השקעות אחראיות, ויש שיאמרו השקעות ברות קיימא, מתארות מגוון רחב של השקעות הפועלות בהתאם לכללים מנחים שהמשותף לכולן הינו שימוש בהון הפרטי שלנו לצורך קידום מטרות חברתיות וציבוריות ברחבי העולם. וכעת הן לראשונה זמינות גם לישראלי הפשוט.
בשל "הידרדרות בסטנדרטים של הממשל": פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ארה"ב
באופן מקרי או שלא, בחר אחד מהגופים המוסדיים הגדולים בישראל להשיק את מסלול הקיימות לחוסכים לפנסיה באמצעותה בסמיכות לפרסום "הרשימה האדומה" של המשרד להגנת הסביבה. מדובר בדירוג ממשלתי המתפרסם מדי שנה על ידי המשרד על המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר בישראל.
המלחמה במפעלים הללו, עוברת כמובן בכסף של כולנו. כשנתיים לאחר שרשות שוק ההון הודיעה כי בכוונתה לאשר לקופות הגמל לשווק "מסלולי קיימות" שיהיו כפופים למדיניות השקעות חברתית ברת קיימא, הודיע השבוע גוף מוסדי גדול על השקת מסלול כזה. מדובר במסלול המבוסס על מדד קיימות שפותח על ידי חברת המדדים "אינדקס".
שיווק מסלול זה צפוי לעורר מחדש את התחרות בין קופות הגמל ונראה כי בתקופה הקרובה נהיה עדים לקמפיין של מספר בתי השקעות וחברות ביטוח שיקראו לציבור להעביר את חסכונותיהם למסלול הקיימות שבניהולם. על מנת לדעת לבחון כראוי את כדאיות המעבר למסלול הקיימות - חשוב להכיר תחילה את המונחים המרכזיים בעולם ההשקעות ברות קיימא.
השקעות ESG לעומת SDG
המונחים ESG ו-SDG הם השימושיים ביותר בשיח הציבורי על השקעות ברות קיימא. אך הפערים ביניהם משמעותיים לאין היכר. בעוד הראשון מייצג באופן כללי למדי אחריות תאגידית ופעילות ברת קיימא, ללא תלות בתקנון וכללים כלשהם, המונח השני מייצג פרויקט של האו"ם הפועל על בסיס כללים ברורים ויעד מדויק.
המונח ESG מייצג שלושה אספקטים של אחריות תאגידית ומשמש לרוב לדירוג איכות החברה בהתבסס על אופיה, התנהלותה והשפעתה על הסביבה (Environmental), החברה (Social) והממשל התאגידי (Governance).
בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הציבורית על הצורך להשפיע וליצור עתיד טוב יותר, תיקנו מספר רגולטורים בעולם תקנות אשר מחייבות את החברות לפרסם בדו"חותיהן הכספיים את דירוג ה-ESG של החברה. דירוג אשר מתבסס על ציון החברה בהתבסס על האחריות התאגידית שלה והשפעתה על הסביבה והחברה. נכון להיום 95% מהחברות הכלולות במדד S&P 500 מפרסמות בדו"חותיהן את דירוג ה-ESG שלהן.
ציון ה-ESG מאפשר למשקיעים בחברה לקבל החלטות מושכלות יותר בכל הנוגע להחלטה האם להיכנס או לצאת מהשקעה זו, שכן ציון זה משפיע במידה רבה על יציבות ההשקעה לאורך זמן. תאגיד שמשפיע לרעה על הסביבה או החברה, חשוף באופן טבעי ליותר שערוריות וחרמות ציבוריות, כמו גם לצעדים רגולטוריים שיפגעו בצמיחתו ואף עשויים לחסל אותו בעתיד. ממשל תאגידי רעוע ולא תקין עשוי לחשוף את התאגיד ונושאי המשרה הבכירים בו לתביעות משפטיות שתוצאותיהן עשויות להתברר כהרסניות.
בהתאם לכך, משקיעים אשר מעדיפים להשקיע במניות עם דירוג ESG גבוה, חשופים לסיכון נמוך יותר מאשר משקיעים בחברות עם דירוג ESG נמוך. וזאת בנוסף להשפעה החיובית שלהם על החברה והסביבה.
לדירוג ה-ESG שמופיע בדו"חות לבורסה ישנה בעיה מרכזית במיוחד - טרם נקבעה נוסחה או מתודלוגיה שמרכיבה דירוג זה. כל תאגיד משקלל את הדירוג באופן שונה, תוך שינוי במשקל האספקטים השונים. ולכן יש לקחת דירוג זה בעירבון מוגבל. אם כי מדובר בדירוג שבהחלט נותן לנו "קריאת כיוון" על החברה והתנהלותה בהקשר של חברה, סביבה וממשל תאגידי.
המונח SDG לעומת זאת, הוא מונח ברור ומדויק יותר, שכן הוא מתבסס על ספר חוקים ברור ומוסדר של האו"ם. SDG הינו קיצור של ראשי תיבות של Sustainable Development Goals - ובעברית: יעדי פיתוח בר קיימא - רשימה של 17 יעדים לפיתוח גלובלי אותם קבע האו"ם בשנת 2015, ואשר מתייחסים לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.
היעדים הכלולים ב-SDG הם: מיגור העוני; אפס רעב; בריאות טובה; חינוך איכותי; שוויון מגדרי; מים נקיים; אנרגיה נקייה; הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית; תעשייה, חדשנות ותשתיות; צמצום אי השוויון; ערים וקהילות מקיימות; צריכה וייצור אחראיים; שינויי אקלים; חיים מתחת למים; חיים על פני האדמה; שלום, צדק וחוזק המוסדות; ושותפות להשגת היעדים. השגת כל אחד מהיעדים, משפיעה באופן ישיר על העמידה ביעדים אחרים - שכן ישנו מתאם מובהק בין היעדים.
193 מדינות בעולם אימצו את 17 יעדי ה-SDG וישראל בתוכן, תוך התחייבות לגבש תוכניות ודרכי פעולה לעמידה בהם עד לשנת 2030. מהסיבה הזו מכונה התוכנית גם "אג'נדה 2030". מדובר במעין קריאה אוניברסלית לפעול לסיום העוני, הרעב וחוסר השוויון, להגנה על כדור הארץ, ולהבטחת השלום והשגשוג לכלל אזרחי העולם.
חברות ציבוריות רבות נוטות להקצות משאבים ארגוניים לטובת החברה והקהילה, לעתים משיקולי תדמית ושיווק ולעתים על מנת לעמוד בקריטריונים להטבות רגולטוריות והטבות מיסוי. חלק מהחברות הללו פירסמו את התחייבותן להשקיע משאבים לצורך קידום תוכנית "אג'נדה 2030". כמשקיעים, נוכל לעודד מגמה זו ולהשתמש בכסף שלנו על מנת לעודד מנהלי תאגידים בארץ ובעולם לפעול לטובת כדור הארץ.
וזה בדיוק ההבדל בין השקעות ESG להשקעות SDG. השקעה עם מדיניות השקעה בחברות עם דירוג ESG גבוה, מאפשרת לנו לצמצם את החשיפה שלנו להשקעות איכותיות יותר שהסיכוי לכך שהן תשגנה תשואות חיוביות לאורך זמן גבוה יותר. בעוד השקעה לפי מדיניות השקעה בחברות שהתחייבו לקדם את יעדי SDG תצמצם את ההשקעה אך ורק לחברות שהתחייבו להשקיע משאבים למטרות אלו.
באופן לא מפתיע, קשה לאתר השקעת SDG ללא דירוג ESG גבוה. שכן לרוב החלטות לפעול לטובת הכלל מתקבלות בתאגידים יציבים עם ממשל תאגידי מסודר ובעל מודעות לאספקטים חברתיים וסביבתיים.
מסלול קיימות כחומת הגנה על ההון
לצד ההשפעה החיובית על החברה והסביבה, הבחירה בהשקעה במסלול קיימות עשויה להגן על החיסכון הצבור. שכן כאמור, ככל ומדיניות ההשקעות מחייבת להשקיע בתאגידים עם ממשל תאגידי תקין והתנהלות אחראית לחברה ולסביבה, כך פוחת הסיכוי כי "ניפול" על ההשקעה הלא נכונה ועל בועות כאלו ואחרות.
בשנים האחרונות הושקו מגוון קרנות ותעודות סל אשר משקיעות אך ורק במניות עם דירוג ESG גבוה, רובן בחו"ל, מה שאפשר לנו להשוות בין הביצועים שלהן לביצועי מדד היחס שלהן. אמנם לא מדובר בנתונים ארוכי-טווח, אך מספיק בשביל לזהות מגמה.
מדד ת"א מעלה עשוי להוות דוגמה מעולה לבחינת נתונים אלו. לאורך עשור, מאז ינואר 2013, רשם מדד ת"א מעלה תשואה מצטברת של 157.59%. באותה תקופה, עלה מדד היחס ת"א 125 ב-78.58%. חשוב לציין כי במדד ת"א מעלה מתבסס אך ורק על דירוג ה-ESG של החברה, וללא קשר להתחייבות לקדם את יעדי ה-SDG.
בעולם, הפערים בין השקעות בקיימות למדדי היחס נמוכים יותר, אם כי המגמה זהה. קרנות המתמחות בהשקעה ברות קיימא השיגו במרבית המקרים תשואה עודפת או זהה למדדי היחס (לרוב S&P 500 ומדד MSCI העולמי).
מחקר שפורסם בעבר על ידי MSCI מצא מתאם בין ניהול סיכוני קיימות אחראי של חברות לבין תזרים המזומנים ויציבותן של החברות הללו בתקופות משבר. חברות אלו נוטות להיות בעלות תזרים מזומנים חזק ועלויות המימון שלהן נמוכות יותר.
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו גם מתאם בין טיב הביצועים העסקיים לדירוג הקיימות של החברה. ככל שהחברה הציגה ביצועים גבוהים בתחומי קיימות מהותיים יותר, כך עלתה הסבירות לביצועים עסקיים חיוביים יותר.
חדירתם של מסלולי הקיימות לבתי ההשקעות וחברות הביטוח מאפשרות לציבור להשפיע לטובה על עתיד העולם, ולא ממקום פילנטרופי, אלא מתוך רצון לשפר תשואות מבלי להיחשף לסיכונים מיותרים. כמו כל מסלול חדש, מומלץ כמובן להתאזר בסבלנות ולא לבצע שינויים בתמהיל החיסכון מבלי להתייעץ עם איש מקצוע בעל רישיון.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.