטריאו משודרג, Sonos עם 10 רמקולים בהספק של 580W. בשתיהן חסרה טעינה אלחוטית לנייד.
מערכות הבטיחות כוללות בלימת חירום אוטונומית גם לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב בשטח מת, שמירת נתיב ואורות גבוהים אוטומטיים. ביצועים: המפרט מוכר מה־ID.4 ומהאניאק. 204 כ"ס והנעה אחורית. בפועל הביצועים טובים, אבל חסרה המכה הקלה בגב במהלך התאוצה, שמציעות חלק מהמתחרות כמו טסלה מודל Y.
בימי המבחן, שכללו נהיגה בינעירונית רגועה לרוב, נהיגה מבצעית בהרי ירושלים ונהיגה עירונית, רשמה ה־Q4 צריכה ממוצעת של 18 קוט"ש ל־100 ק"מ, מה שאומר טווח מעשי נאה של 430 ק"מ - תוספת של יותר מ־100 ק"מ לטווח של האיטרון מהפתיח שבקרוב ינחת כאן עם סוללה מוגדלת. אפשר לשלוט ביעילות על עוצמת הטעינה והבלימה ממשוטים מאחורי ההגה. גרסת הקופה של הרכב, שנהנית מעיצוב אווירודינמי יותר, מציעה טווח ארוך ב־15 ק"מ.
אאודי מצהירה על חצי שעה של טעינה מ־20% ל־80%, בפועל נזקקנו לחצי שעה כדי לעלות מ־30% ל־80%, למרות שימוש בעמדה אולטרה־מהירה (150 קוט"ש). טעינה אטית (11 קוט"ש) תדרוש שבע שעות מסוללה ריקה למלאה. נוחות והתנהגות: ה־Q4 נוח יותר מאחיו לפלטפורמה, גם בעיר וגם מחוץ לעיר. ובעיקר הוא שקט יותר. האחיזה גבוהה, ההיגוי מדויק, והגוף נשלט היטב בעיקולים. אבל כמו בביצועים, אין כאן שום דבר ספורטיבי.
השורה התחתונה: ה־Q4 הוא רכב חשמלי מוצלח ושימושי. הוא לא מתחכם, נוח ובעל טווח ארוך ומנצל היטב את העובדה שהוא מבוסס על פלטפורמה חשמלית ייעודית ולא מוסבת מבנזין, כמו למשל מרצדס EQA וב.מ.וו i1X המתחרה לטובת המרווח והטווח. למעט כמה חסרונות קלים בהנדסת האנוש ובאבזור, אאודי עשו כאן עבודה יפה. כרגע הוא גם נהנה ממחיר תחרותי מאוד, אבל היבואן טרם פרסם מחירון לאחר עליית המס האחרונה.