שנה מתוקה מדבש: הכירו את המכוורות ששוות ביקור

נפתח בכמה נתונים של מועצת הדבש: היקף ייצור הדבש המקומי השנה שובר שיא ויעמוד על כ־4,400 טונה דבש ישראלי. הדבש מיוצר על ידי דבוראי ישראל ב־120 אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ.

צריכתו בקרב הציבור הישראלי מסתכמת בכ־6,200 טונה בשנה. ישראלי צורך בממוצע בחודש תשרי כ־250 גרם דבש מתוך צריכה שנתית של כ־650 גרם לנפש. ערך האבקת הדבורים לתל"ג החקלאי בישראל עומד על כ־3.5 מיליארד שקל בשנה.

הדבוראים נגד יבוא הדבש: "הכמות שמיוצרת בישראל תספיק לחגים"

לקראת השנה החדשה מתקיים "פסטיבל הדבש" במרכזי המבקרים במכוורות ברחבי הארץ (חלקן מופיעות בכתבה זו), שיקיימו פעילויות שונות הקשורות בעולמן של הדבורים. "רגע לפני ראש השנה אני קורא לציבור לעודד תוצרת חקלאית ישראלית ולתמוך בה ולרכוש לחג דבש טהור, טעים ובריא ישירות מהדבוראים במכוורות בכל הארץ", אומר מנכ"ל מועצת הדבש אופי רייך.

פרטים ותיאום מועדי הביקורים במכוורות באתר honey.org.il, בעמוד הפייסבוק "פסטיבל הדבש" ובאתרי האינטרנט של המכוורות.

ותיקה בשטח: יד מרדכי

המכוורת: מכוורת יד מרדכי שבקיבוץ יד מרדכי, מחלוצות הדבש בישראל, החלה לפעול ב־1936, כשלמדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששהו בארץ. במהרה הפך ענף הדבוראות לענף העיקרי של הקיבוץ, ובהמשך הופץ הדבש הטהור לרחבי המדינה שבדרך. לאורך שנות פעילות המכוורת מספר הכוורות צמח מעשרות בודדות ליותר מ־4,000. בינואר 2003 רכשה חברת עלית (כיום שטראוס) 51% מהבעלות על מכוורת יד מרדכי, ואפשרה למכוורת להמשיך ולהתפתח לתחומים חדשים, בעוד הקיבוץ ממשיך לשמור על 49% מהבעלות. מלבד הדבש, למותג יד מרדכי יש מגוון רחב של מוצרים, כגון שמן זית, סילאן טבעי, קונפיטורות ומייפל טבעי.

הדבש: המכר הכספי של שוק הדבש בישראל לשנת 2021 הוא כ־125 מיליון שקל, על פי נתוני StoreNext, ויד מרדכי מהווה כ־55% מנתח השוק המבורקד. יד מרדכי היא רוכשת הדבש הישראלי הגדולה ביותר, והיא עובדת עם דבוראים רבים ברחבי הארץ. דבש המכוורת מבוסס על דבש מקומי, הנרדה ברובו על ידי הדבוראים בארץ וחלקו נרדה בחו"ל, מכיוון שהישראלים צורכים דבש יותר ממה שהדבוראים בארץ יכולים לספק. כל תהליך הייצור נעשה ביד מרדכי, כאשר חומר הגלם הוא חלק מהתהליך. המומחים של יד מרדכי מייצרים בלנדים ייחודיים המותאמים לחך הישראלי. למשל, בבקבוק הלחיץ יש בלנד ייחודי עם דבשים הנוטים פחות להתגבש לעומת דבשים הנמצאים בצנצנת. המוצר הנמכר ביותר של יד מרדכי הוא דבש מפרחי בר. נוסף על כך, בשנה האחרונה הושקה הסדרה "אוצרות הטבע", המציעה מגוון מוצרים העשויים מזנים מיוחדים, בהם דבש דרדרים, דבש הדרים ודבש עם מזון מלכות 7% מרוכז במיוחד.

הקשיים: "רוב הקשיים בענף הדבש נובעים מהתמודדות עם תהליכי האורבניזציה המואצים שבאים על חשבון הטבע, השדות והפריחה", אומר יאיר שוורץ, מנהל הפעילות מול הדבוראים. "כמו כן, ריסוסים ליד כוורות ומזיק ששמו ורואה, שתוקף את הכוורות ואת הדבורים, מדללים מאוד את אוכלוסיית הדבורים".

ראש השנה: "זהו חג מרגש מאוד עבורנו במכוורת, כי צריכת הדבש מגיעה לשיאה. השנה השקנו לכבוד ראש השנה שני מוצרים חדשים: אריזות דבש אישיות TO GO, המכילות 100% דבש טהור ואיכותי מפרחי בר, כשבכל מאגדת 18 אריזות אישיות; ואריזות דבש אישיות המעוצבות בברכות ובאיחולים לשנה החדשה, שניתן לשלב במתנות החג ולעצב ולשדרג בהן את שולחן החג".

חדשה בנוף: הכל דבש

המכוורת: בשנת 2019 חנך הדבוראי עמית יוסף ביסוד המעלה מרכז מבקרים חדש לצד מפעל חדש לרדיית דבש ולאריזה של מכוורת הכל דבש. המכוורת בגרסתה הקודמת והקטנה הייתה ממוקמת משנת 2005 בקיבוץ חולתה. כיום כ־800 הכוורות של יוסף, לשעבר לוחם בימ"מ וחבלן במשטרה, פזורות בכל רחבי הגליל העליון ורמת הגולן.

הדבש: המכוורת מייצרת בשנה כ־20־25 טונה דבש מחמישה זנים: אקליפטוס, שיזף, פרחי בר, אבוקדו ופרחי קיץ. הדבש נמכר לצרכן בחנות המפעל שבמכוורת, בחנויות הנמצאות באזור המכוורת וגם באתר האינטרנט באמצעות משלוחים.

הקשיים: "קודם כל, מתמודדים עם פגעי מזג האוויר ועם גניבות", אומר יוסף. "כמו כן, העבודה היא עבודה פיזית, צריך לקום בבוקר מוקדם, לעבוד בחום. אבל יש סיפוק בעבודה. בלי אהבה לדבורה ולטבע אי אפשר לעסוק בענף הזה".

ראש השנה: "כבר חודש וחצי לפני החג העלינו את מספר האריזות והכנו אריזות מיוחדות בגדלים שונים המתאימים לאריזות שי. אנחנו גם מכינים למארזי השי פיצוחים בדבש - אגוזי מלך ושקדים מצופים בדבש. כמובן, אנחנו מצפים למבקרים שיגיעו וייהנו מסיור במפעל ומטעימות".

זוגיות מתוקה: הדבש של עידו

המכוורת: לפני כ־15 שנה הקימו בני הזוג דנה ועידו שחר את מכוורת הבוטיק הדבש של עידו במושב קלחים שבצפון־מערב הנגב. הכוורות שלהם מוצבות באזור הנגב, בהרי ירושלים וגם באזור הכרמל על מנת לייצר דבש זני. דנה אחראית לגידול המלכות ולשיווק, ועידו מסתובב בשטח ודואג לכוורות. ילדיהם הקטנים מדביקים מדבקות ומוודאים שהדבש יצא טעים.

הדבש: המכוורת מייצרת בשנה כ־10־15 טונה דבש אשלים, אקליפטוס, אבוקדו, פרחי בר, קורנית, שיזף והדרים. עיקר המכירה נעשית ללקוחות הנמצאים במושבים ובערים הקרובים למכוורת ודרך מכירות קבוצתיות.

הקשיים: "שינויי האקלים משפיעים מאוד על יבולי הדבש", אומר עידו. "יש לנו, למשל, אזור מסוים שבעבר היינו מוציאים בו 40־50 ק"ג דבש לכוורת, ואילו עכשיו - 20 ק"ג. האביב נעשה קצר יותר, החורף לא צפוי עם גלי קור, והקיץ קשוח מאוד מבחינת טמפרטורות".

ראש השנה: "כבר ביוני התחלנו להיערך לחגים. תכננו מארזים מיוחדים ויצאנו בליין מיוחד של דבש פרחי לבנדר".

בהובלה נשית: פרחי הגליל

המכוורת: מכוורת פרחי הגליל שבמצפה מנות בגליל המערבי הוקמה בשנת 1995 על ידי הדבוראית נגה ראובן, בת 71, מהנשים הבודדות בענף. במקום יש גם מרכז מבקרים, ובו פעילויות לכל המשפחה וטעימות ממגוון סוגי הדבש. הכוורות של ראובן פזורות בגליל המערבי, ועם שני עובדים נוספים, כשהיא זו שנוהגת במשאית, ראובן תמיד נמצאת בשטח.

הדבש: המכוורת מייצרת כ־20 טונה דבש בשנה מ־11 זנים שונים, בהם אבוקדו, פרחי בר, תלתן, ליצ'י, אקליפטוס ודרדר. את הדבש ראובן משווקת בעצמה בחנויות טבע ברחבי הארץ וגם מוכרת אצלה במכוורת.

הקשיים: "אחד הקשיים הוא מזג האוויר. כמו כן, קושי רציני מאוד הוא טרור חקלאי שחווים חלק מהדבוראים", מספרת ראובן. "לפני כשנתיים בשעות הלילה המאוחרות גיליתי כי המכוורת שלי נשרפה כליל. לאחר כשנה הצלחתי לשקם אותה ופתחתי מחדש בראש השנה אשתקד בעזרת פרויקט גיוס המונים, החברים שלי, חקלאים ודבוראים מרחבי הארץ, מתנדבות מארגון השומר החדש ועמותת העטלף של בוגרי שייטת 13, החברים של אחי יואב ז"ל שנהרג כלוחם שייטת בפשיטה על האי גרין ב־1969".

ראש השנה: "מחודש אוגוסט התחלנו להכין את אריזות הדבש לקראת החגים. הרבה חברות התעניינו בנוגע למתנות לחג. אני כמובן גם מצפה למבקרים שיגיעו בתקופת החגים".

סיפור משפחתי: משק אופיר

המכוורת: צביקה אופיר, דור שני לדבוראים בישראל, היה שותף למלאכת גידול הדבורים במכוורת המשפחתית שהקים אביו ישי אופיר בחוגלה שבעמק חפר. לאחר נישואיו להדס ביקש צביקה מאביו 100 נחילים לענף המכוורת במשק החדש שתכננו להקים ביישוב אלון הגליל שבגליל התחתון. המכוורת הוקמה ב־1985, וכיום היא מונה כ־800 כוורות הפרוסות מהפרדסים בשרון ועד שלומי בגליל המערבי. לצביקה ולהדס ארבעה ילדים, שגם משתלבים בעבודת המשק: אדווה (36, מנהלת שיווק, אירועים ותוכן של המשק), נועם (33, דבוראי וכורם), דרור (28, מנהלת פעילויות הקיץ במשק) וניצן (25, מסייע במשק). למשק אופיר יש גם מרכז מבקרים, שבו נמכרת התוצרת החקלאית של המשק, דבש ויין ומתקיימות פעילויות שונות.

הדבש: המכוורת מייצרת כ־25 טונה דבש בשנה מתשעה זנים: חרוב, שיזף, תלתן, הדרים, אבוקדו ועוד ארבעה סוגים של פרחי בר לפי אזורי המרעה - שלומי, מגדל, קיבוץ קדרים ואלון הגליל. הדבש משווק בחנות במרכז המבקרים ובחנות המקוונת של המכוורת.

הקשיים: "הקושי הגדול ביותר הוא גניבות ופחת גדול של כוורות בגלל הטפיל ורואה, שפוגע בדבורים בכל העולם", אומר צביקה.

ראש השנה: "יש לנו הרבה מארזים מעניינים לחגים: מארז 'טעימות דבש', הכולל שלושה סוגי דבש; מארז 'דבש בריבוע', הכולל ארבעה סוגי דבש; ומארז של תבנית קרמיקה בעבודת יד לעוגת דבש עם צנצנות דבש. אנחנו פתוחים כל חגי תשרי לחוויות של טעימות דבש ויין, ויש גם תערוכת אומנות", מציינת אדווה.

המומחה לזנים: הכוורת מבית שי ספקטור

המכוורת: ב־1979 הקים שי ספקטור את המכוורת שלו בפתח תקווה, וב־1985 עבר לכפר רות. כיום 3,000 הכוורות שלו פרוסות בכל רחבי הארץ, מצאלים ועד אזור החרמון.

הדבש: המכוורת מייצרת כ־100 טונה דבש בשנה, כך שחלק ניכר ממנו נמכר לאחת ממשווקות הדבש הגדולות. אבל את התוצרת תחת המיתוג "הכוורת מבית שי ספקטור" ניתן לקנות בחנות הדבש הגדולה בכפר רות או להזמין בחנות המקוונת. הייחוד של ספקטור הוא התמחות בדבש זני מאזורים שונים בארץ. אפשר למצוא אצלו זנים רבים ומיוחדים, כגון אקליפטוס אביב, אקליפטוס קיץ, זעתר ושלמון, מרווה וקורנית, דרדרי הגולן, דרדרים מהדרום, אבוקדו, הדרים, מנגו וליצ'י, תלתן, חרובים, שיזף וכן בצל.

הקשיים: "אחת הבעיות הקשות ביותר היא אורבניזציה. על כל פינה שהייתה פינה חקלאית או פינת טבע בונים בתים, ואז שטחי הרעייה הולכים ומצטמצמים. הטבע הולך ונעלם במדינת ישראל", מסביר ספקטור.

ראש השנה: "במהלך השנה חנות הדבש שלנו פתוחה רק בימי שישי. החל משבועיים לפני החג אנו פותחים אותה מהבוקר ועד הערב. בין היתר, יש מארזי טעימות מעניינים מאוד עם 8־10 סוגי דבש שונים. זהו חג הדבש, חג מרגש. מגיעים אלינו מכל רחבי הארץ".