עם פתיחת שנת הלימודים החדשה תשפ"ג, תפסנו את יובל סיון לשיחה, בנושא חשוב שתמיד נשאר רלוונטי לכולנו - חינוך הילדים שלנו. מן הסתם, חינוך הוא קצת יותר מכמה שעות ביום, בהן הילדים שלנו מבלים בבית הספר. כשאנו מפקידים את ילדינו במערכת החינוך, אנו בעצם רוצים לחשוב, שהילדים שלנו יחזרו הביתה עם קצת יותר מאשר יכולת לפתור בעיות בחשבון, או שינון בעל פה של כל ראשי הממשלות בישראל. אנחנו סומכים על המורים שיעצבו את התודעה של הילדים, שיפתחו את הסקרנות הטבעית שלהם, שישכילו להעניק להם את הכלים הכי חשובים ומועילים להתפתחות שלהם.
האם זה נכון? האומנם מערכת החינוך מספקת לתלמידי מוסדות החינוך ערך מוסף, מעבר להגדרות התפקיד היבשות? קשה לדמיין את המורה המותשת של הילדים שלנו, שצריכה לעבוד שעות נוספות כי חסרים מורים רבים או בגלל שהכיתה שמולה היא עומדת גדולה באופן חסר פרופורציה, מצליחה למצוא בעצמה את הכוחות להדריך את הילדים לחשיבה מעשירה, ולנטוע בהם זרעי רעיונות נפלאים.
נזכיר, כי יובל סיון, שניהל בעבר מוסדות חינוך, הוא כיום דוקטורנט במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטה תל אביב וכמובן בעל תעודת הוראה במסלול העל יסודי. כמו כן, לסיון יש תעודת הוראה מורחבת במסלול דיספלינארי במקצוע היסטוריה. בנוסף, יובל בוגר של מכון "אבני ראשה" הפועלת ב'מסלול ההכשרה למנהלים חינוכיים בישראל', בתמיכת משרד החינוך. כל אלה הופכים אותו לבר סמכא בתחום החינוך, והאדם המתאים ביותר לענות לנו על שאלות בנושא חינוך.
יובל סיון, האם אתה מרוצה מתפקודה של מערכת החינוך בשנת הלימודים החדשה?
סיון: "למען האמת, אני לא יכול לומר בפה מלא שאני מרוצה מתפקודה של מערכת החינוך במדינת ישראל. למעשה, אקצין ואומר שלדעתי, אחרי עשור של פעילות חינוכית במערכת החינוך הציבורית והפרטית, מערכת החינוך הפורמאלית לא מקיימת דבר למעשה, ממה שהיא אמורה לקיים".
האם הבעיה היא כלכלית? חוסר תקצוב למשל?
"לא הייתי מגדיר את הבעיה בתור אישיו כלכלי, אלא יותר כניהול גרוע ופחדנות מסוימת לשנות את מבנה הניהול הנוכחי. דווקא עכשיו, כששנת הלימודים נפתחה כסדרה, למשרד החינוך יש מספיק זמן ומשאבים כדי לבצע שינוי מבני עמוק שיחסוך כסף רב וימנע בירוקרטיה כפולה ומכופלת".
כמו למשל?
"צמצום כפילויות במטה משרד החינוך - אין צורך במינהל פדגוגי, ובנוסף במזכירות פדגוגית ובנוסף במינהל טכנולוגיה. מי קבע שצריך גם מינהל עובדי הוראה וגם באגף כוח אדם? להערכתי יש לא מעט אבטלה סמויה בכל האגפים המנהלתיים האלה. צריך לקצץ ולהתייעל, ואז יהיה מספיק כסף למשכורות, לבונוסים למורים איכותיים ועוד."
אתה בעצם אומר שבזמן שהמורים נאלצים להסתפק בתת משכורת, במערכת החינוך יש עובדים מיותרים?
"לא רק עובדים מיותרים, אלא שמבנה הניהול עצמו סובל מכפילויות ועודפים. הייתי ממליץ לסגור אגפים עם מאות עובדים מיותרים, לצמצם את שמונת המחוזות (כולל המחוז ההתיישבותי המיותר לחלוטין) למחוז אחד, לבטל תפקידים מיותרים כמו 900 מפקחים ומאות רבות של מדריכים ארציים ואזוריים, לצמצם את הבירוקרטיה, לתת אוטונומיה אמיתית למנהלים ומורים, ועוד. בכסף הרב שנחסוך, נוכל לממן שינוי אמיתי
ומשמעותי בשכר ובתנאי העבודה של עובדי ההוראה. ולא רק זה, אלא שנוכל גם להגדיל את מספר הכיתות ובכך לצמצם את מספר התלמידים בכיתה. על זה צריך להילחם."
האם העלאת השכר למורים תזרים דם חדש למערכת?
"כמובן. בסופו של דבר, מעבר לתחושת השליחות ולחזון החינוכי, אנשים רוצים להתפרנס. וזו לא המשכורת אלא גם האפשרות להעניק למורים מסלול התקדמות. אומר יובל סיון ומוסיף: "גם אם חושבים על זה, למה שמורים יהיו המגזר החלש ביותר, עם המשכורות והתנאים הכי גרועים במשק? התפקיד שלהם הרי כל כך חשוב! הם אלה שמכשירים את דור העתיד שלנו. בכך שאנחנו מתעלמים מהמצוקה שלהם, אנחנו מעבירים מסר מאוד חזק לילדים - לא אכפת לנו מהמורים שלכם".
אז לדעתך יש קשר בין הפיחות במעמדם של המורים, ובין תנאי השכר שלהם?
"כמובן. השיח הקבוע סביב המורים והשכר שלהם נוגע הרי לכל הורה, ומה הילדים שומעים בבית? 'המורים עובדים בסך הכל כמה שעות ביום, לא מגיע להם לקבל יותר כסף'. זה מייצר אנטיגוניזם כלפי המורים שמחלחל גם לתלמידים. זה לא מקרי, שבשנים האחרונות מורים רבים פרשו מהמקצוע עקב כך שלא יכלו לשאת את יחס התלמידים, ואת חוסר הגיבוי שהיה להם מולם ומול הוריהם".
מה היית אומר לשרת החינוך, אילו יכולת לפגוש אותה?
"הייתי אומר לה גבירתי שרת החינוך, המשימה של ייעול המערכת לא תוטל עלייך כי זמנך כשרת חינוך קצוב וקצר. מה שחשוב שתעשי הוא להמשיך את מה שהתחיל בו שר החינוך לשעבר שי פירון: הקמת "מועצה
לאומית לחינוך", מועצה א-פוליטית, סטטוטורית, שתמונה לקדנציות של חמש שנים, תורכב מאנשי חינוך, ותקבע חזון חינוכי למערכת. המועצה תגזור יעדים ארוכי טווח ותאפשר לבתי הספר לבנות תכניות אופרטיביות למימוש היעדים."
האם אתה מעוניין לחזור למערכת החינוך?
"אומנם אני מגדיר את עצמי כאיש של חינוך, אך אני מודה שלא יכולתי לשאת את המגבלות והבירוקרטיה של החינוך הציבורי. למרות ההישגים שלי בתחום, פרשתי ומצאתי עצמי מקיים למידה בשוק הפרטי. ללא כל הבירוקרטיה, ללא כל התקנים המיותרים ובלי להיות תחת מרותם של בעלי תפקידים מיושנים או מיותרים. אם נבצע את השינויים האמיתיים, המהותיים במערכת החינוך, נוכל באמת ליצור פדגוגיה פורצת דרך. כזו שנוגעת באנשים ומשנה דפוסי חשיבה, עשייה והתנהגות."
לדעתך, המערכת הציבורית תוכל אי פעם להתחרות במערכת הלימוד הפרטית?
"אני לא יכול להשיב על השאלה הזו, מאחר ואני לא יכול לדעת מה יקרה פה, מבחינת השקעה בהשכלה וחינוך. בהחלט יכול להיות מצב של מהפיכה בתחום החינוך, של שינוי מבנה הניהול הפדגוגי ושינוי שיטת השכר למורים. במקרה כזה, המשכורות תהיינה גבוהות יותר, והמקצוע עצמו יהיה יוקרתי ונחשק יותר. אנשים איכותיים שתמיד חלמו להיות מורים אך לא יכלו להרשות לעצמם לממש את החלום הזה כדי לא להיקלע לעוני, יוכלו להצטרף למערכת החינוך ולעבוד כמורים, לטובת המערכת כולה". מסכם יובל סיון.