גוף האדם מורכב מכ-60% מים, מה שהופך את צריכת המים להכרחית לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות. על פי המלצות המכון הלאומי לרפואה בארה"ב (IOM), גברים צריכים לצרוך כ-2.6 ליטרים של נוזלים ביום, בעוד שנשים צריכות לצרוך כ-1.8 ליטרים ביום. הכמות הזו מבוססת על נוזלים המתקבלים משתייה בלבד, ולא כוללת את הנוזלים המתקבלים ממזון.
צריכת המים המספקת חיונית לשמירה על רמות לחות תקינות, תמיכה בתהליכים מטבוליים, ויסות חום הגוף, ושמירה על תפקוד מערכות הלב וכלי הדם. האם המשקאות הקלים הממותקים עם או בלי הסוכר מהווים תחליף למים או שהם עונים על צורך אחר.
רמי לוי מאבד סבלנות, ומסביר: כך ניתן להקל על יוקר המחיה
את "הילד" שעשו ביסלי ואפרופו - טעמתם? | כל מה שחדש על המדף
התעשיה שמגלגלת מעל 600 מיליארד דולר בשנה
תעשיית המשקאות הקלים היא אחת מהתעשיות הגדולות והרווחיות בעולם, כאשר מותגים כמו קוקה-קולה, פפסי, וסבן-אפ שולטים בשוק העולמי. בשנת 2023, קוקה-קולה הייתה המותג המוביל בעולם עם נתח שוק של כ-43% בשוק המשקאות הקלים העולמי, בעוד פפסי החזיקה בכ-31% מהשוק. בישראל, קוקה-קולה שולטת בשוק המקומי עם נתח שוק של כ-50%, בעוד פפסי ואחרים מחזיקים יחד בכ-30%. נתח השוק של המשקאות המוגזים, למרות מאמצי בריאות עולמיים לצמצום צריכתם, ממשיך להיות משמעותי. בארצות הברית, כ-60% מהמשקאות הקלים הנצרכים הם מוגזים, בעוד שבישראל שיעור זה עומד על כ-45%.
שוק המשקאות הקלים והמוגזים הוא תעשייה ענקית ורווחית מאוד ברחבי העולם. בעולם: שוק המשקאות הקלים והמוגזים מוערך בכ-605 מיליארד דולר בשנה. מדובר בשוק גלובלי הכולל מגוון רחב של מוצרים, מה שמשקף את הפופולריות הרבה של המשקאות הללו בקרב צרכנים בכל הגילאים והתרבויות. בישראל: שוק המשקאות הקלים והמוגזים מגלגל כ-3 מיליארד שקלים בשנה.
השוק הישראלי מושפע מגורמים שונים כמו רגולציה, מסי סוכר, ושינויים בהרגלי הצריכה של הציבור, אך עדיין שומר על כוחו מבחינת מכירות ונוכחות בשוק. וניתן להבחין את השפעת הסגמנט על הכלכלה המקומית והעולמית ומדוע הממשלה הקודמת השיקה רפורמת מיסוי על המשקאות המתוקים כניסיון לצמצם את הצריכה כפי שעשתה בתחום מוצרי העישון או בניסיון לנפח את קופת המדינה מה ששר האוצר ביטל עם כניסתו לתפקיד כאחת מהפעולות הראשונות שביצע כאילו מדובר בהחלטות קריטיות לציבור או למשק.
בישראל שולטת שלוש חברות עיקריות בשוק המשקאות הקלים, כמובן החברה המרכזית למשקאות "קוקה קולה" עם מגוון המותגים הידועים קוקה קולה, ספרייט, פאנטה, פריגת, פיוז טי נביעות, מונסטר ועוד. חברת יפאורה תבורי עם המותגים ספרינג, תפוזינה, שוופס, חברת טמפו עם המותגים פפסי, סבן אפ, מירנדה, ג'אמפ, סאפה, איילנד, XL ועוד נאמנות הצרכנים גבוה בתחום המשקאות ולמותג ישנו חוזק גבוה בהשוואה לסגמנטים רבים ממוצרי הצריכה שלנו.
כמה אנחנו שותים
היחס של כמות הצריכה של משקאות קלים ומוגזים בישראל לעומת העולם משתנה בהתאם למדדים שונים, אך ישנם כמה נתונים כלליים שמספקים תמונה על המצב:
צריכת משקאות קלים ומוגזים בעולם: בממוצע, הצריכה העולמית של משקאות קלים ומוגזים נעה סביב 91 ליטרים לאדם בשנה. מדינות כמו ארצות הברית, מקסיקו, וצ'ילה מובילות בצריכה גבוהה במיוחד, עם מעל 150 ליטרים לאדם בשנה.
צריכת משקאות קלים ומוגזים בישראל: בישראל, הצריכה הממוצעת לאדם בשנה נמוכה יותר ועומדת על כ-70 ליטרים לאדם בשנה. אף שצריכת המשקאות המוגזים בישראל גבוהה ביחס למדינות מסוימות באירופה, היא עדיין נמוכה יותר בהשוואה למובילות העולמיות כמו ארצות הברית ומקסיקו.
היחס: על פי הנתונים הללו, ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי בצריכת משקאות קלים ומוגזים לאדם. עם זאת, יש לקחת בחשבון שישראל היא אחת מהמדינות המפותחות עם צריכה יחסית גבוהה, אך לא ברמות הגבוהות של המדינות המובילות בצריכת משקאות קלים ומוגזים.
כאשר בוחנים את טעמי המיצים המועדפים על הצרכנים, ניתן לראות הבדלים ברורים בין העדפות שונות בשוק. לדוגמה, טעם התפוזים הוא אחד מהטעמים הפופולריים ביותר, עם נתח שוק של כ-30% בשוק המיצים הכללי. טעם הענבים מהווה כ-15% מנתח השוק, בעוד שטעמים כמו תות-בננה, מנגו, ואפרסק מחזיקים כל אחד בכ-10%-12% מהשוק.
באופן כללי, העדפת הצרכנים נוטה לטעמים פירותיים וקלאסיים כמו תפוז, תפוח, וענבים, אך ישנה עלייה בביקוש לטעמים יותר אקזוטיים כמו מנגו ואפרסק, במיוחד בקרב קהלים צעירים יותר אך מדובר במיצים ובמשקאות הקלים, בכל זאת טעם הקולה מוביל את הביקוש העולמי.
מאז ועד היום – השפעות המשקאות על גופנו
המשקאות הקלים אינם תופעה חדשה; קיימות עדויות לצריכת משקאות מתוקים כבר מימי המקרא. אז, המתיקו מיצים טבעיים כמו יין ודבש. עם הזמן והתקדמות הטכנולוגיה, המשקאות הללו עברו תהליכים רבים של עיבוד ושינוי, והפכו למה שאנו מכירים כיום כמשקאות קלים מוגזים וממותקים. השוק ממשיך לחדש ולהתרחב עם השקעות במוצרים דלי סוכר, משקאות אנרגיה, ומשקאות בריאותיים. חברות רבות בתעשייה עושות מאמצים לצמצם את ההשפעות הבריאותיות השליליות של מוצריהן, באמצעות פיתוח משקאות עם פחות סוכר או עם רכיבים בריאותיים נוספים. בנוסף, ישנה עלייה בצריכת משקאות המבוססים על חומרים טבעיים, כמו תה קר ומשקאות על בסיס צמחים.
הסוכר הוא אחד המרכיבים המרכזיים במשקאות קלים, ומחקרים רבים מצביעים על השפעותיו השליליות על הבריאות. צריכת סוכר מופרזת עלולה לגרום להשמנת יתר, סוכרת סוג 2, מחלות לב, ובעיות שיניים. כמות הסוכר במשקאות קלים יכולה להיות גבוהה מאוד; לדוגמה, פחית קולה אחת מכילה כ-39 גרם סוכר, שהם כ-10 כפיות סוכר.
בעקבות המודעות לנזקי הסוכר, תחליפי סוכר הפכו לנפוצים במשקאות קלים, במיוחד במשקאות דיאטטיים. תחליפי הסוכר כמו אספרטיים, סכרין, וסטיבייה, מציעים אפשרות להפחית את כמות הקלוריות במשקאות, אך גם הם מעוררים דאגות בריאותיות. תחליפי סוכר עלולים להשפיע על המיקרוביוטה של המעי, כלומר אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במערכת העיכול, ולהוביל לשינויים בתפקוד מערכת העיכול. בנוסף, מחקרים מסוימים מצביעים על קשר בין צריכת תחליפי סוכר לבין עלייה בסיכון לסוכרת ולמחלות לב. יתרה מכך, ישנן עדויות לכך שתחליפי סוכר עלולים להעלות את התיאבון ולהוביל לעלייה בצריכת המזון. ועם כל הרצון לשמור על תזונה בריאה ופחות קלוריות לכל תחליף יש את ההשלכות הבריאותיות שלו.
מי סגר את הברז?
בישראל, השימוש במי ברז הולך ופוחת בשל החשש מאיכותם, והפתרון הפופולרי ביותר הוא מתקני טיהור מים או מים מינרליים בבקבוקים. למרות שמי הברז בישראל נחשבים לבטוחים לשתייה, רבים מעדיפים להשתמש במתקנים המטהרים את המים או לרכוש מים בבקבוקים, מתוך אמונה שהמים המסוננים או המינרליים הם בריאים יותר.
ישנה מחלוקת לגבי הצורך האמיתי במתקני טיהור או במים מינרליים, שכן מי הברז בישראל עוברים תהליכי סינון קפדניים ומכילים מינרלים חיוניים. עם זאת, החשש מזיהומים ומחומרים כימיים במים מוביל לכך שיותר ויותר משפחות בישראל מחזיקות במתקני טיהור מים ביתיים.
הדור הבוגר בישראל גדל על מי הברז, שהיו ועודם מקור המים המרכזי והנגיש ביותר לצריכה יומיומית. למרות שמי הברז בישראל נחשבים בטוחים לשתייה, ולמרות שמשרד הבריאות מדווח באופן שוטף על איכותם, דפוסי הצריכה בישראל השתנו עם השנים, בעיקר בעקבות מקרים חריגים שפורסמו בתקשורת לגבי איכות המים באזורים מסוימים. אירועים אלה, שבהם דווח על חריגות באיכות מי הברז, יצרו בהלה ציבורית והובילו לצריכה מוגברת של מים באריזות ומתקני מים ביתיים כמו תמי 4 ודומיהם.
התופעה של צריכת מים מינרליים ומים מטוהרים אינה ייחודית לישראל, אלא מהווה חלק ממגמה גלובלית שהשתרשה בתרבות הצריכה. עם זאת, בישראל, בה התודעה הציבורית מושפעת מאוד משיקולי ביטחון, ניתן לראות אחוז גבוה של משקי בית המחזיקים מארזי מים ליתר ביטחון, במיוחד עקב חשש מאירועים ביטחוניים בלתי צפויים.
בישראל, השימוש במי ברז הולך ופוחת בשל החשש מאיכותם, והפתרון הפופולרי ביותר הוא מתקני טיהור מים או מים מינרליים בבקבוקים. למרות שמי הברז בישראל נחשבים לבטוחים לשתייה, רבים מעדיפים להשתמש במתקנים המטהרים את המים או לרכוש מים בבקבוקים, מתוך אמונה שהמים המסוננים או המינרליים הם בריאים יותר.
ישנה מחלוקת לגבי הצורך האמיתי במתקני טיהור או במים מינרליים, שכן מי הברז בישראל עוברים תהליכי סינון קפדניים ומכילים מינרלים חיוניים. עם זאת, החשש מזיהומים ומחומרים כימיים במים מוביל לכך שיותר ויותר משפחות בישראל מחזיקות במתקני טיהור מים ביתיים. אם נשאל את הציבור הרחב מדוע הוא צורך מים מינרליים, רבים מהם יציגו את הערך הביטחוני כסיבה מרכזית, אך רובם אינם מודעים למינרלים המצויים בבקבוקי המים, לשימושיהם הבריאותיים או לכמות הנחוצה לנו באמת. דפוס הצריכה הזה, של מים מינרליים או מטוהרים, הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית והגלובלית, אף על פי שמקורות המים המקומיים, במקרים רבים, מספקים מענה מספק ובריא לצורכי הגוף.
כמה זה עולה לנו?
בדקנו מספר מותרים ממותגים מובילים היכן תשלמו בזול והיכן ביוקר ולבסוף תבצעו את העדפה שלכם האם מי הברז יכולים להוות תחליף לערך משמעותי בהוצאות משקד הבית שלכם.
סיכום
תעשיית המשקאות הקלים ממשיכה להיות תחום מרכזי בצריכה העולמית, עם השפעות בריאותיות וכלכליות נרחבות. ההבנה של השפעות הסוכר ותחליפי הסוכר על הגוף, כמו גם העדפות הצרכנים בטעמי המיצים, מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הדינמיקה של השוק ואת האתגרים הבריאותיים הקשורים בו. עם ההתרחבות המתמשכת של התעשייה, ישנה חשיבות רבה במודעות הצרכנים לא רק לטעמים המועדפים עליהם, אלא גם להשפעות הבריאותיות של בחירותיהם.
צריכת משקאות קלים, על כל גווניה, היא נושא מורכב המשלב היבטים בריאותיים, כלכליים ותרבותיים. אף על פי שהמודעות לנזקי המשקאות הממותקים הולכת וגוברת, הם עדיין מהווים חלק בלתי נפרד מהתפריט היומי של רבים מאיתנו. העתיד ימשיך לאתגר את התעשייה למציאת פתרונות בריאים יותר, תוך שמירה על האטרקטיביות והטעמים האהובים שמושכים את הצרכנים לחזור שוב ושוב אל המדפים.
** הנתונים נכונים לתאריך 27/08/2024 ומעובדים באמצעות אתר פרייסז על ידי המכון לחקר הקמעונאות ט.ל.ח