מבצע "שומר החומות", מבצע צבאי רחב יריעה של צה"ל בעזה, החל בעשירי במאי השנה ונמשך כשבוע וחצי. כ-680 רקטות שוגרו אל מדינת ישראל וגרמו למוות של כ-11 אזרחים ותושבי המדינה. לטענת אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש, למבצע "שומר החומות" יש השפעה מרחיקת לכת על חיי הנפש של האזרחים. עד היום, כחודשיים לאחר תום המבצע, אנשים מדווחים על תסמינים פוסט טראומטיים כגון חרדה, דיכאון, סיוטים וכו'- ואף יותר ממבצעים ומלחמות שהתרחשו בעבר.
רצינו להבין לעומק מהו בדיוק המנגנון הנפשי היוצר את הטראומה ומדוע דווקא מבצע "שומר החומות" היה כה הרסני לפסיכולוגיה של האזרח הישראלי. לשם כך פנינו לפסיכותרפיסטית הוותיקה נילי הררי וקיוונו שהיא תספק לנו את התשובות בנושא מורכב וכואב זה.
"לא הספקנו לנשום"
אזרחי ישראל למודי קרבות ומלחמות. לא רק שחלק גדול מהאוכלוסייה במדינה שירתה במצבים מסכני חיים (עניין המעורר פוסט טראומה בפני עצמו), אלא שהחמאס וארגוני הטרור השונים אינם פוסחים על פגיעה באזרחים. "נכון שאזרחי ישראל אמורים להיות מורגלים למלחמות, אך הפעם המצב היה שונה", טוענת נילי הררי.
"כולנו שמחנו שהחל מבצע החיסונים שסיים כביכול את משבר הקורונה בישראל וסימן את תחילת החזרה לשגרה. לא הספקנו לנשום, וכבר הארץ החלה לכאוב על האסון במירון.
לא הספקנו להתאושש מאסון מירון, ומבצע "שומר החומות" החל וסגר אותנו שוב בבתים- רק שהפעם הבתים לא מגנים עלינו במאה אחוזים מפני הבעיה וכפי שראינו רוב האזרחים שנהרגו במבצע מתו בשל מנפילת פגיעה ישירה בבית שלהם, במקום המוגן שלהם".
לטענת הררי, ניתן לסכם את התחושות שצפו במהלך מבצע "שומר החומות" כהמשך ישיר לתחושות שצפו במהלך משבר הקורונה: תחושה של כאוס, אי סדר, חוסר שליטה. "במבצע שומר החומות שוב הוטלנו למצב הזה של חוסר שליטה בקיום שלנו", היא מסבירה.
"זו תחושה נוראית- שאין לנו בסיס חזק, שהמנהיגים שלנו חסרי אונים. הפחד הגדול היה מהתערערות תחושת הביטחון שלנו. המהומות שפרצו ברחוב העידו על אוזלת יד מוחלטת של הצבא והמשטרה שלנו לא תרמו לוויסות התחושות האלו. איבדנו את התמימות ואת הביטחון במנהיגות".
האם הרגשת שגם הלינצ'ים והאלימות הגואה ברחובות השפיעו על המטופלים שלך?
נילי הררי: "פסיכולוגית- בוודאי שהשפיעו. יש לי מטופל המתגורר ביפו וסיפר לי שעד לא מזמן, משעה מסוימת, לא היה אפשר לצאת מהבית. הערים המעורבות ספגו מכה קשה".
שנה של אסונות
למזלנו, בחודשים האחרונים נדמה כי השקט חזר למחוזותינו. אבל יחד עם זאת, הררי טוענת שלא כולם חזרו לשגרה, ויש אנשים שעדיין מתקשים להתמודד עם המכה הכפולה שהנחיתה עליהם השנה הזו, "שנת האסונות".
האם באמת חזרנו לשגרה?
נילי הררי: " אי אפשר באמת לחזור לשגרה, וכשאנו חוזרים לשגרה אנו חוזרים אליה עם הרבה פחות תמימות. אני פוגשת פציינטים שמתחילים לדבר איתי על התקפי חרדה, חושבים להתחיל לקחת כדורים. הם לא מבינים שככל הנראה, החרדות הקיומיות האלו שפתאום צצות להן קשורות למה שחווינו השנה.
שמתי לב כי אנשים מודאגים מאוד מהעלייה של הקיצוניות. קיצוניים מאוד התחזקו השנה, וגם קיצוניות זו תגובה לטראומה, לא רק החרדה. המחשבה על לקיחת החוק לידיים היא בהחלט תגובה לטראומה".
למה אנחנו מגיבים למצבים האלו בקיצוניות כזו? האם המין האנושי לא היה אמור להתרגל כבר למצבים של מגפות, אסונות ומלחמות? למה תמיד יהיו מי שיפתחו פוסט טראומה?
נילי הררי: "פסיכולוגית, זה לא נכון. מבחינה אבולוציונית אולי היינו אמורים באמת 'להתקדם הלאה', להיוולד עם גן חסין לפוסט טראומה. אבל זה לא קרה. החוויה הפוסט טראומטית היא חלק מהותי מהיותנו אנשים ואני אסביר- בתור בני אדם, יש לנו דחפים ראשוניים של בעלי חיים, אבל יחד עם זאת יש לנו משהו קצת אחר: תודעה אנושית.
התודעה האנושית הזו לא מקבלת את העובדה שאנחנו בעלי חיים, והיא מנסה לשלוט בטבע ובעולם סביבנו בעזרת כינונה של ממשלה, מדינות . זו הסיבה שהמצאנו את המדע- הוא מגיע מהצורך שלנו להשיג שליטה בכאוס של עולם חייתי בתוך תודעה אנושית.
אפילו הזמן והשפה הם מכשירי שליטה בכאוס של הטבע. בעתות כמו מגפות או מלחמה- מכשירי השליטה נופלים, ואנו חוזרים למצב הבסיסי הכאוטי והחייתי. לפי שיטת הטיפול שלי- חרדה, דיכאון, ואפילו מצבים אובדניים קשורים במצב הכאוטי האנושי הראשוני הזה. אנשים שיש להם פוסט טראומה הם אנשים שחווים התפרקות של המציאות שלהם, ואיבדו כל אמון במערכות השליטה והפירוש של המציאות. זו הצורה הטהורה ביותר של חרדה".
חומות של תקווה
אז מה ניתן לעשות במצב של אי סדר? כיצד מחזירים את תחושת הביטחון והשלווה כשאר כל מנגנוני השליטה שלנו נופלים? נילי ממליצה לנו לפנות לטיפול. בטיפול ע"פ התיאוריה האנליטית-אינטגרטיבית ניתן לעשות אינטגרציה מול הטבע הכאוטי של הקיום ולהבין שאין לנו שליטה מולו.
כמו כן, ניתן לעבוד על יצירת משמעות אישית שתשלוט בהבניית המציאות שלנו. נילי אומרת: "כמו שלחרדים יש אמונה עמוקה באלוהים ובסדר שלו וזה מה שעוזר להם להשלים עם אסונות- כך גם האדם החילוני, הלא מאמין, צריך למצוא לעצמו את המשמעות והביטחון בחיים עצמם".
נילי הררי היא פסיכותרפיסטית ותיקה, המטפלת בזוגות ויחידים. כמו כן, הררי מטפלת במשפחות במסגרת טיפול משפחתי. שיטת הטיפול של הררי היא ע"פ התיאוריה אנליטית-אינטגרטיבית של קרל יונג. הררי מטפלת בשפה העברית והאנגלית.