התחת של קים קרדשיאן רודף אותי בערך מאז 2007, כשהתחלתי לסקר את המתרחש בהוליווד עבור השבועון "פנאי פלוס". לפני כן הייתי סתם עוד צרכנית תמימה של רכילות צהובה והסתפקתי במה שחלחל לתודעה שלי באופן ספונטני - כאן לינדזי לוהאן חטפה התמוטטות עצבים, שם פריס הילטון שכחה ללבוש תחתונים. שום מידע שאי אפשר להמשיך להתקיים בלעדיו בשלווה מוחלטת, אבל הוא פשוט ריחף בחלל באופן תמידי, כך שלא הייתה ברירה אלא לשאוף אותו פנימה, להתחלחל ולחזור לשגרה.
זה היה חלק מההווי אז - מד של מגניבות שנוסק בהתאם לרף העדכניות שלך במתרחש בחייהן של כוכבניות שהשתבשה עליהן דעתן: "לא, ראית את הוודג' של זאתי?", היה משפט מפתח להצלחה לא רק עם החברים הגאים שלי, אלא גם בתקשורת הבידור של השנים ההן (וקשה לי להאמין שזה השתנה משמעותית מאז).
במסגרת התפקיד הפכתי לזו שיודעת הכל - מי נפרד, מי התאהב, מי הדליף קלטת סקס ומי פלט הערה מביכה. בקיצור, זו שהראש שלה מלא ברפש רדוד וחסר תוחלת. אהבתי את זה, לא אשקר. גם משום שעמוק בפנים מעולם לא הפסקתי להיות מתבגרת חובבת טראש, וגם משום שזה היה כמו ג'אנק פוד למוח. טעים ומענג, עד הרגע הזה, שבו את כמעט טובעת בשלולית של שמן מכונות זול ומעורר חלחלה. כך גם פסעה לחיי קים קרדשיאן, הבחורה והתחת. התיישבה והשתקעה שם עד עצם היום הזה.
כמעט מדי שבוע התבקשתי לכתוב אייטם שמסקר את קורותיה העדכניים של זו, למקרה שמי מקוראי פספס את העדכונים היומיים והשבועיים בטוויטר, פייסבוק (אינסטגרם לא נולד אז) או באחת מתוכניות הריאליטי שלה. בתוך חודשים ספורים קים הפכה מ"החברה ההיא של פריס הילטון" לשם הכי מדובר בעולם וכיום גם לפרצוף (או תחת) הכי מוכר בעולם, מבלי שום סיבה ניכרת. ההגדרה האולטימטיבית ל"מפורסמת כי היא מפורסמת".
הפסקתי לסקר רכילות הוליוודית בערך לפני ארבע שנים, אבל קים היא עדיין חלק בלתי נפרד מהיומיום שלי. למדתי לאהוב אותה עם השנים, להשלים עם נוכחותה, כמו וירוס שאין לו תרופה היא מתפרצת אחת לכמה זמן, מלווה בחום ובגירודים ואז חוזרת להתקיים בעולם המקביל הזה שלה, שבו הכל פאביולס וגורג'ס וקניה ווסט.
אני מניחה שרוב האנשים לא רואים בקים קרדשיאן את מה שאני רואה בה, אחרת אין דרך להסביר את ההתרגשות העולמית מהישבן הבוהק שלה, שהרעיד את הרשת בשבוע שעבר. זה מה שקרה: מגזין "PAPER" האמריקאי הצליח, בדרך מסתורית כלשהי שבטח לא כרוכה בהרבה מאוד שטרות של מאה דולר, לגרום לקרדשיאן לחשוף את הישבן שלה על השער שלו והוסיף את הכיתוב החינני "שברי את האינטרנט, קים קרדשיאן".
התחת שלה ציית להוראות ועשה בדיוק את מה שביקשו ממנו ושבר את האינטרנט. זה היה צפוי להחריד ואפילו עצוב מעט. בשבילנו, לא בשביל קים או התחת שלה שלקחו את כל תשומת הלב העולמית הזו, חיבקו אותה חזק והפכו אותם לעוד כמה ערימות של דולרים.
זה עצוב שהתחת של קרדשיאן מצליח לעורר בנו רגשות עזים כל כך, ומכמה סיבות. ראשית, זה לא חדש שלקרדשיאן יש ישבן מפואר, בסדר גודל שצריך לדעתי להיכנס באופן רשמי לרשימת פלאי תבל. שנית, כי התחת שלה תמיד היה שם, בקלטת הסקס ההיא עם האקס שלה שהפכה אותה למפורסמת כל כך, בכל פריים שהיא צילמה מאז ועד היום (אני די בטוחה שגם בסלפיז שלה אפשר לראות אותו מבצבץ) ובעיקר משום שמדובר, אחרי הכל, בסך הכל בתחת. ואם תחת יכול לשבור את האינטרנט - וזה אפילו מבלי לשבת עליו - אז מה זה אומר עלינו, אחרי הכל?
עצוב, מפני שכשכוכבות כמו צ'לסי הנדלר מפרסמות תמונות של התחת שלהן באינסטגרם, התמונות מוסרות מהרשת, וכשכוכבות כמו אליסה מילאנו מפרסמות תמונות של עצמן מיניקות, גם הן מורדות מיד, אבל כשהתחת של קים קרדשיאן רוצה לשבור את האינטרנט, הוא יכול לעשות את זה. אף אחד לא יישא את שם התחת של קרדשיאן לשווא, גם לא מחלקת הצנזורה של הרשתות החברתיות.
לא יודעת, באופן אישי לא ריגש במיוחד מראה התחת המנצנץ שלה. להתרגש ממנו יהיה כמו להתרגש מהשומר המבוגר בבניין המשרדים שאליו אני מגיעה מדי יום. גם עגלגל ובולט מדי, גם הוא תמיד בוהק - בעיקר כשממש לח וחם בחוץ - אבל כבר ראיתי אותו מספיק פעמים כדי להגיב אליו בשלווה המתבקשת. מצד שני, הוא לא שווה מיליונים. הוא לא מככב על שערי מגזינים. הוא לא שובר את האינטרנט. הוא בסך הכל שומר בבניין. אבל גם אם הוא היה אלוהים, זה לא היה משנה, כי לא היה לו את התחת של קים קרדשיאן.