מה אנשים חושבים על עתידם

הכתבה נכתבה בשיתוף דור מוריה

בהתחשב בצורך דיון חברתי-פוליטי חופשי על עתיד ישראל, יחד עם זאת, חשוב לעקוב בזמן התעצמות העימות בין חסידי תמונת העתיד, שגורמת לסיכונים של אנומיה ציבורית עד לעימות אזרחי – סוג "מלחמת דת", שבה, כידוע, המפסידים - נהרסים.
בנובמבר 2023 ערך מרכז המחקר המדעי "מאגר מוחות" (תל אביב), בהזמנת העמותה "דור מוריה", סקר דעת קהל בקרב הציבור הישראלי כדי לבחון את עמדתו בנוגע למלחמתה של ישראל בחמאס ברצועת עזה. נסקרו 1004 אנשים מעל גיל 18.

כשנשאלו על פרספקטיבות ישראל אחרי המלחמה הזו, 28% מהנשאלים היו בעד מודל "שתי מדינות לשני עמים" וכמעט אותו מספר (25%) בעד סיפוח הגדה המערבית/יהודה ושומרון , כמו גם רצועת עזה. עם זאת, 25% מהנשאלים התקשו לענות על שאלה זו.
סקר שנערך בינואר על ידי מרכז המחקר "גיאוקרטוגרפיה" הראה תוצאות דומות לסקר. בו תמך החלק הגדול ביותר של הנשאלים (28%) ברעיון סיפוח שטחי יהודה ושומרון וכן רצועת עזה עם גירוש פלסטינים למדינות ערב. 23% מהנשאלים היו בעד פתרון "שתי מדינות לשני עמים", ו-11% יעדיפו להמשיך במדיניות שהייתה קיימת לפני המלחמה. עם זאת, ניכרת מגמה קלה של עלייה בחלקם של תומכי הסיפוח.

בסוף מרץ 2024, במהלך סקר שנערך על ידי מרכז המחקר "גיאוקרטוגרפיה", מומחי העמותה "דור מוריה", החליפו את האפשרות של "סיפוח" באפשרות של בניית "קונפדרציה" (שבה השטחים הפלסטיניים הם חלק מישראל כשטחים אוטונומיים), שאר הניסוחים נשארו זהים.
עתידה של ישראל כקונפדרציה נחשב כהסתברות גבוהה וגבוהה מאוד לסך של 25% מהנשאלים, שזה רק 5% יותר מהסיכוי להקמת מדינה פלסטינית (20%) .

 53.9% מהנשאלים מדברים על הסבירות נמוכה ונמוכה מאוד ליצירת קונפדרציה לאחר המלחמה עם חמאס. עם זאת, עוד יותר מהנסקרים מטילים ספק ברעיון הקמת מדינה פלסטינית 66.5%.
מנקודת מבט של האינטרסים של ישראל עצמה (לפי רוב הישראלים), לא יצירת קונפדרציה ולא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית הן צורה מעניינת של הסלמה של הסכסוך הערבי-ישראלי עבור המדינה

מבחינת האינטרס של ישראל עצמה (על פי רוב הישראלים), הקמת קונפדרציה או הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, אינן צורה מעניינת עבור המדינה לפטור הסכסוך הערבי-ישראלי.
אבל חוסר העניין הישראלי ביצירת מדינה פלסטינית, לדברי ישראלים, גבוה יותר (68%) מאשר ביחס להקמת קונפדרציה שבה השטחים הפלסטיניים הם חלק מישראל 54.9%

חלקם של המסכימים עם הקמת קונפדרציה גבוה במעט מחלקם של המסכימים עם הקמת מדינה פלסטינית עצמאית (23.9% לעומת של 15.4%). לפיכך, זה לא שהקמת קונפדרציה היא צורת פתרון רצויה לסכסוך הערבי-ישראלי, אבל היא פחות מעוררת התנגדות.

יש לציין כי סקר שנערך בדצמבר 2023 על ידי מרכז המחקר "גיאוקרטוגרפיה" בהזמנת העמותה "דור מוריה" עם 1,005 ישראלים מעל גיל 18 הראה כי על פי הישראלים, ארה"ב מעוניינת בהפיכת ישראל לקונפדרציה – כך סבורים 18.2% מהנשאלים.

איזו מסקנה ניתן להסיק מתוצאות הסקרים הללו?
לדעתנו, הנושא של צורה כלשהי של הכללת שטחים פלסטיניים במדינת ישראל מתחזק בתודעה הציבורית. וריאציות של התהליך הזה יכולות להיות שונות. הנה הרעיון הלא מאוד פופולרי של מדינה אחת לשני עמים, ומבנה קונפדרלי עם ריבונות מוגבלת של נתיני הקונפדרציה. אי אפשר לבטל את האפשרות "להשאיר הכל כמו שהוא ופשוט לחזק ולהרחיב את מערכת ההתנחלויות".
איזו אפשרות תרגיע את החברה הישראלית תלויה במידה רבה באיזה מנגנון קבלת החלטות יבחרו הפוליטיקאים הישראלים. 

במי מה תלוי?
 בדצמבר 2023 ערך מרכז המחקר "גיאוקרטוגרפיה", בהזמנת העמותה "דור מוריה", סקר בהשתתפות 1,005 ישראלים מעל גיל 18. לשאלה "לאיזה מנהיג יש לדעתך השפעה משמעותית על סדר היום במזרח התיכון?" 59% מהנשאלים ענו: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. 

במקום השני, עם 34.5% מהקולות שנסקרו, ניצב ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין תפס את המקום השלישי (31.3%), ואחריו שליט סעודיה במקום הרביעי (16%). דונלד טראמפ נמצא במקום ה-6 ( 9.9%).

בינואר 2024 נערך סקר דומה, והשאלה "לאילו פוליטיקאים תהיה ההשפעה הגדולה ביותר במזרח התיכון לאחר מלחמת ישראל בחמאס?" - המשיבים הציבו שוב את ג'ו ביידן במקום הראשון (41%). במקום השני דונלד טראמפ (31%), מקום שלישי חלקו ב' נתניהו ו-ו' פוטין (כל אחד - 26%). מנהיג סעודיה התקרב אליהם, עם השפעה של 23% מהנשאלים.

סקר שנערך בסוף מרץ 2024 הראה עובדה מפתיעה: שלושת המנהיגים המובילים המשפיעים על הקמת מדינה פלסטינית נותרו כמעט ללא שינוי. ג'ו ביידן, ולדימיר פוטין, מוחמד בן סלמאן אל סעוד. מאחוריהם, בהפרש מסוים, מגיעים בנימין נתניהו ודונלד טראמפ. הישראלים מכנים את ג'ו ביידן (39.6%) ואת ולדימיר פוטין (29.1%) כדמות המפתח המסוגלת לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית. כמו כן, מקום מסוים בכיוון הפוליטי הזה ניתן למוחמד בן סלמן אל-סעוד (15.8%), בנימין נתניהו (14.8%), דונלד טראמפ (14.2%).

הכתבה נכתבה בשיתוף דור מוריה