בעוד שישראלים רבים מחפשים דרכים לקבל דרכון פורטוגלי או אחר, יש לא מעט תושבי מדינות זרות ששואפים לקבל אזרחות ישראלית, כל אחד וסיבותיו הוא. כל אותם המבקשים לקבל אזרחות ישראלית ימצאו שהדרך להגיע לאזרחות הנכספת אינה פשוטה, זאת בלשון המעטה.
אז מהו באמת הליך קבלת אזרחות ישראלית, מהם הקשיים ומהם הפתרונות לקשיים אלה?
ראשית- מי בכלל יכול לקבל אזרחות ישראלית?
בישראל, ישנם ששה תנאים המקנים את הזכות לקבל אזרחות ישראלית:
1. חוק השבות
2. אזרחות מקום המדינה
3. אזרחות מכוח הישיבה בישראל (שהות)
4. אזרחות מלידה
5. התאזרחות
6. אזרחות מהוקרה
חוק השבות
על פי חוק זה, כל יהודי, מכל מקום בעולם, זכאי לעלות לישראל, זכאים לכך גם ילדיו.
הקשיים: חובת ההוכחה על יהדותו של אדם, או שורשיו היהודיים וגם, שאינו מהווה כל סכנה למדינה או לציבור, חלה עליו. שר הפנים יכול לדחות את הבקשה בנימוקים שונים והמבקש עלול למצוא את עצמו מסורב, במיוחד אם יהדותו אינה מתאימה להלך הרוח האורתודוכסי. כך עולה שיכול להיות שאדם יקבל אישור לעלות לישראל ולקבל אזרחות, ועדיין לא יוכר כיהודי מבחינת הרבנות, דבר שעלול בעתיד לפגוע בו בכל הנוגע לחתונה, קבורה וכיוצ"ב.
הפתרונות: הסדרת אזרחות מכוח חוק השבות על ידי מייצג בעל היכרות מעמיקה עם נהלי ודיני משרד הפנים, שיכין מבעוד מועד את המבקש בדבר הטפסים שעליו למלא וההוכחות שעליו להציג.
אזרחות מקום המדינה
אדם, יהודי, או שאינו יהודי, שחי בישראל לפני קום המדינה, רשאי לקבל אזרחות ישראלית.
הקשיים: לרוב יהיה מדובר באוכלוסיה המהווה את המיעוט בישראל – ערבים, חלקם תושבי השטחים היום, מזרח ירושלים וכדומה. התהליך הוא מורכב בשל רגישותו.
הפתרונות: ליווי וייצוג של עו"ד הגירה מקצועי, שיכול להציג גם פסיקות רלוונטיות ותקדימים שונים הרלוונטיים לבקשה, כולל ייצוג בבית הדין לעררים.
אזרחות מכוח הישיבה בישראל (שהייה)
אדם שאינו יהודי ונולד אחרי קום המדינה ולא היתה לו אזרחות אחרת קודם לכן, רשאי לקבל אזרחות ישראלית.
שוהה בישראל הוא גם אדם הנשוי לאזרח/ית ישראל/ית, זאת לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. סעיף זה קובע כי אדם, אזרח ישראלי, הנשוי למי שאינו אזרח/ית ישראל/ית, יוכל לפעול לקבלת אזרחות למען בן או בת הזוג. יישום תהליך זה הוא באמצעות "נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" שמסדיר את הגירת בן הזוג הזר לישראל.
הקשיים: אם לא הוגשה הבקשה בין הגילאים 18 ל – 21 ואם המבקש לא גר בישראל במשך חמש שנים לפחות, לפני הגשת הבקשה לאזרחות, לא יקבל אותה. קשיים בקבלת אזרחות של בן/בת זוג של אזרח/ית ישראלי/ת: ארוך, ממושך, כנות הקשר נבדקת ללא הרף, לעתים גם בדיקה בטחונית, האזרחות אינה ניתנת באופן מיידי אלא לאחר מספר שלבים שכוללים רשיון מסוג ב'1, אח"כ רשיון לישיבה ארעית מסוג 5א' ולבסוף, לאחר עוד מספר שנים, מעמד של אזרח. הנוהל די זהה גם לגבי זוגות חד מיניים או ידועים בציבור, אולם השיקולים לעתים מושפעים מטיב הקשר של המבקשים.
הפתרונות: לקבל ייעוץ וליווי של מייצג מקצועי שיידע לכוון את המבקש בכל המהמורות שבדרך. כמו כן, במקרים מסויימים, גם אם הוקשה הבקשה לאחר גיל 21, יכול המייצג למצוא את הפתרונות לקבלת אישור חריג. ליווי של עורך דין המתמחה באזרחות ישראלית, בכל הנוגע לבני זוג, הוא אקוטי, כדי שלא ייגרמו מצבים בהם הבקשה תידחה.
עוד בסעיף אזרחות כוח הישיבה בישראל: אזרחות להורה של אזרח ישראלי אשר אינו (ההורה) מתגורר בארץ. הדרישה להסדרת מעמד כזה היא שההורה הוא קשיש ובודד. הקושי העיקרי הוא להוכיח כי אכן, כפשוטו, ההורה הוא בודד ולאו דווקא עקב היותו אלמן, אלא שגם אין לו ילדים נוספים החיים בקרבת מקום או בני משפחה אחרים וההורה חי בגפו.
נוהל זה, הקרוי "נוהל הסדרת מעמדו של הורה קשישי ובודד של אזרח ישראלי" (או בקיצור "נוהל הורה קשיש") הינו רווי בקשיים, סבכים ומהמורות. הפתרון הוא להסתייע בליווי מקצועי, כדי לצלוח את אותן המהמורות ולסייע לאזרח ישראלי להתאחד עם אביו או אמו הקשישים, בישראל.
אזרחות מלידה
אדם שהוריו הם אזרחי ישראל, גם אם אינם מתגוררים בה, זכאי לקבל אזרחות ישראלית. דין זה חל גם על אדם שאומץ על ידי אזרחים ישראלים.
הקשיים: בירוקרטיה ארוכה סבוכה ותהליך ממושך.
הפתרונות: קיצור התהליך והכנת כל המסמכים הנדרשים למשרד הפנים, על מנת שלא להתקל בסירוב ודחייה עקב אי הגשת מסמך זה או אחר.
התאזרחות
אדם שאינו יהודי יכול לעבור תהליך לקבלת אזרחות ישראלית, זאת מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות, אשר קובע שאדם ששוהה במדינת ישראל בכפוף למספר תנאים, יכול להיות זכאי לקבלת אזרחות ישראלית.
הקשיים: בין התנאים לקיום הבקשה: עליו להתגורר לפחות שלוש עד חמש שנים קודם להגשת הבקשה, בישראל. עליו לדבר עברית ברמה בסיסית לפחות, עליו לוותר על האזרחות הקודמת שלו. כמו כן, עליו להוכיח שאינו מסוכן לציבור הישראלי, ולמדינה.
התהליך אינו פשוט, וגם אין ערובה לכך שאחרי שלוש שנות שהייה והשתקעות בארץ, יקבל המבקש אוטומטית מעמד של אזרח בישראל. התהליך הוא מורכב, ממושך ומלא בבירוקרטיה
הפתרונות: ליווי, מתחילת הבקשה של עו"ד המתמחה באזרחות ישראלית, שיכין את המבקש, ינחה אותו בדבר אופן מילוי הבקשה והכנת המסמכים הנדרשים, ויוודא שבתום התהליך אכן יקבל המבקש אזרחות ישראלית. עו"ד המתמחה בתחום הרלוונטי יוכל אף לסייע בקיצור חלק מהתהליכים בבקשה.
אזרחות מהוקרה
מקרים בהם שר הפנים מפעיל שיקול דעת ומעניק אזרחות ישראלית לאנשים שתרומתם הגדולה לישראל מוערכת, למשל חסידי אומות עולם, או אדם שתרם משמעותית לבטחון המדינה או לכלכלתה.
הקשיים: רוב חסידי אומות עולם למרבה הצער כבר אינם בין החיים. אם בנו או נכדו של אדם כזה יבקש לקבל מעמד בישראל, עליו להתייצב אישית ולהגיש את הבקשה ולהציג מסמכים המעידים על הזיקה המשפחתית בינו לבין חסיד אומות העולם. כמו כן עליו להגיש מסמכים נוספים, להיכנס לישראל ולשהות בה כחוק.
הפתרונות: ייצוג וליווי של עו"ד המתמחה שהסדרת מעמד בישראל, בעל נסיון והיכרות ספציפית לבקשות מסוג זה.
לסיכום: הליך קבלת אזרחות בישראל אפשרי אולם מורכב מאד. בנוסף לכך, מעת לעת מתווספים תיקונים לחוקים השונים, לעתים משתנים כליל. ללא היכרות מעמיקה עם התחום, ועם הלכות משרד הפנים, קיים חשש רב שבמקרי מסויימים הבקשה לקבלת אזרחות לא תצלח. בשל המורכבות הרבה, ייעוץ של עורך דין לענייני אזרחות ישראלית הוא משמעותי, בכל שלב של התהליך.