ישנה רשימה ארוכה של מיומנויות שמופיעה במחקרים הן של משרד החינוך בישראל, כפי שפורסמו על ידי המדען הראשי, וכלה ברשימות של מיומנויות נדרשות כפי שפורסמו בעולם, למשל, במימוני תאגידים (מודל p21), באוניברסיטאות במימוני תאגידים גדולים (ATC21S ) נחשב אקדמי יותר (מטעם אוניברסיטת מלבורן במימון תאגידים) וכן של המועצה הלאומית למחקר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (NRC).
מסמך מיומנויות של דמות הבוגר 2030, שהוציא משרד החינוך, הינו התוצר של עבודת מחקר מקיפה, שמטרתה הייתה, בין היתר, למפות מיומנויות ויכולות ליבה, שיכינו את הבוגרים לעולם העבודה המשתנה, בכדי שיוכלו למצות את הפוטנציאל הטמון בהם, לקחת אחריות ולהגיע להישגים.
כבר בבתי הספר מלמדים איך לכתוב פסקת טיעון, כיצד להציג טיעון מנומק ואף כיצד לנהל דיבייט (אישי וכחלק מקבוצה) באופן משכנע עם שימוש מושכל במילים ונכון מבחינה תחבירית, כיצד להציג נושא ו/או מצגת, ולהעבירם מול הכתה. כמו כן מעודדים השתתפות בשיחה או בדיון במסגרת עמידה מול קהל, מתן הכנת תגובות לטקסט, איסוף מידע והסדרתו, יצירת טקסט שישמש לשיחה או לכתיבה, שימוש בידע בכדי לשכנע קהל מטרה ספציפי באמצעות שימוש גם בידע לשוני.
ובמה זה שונה מעולם העבודה? לא הרבה.
במשך הדורות נישאו עשרות נאומים מפורסמים, שלעיתים קרובות שינו את פני ההיסטוריה. נפרט חמישה מהם:
ההספד המפורסם על יוליוס קיסר
שליט רומי, יוליוס קיסר, נרצח על ידי קבוצת קושרים, מאחר שסברו כי הוא מתכנן להפוך לדיקטטור. לאחר מספר ימים נערכה הלוויתו, מרקוס אנטוניוס, עוזרו של קיסר, ביקש מהקושרים, שהשתלטו על העיר, לשאת נאום הספד. הם טעו - והסכימו. הוא עמד על מדרגות הקפיטול(בנין הפרלמנט של רומי) כשהוא מחזיק בידיו את גופתו של קיסר.
ויליאם שייקספיר שם בפיו של אנטוניוס את ההספד, שהוא מן הסתם ההספד המפורסם ביותר בהיסטוריה, ונפתח במשפט הבא: "חברים, רומאים, אזרחים, הטו לי אאזנכם, באתי לקבור את קיסר, לא להללו". הנואם סקר את פעולותיו של קיסר למען העם, וסיים כל פסקה במשפט הציני: "אבל ברוטוס וקסיוס - ראשי הקושרים - הם אנשי כבוד". השפעת הנאום הייתה מידית: ההמון הסתער על בתיהם של הקושרים והתגייס למען שלטונם של אנשי יוליוס קיסר. המחזה בשם הזה הפך לאחד המפורסמים בהיסטוריה של התיאטרון, הוצג פעמיים אין ספור, הפך לסרט מצליח וביסס את מעמדו של השחקן מרלון ברנדו (=אנטוניוס) ככוכב על בתעשיית הקולנוע.
בנוסף, אפשר ללמוד מהסכמת הקושרים לאשר את נאום ההספד דבר או שניים על ניהול סיכונים.
נאום גטיסברג של אברהם לינקולן
בשיאה של מלחמת האזרחים בארצות הברית נסע הנשיא, אברהם לינקולן, ברכבת לעיר גטיסברג, כדי להקדיש בית קברות לחיילי צבא הצפון. בדרך כתב, על מעטפה פשוטה, נאום בין 270 מילים, שתי דקות. הנאום, שברגע הראשון לא העריכו אותו כראוי, הפך לבסיס הדמוקרטיה האמריקנית. הוא דיבר על מטרות המלחמה, ובראשון שוויון לכל האזרחים. אחר כך אמר כי הממשלה "היא של העם, למען העם ובידי העם". נאומו נכלל עד היום בספרי הלימוד בספרות וההיסטוריה ונחשב לנאום החשוב ביותר של נשיא אמריקני.
הנאום ששווה ערך לכמה דיביזיות של ווינסטון צ'רצ'יל
ה-4 ביוני 1940. אחרי כחודש של קרבות, מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שנחשב לחזק ביותר בעולם. דיביזיות גרמניות שוטפות את מרחבי צרפת, מכות את הצבא הגדול, מגיעות לחוף תעלת למאנש ומאיימות - לראשונה בהיסטוריה - לפלוש לאנגליה ולכבוש אותה. הצבא הבריטי שבא לצרפת מצליח בקושי להינצל ולחזור לאנגליה, אך ללא הנשק הכבד שנפל בידי הגרמנים. הציבור הבריטי חרד מאד.
ראש הממשלה הטרי, וינסטון צ'רצ'יל, עומד בפרלמנט בלונדון וסוקר את מצב המלחמה. לקראת סופה הוא אומר את המשפטים ההיסטוריים: "אם גם חלקים גדולים של אירופה... נפלו או יפלו תחת שלטון הגסטאפו... אנחנו לא נירתע ולא נכזיב. אנחנו נמשיך עד הסוף. אנחנו נילחם בצרפת... אנחנו נילחם בימים... אנחנו נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר אנחנו נגן על האי שלנו. אנחנו נילחם בחופים. אנחנו נילחם בשדות התעופה. אנחנו נילחם בשדות. אנחנו נילחם בהרים לעולם לא ניכנע!" לימים אמרו ראשי מדינות ורבים אחרים, כי כל נאום של צ'רצ'יל, והיו עוד כמה כאלו באותם ימים - שווה-ערך לכמה דיביזיות.
נאום התביעה עבור "שישה מיליון קטגורים" של גדעון האוזנר
בגיל 45 מונה עו"ד גדעון האוזנר ליועץ המשפטי של הממשלה. כהונתו, שהייתה אמורה להיות שגרתית, הפכה במאי 1960 באופן לא צפוי לסוערת, כאשר הפושע הנאצי אדולף אייכמן נלכד בארגנטינה על ידי אנשי המוסד והועבר לישראל. ראש הממשלה דוד בן גוריון החליט להעמידו בפני משפט פלילי רגיל לכאורה, והאוזנר מונה לתובע הראשי.
ב-16 באפריל 1961, ערב פתיחת המשפט, ישב האוזנר בביתו בירושלים וטרח על הכנת נאום הפתיחה. הנאום המפורט היה מוכן, אך האוזנר חיפש כמה משפטי פתיחה, במשך הלילה, לאחר כמה ניסיונות עלה בו הרעיון לומר שהוא נציגם של כל הנרצחים.
כך החל, למחרת בבוקר, את נאומו ההיסטורי, שייזכר לדורות: "במקום זה בוא אני ניצב לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן, אין אני עומד יחידי. עימי ניצבים בשעה זו שישה מיליון קטגורים. אבל הם לא יוכלו לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי אייכמן, ולזעוק: אני מאשים! כי עפרם נערם בין גבעות אושוויץ, בשדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה. לאורכה ולרוחבה. דמם זעק, אך קולם לא ישמעכן אהיה אני לכם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום הנורא".
היזהרו בלשונכם! נאום הצ'חצ'חים של בגין
ביוני 1981 עומדת ישראל ערב בחירות לכנסת. למפלגת המערך, הנמצאת בארבע השנים האחרונות באופוזיציה, יש יתרון ניכר על הליכוד, העומד בראשות הממשלה. השחקן דודו טופז נושא ב-27 ביוני, שלושה ימים לפני יום הבחירות, נאום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב לפני קהל של רבבות ולועג לבוחרי הליכוד: "תענוג לראות את הקהל הזה- אוהדי המערך- ולדעת שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים את הבחירות. הם יושבים במצודת זאב (משרדי הליכוד). הם היו שין גימלים, אם בכלל הלכו לצבא".
ראש הממשלה מנחם בגין תופס את ההזדמנות. למחרת כשהוא מגיע לאותה כיכר ונואם בפני רבבות בוחרי הליכוד:" מישהו אמר אתמול שאנחנו צ'חצ'חים. רק הבוקר הכרתי את המילה הזאת. אמר אותו מישהו בשם דו-דו טו-פז". בגין אמר כי הכוונה היא לבוחרים בני עדות המזרח, והזכיר בין היתר שעולי הגרדום באו מקהילה זו. סקר שנערך מיד מצא, ששני הנאומים העבירו שני מנדטים מהמערך לליכוד. לאחר יומיים נערכו הבחירות. הליכוד גבר על המערך בהפרש של מנדט אחד, 48 מול 47. נאום הצ'חצ'חים נכנס להיסטוריה. טופז פוטר מעבודתו ולימים הסתבך בפלילים. הליכוד התבסס בשלטון לשנים רבות.
הכותבת היא מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי מקבוצת אל הנכס