1. דוחות מפתיעים לטובה
שבוע עמוס בדוחות עובר על וול סטריט, בין אלה שהגישו: מקדונלדס, פרוקטר אנד גמבל, קטרפילר ומייקרוסופט. בינתיים, 80% מהדוחות שפורסמו הפתיעו לטובה, מה שהעיד כי החברות מצליחות להתמודד עם ההאטה בצמיחה ועם הדשדוש בסחר העולמי. כך, מייקרוסופט הפתיעה לטובה אחרי שהכתה את תחזיות ההכנסה והרווח, ומנגד - קטרפילר וטקסס אינסטרומנט איכזבו, בעיקר בשל אי־הוודאות סביב מלחמת הסחר עם סין. בהקשר הזה הצית הנשיא טראמפ ציפיות לחתימת הסכם בחודש הבא, אחרי שציין כי המשא ומתן בשלב מתקדם והסינים רוכשים כיום יותר מוצרים חקלאיים אמריקאיים.
2. מה יקרה ל־QE?
באירופה תוהים מהו עתידה של תוכנית הרכישות של דראגי ולגארד שתחליף את ה־QE. לעת־עתה, הבנק המרכזי מחדש את QE על ידי רכישת 20 מיליארד אירו אג"ח לחודש. נשאלת השאלה - כמה זמן זה יימשך? הבעיה העיקרית היא המגבלה שהציב הבנק עצמו בזמנו: הוא רשאי לרכוש לא יותר משליש מסך האג"ח, כאשר כבר היום הוא קרוב למיצוי המגבלה הזו (למשל, בגרמניה והולנד). שינוי המגבלה עלול להתפרש כקשר הדוק מדי בין המוניטארי לפיסקאלי. בינתיים, הצפי שהתוכנית תמשך עד 2020, כיוון שהאינפלציה עדיין בשפל.
3. ברקזיט רך?
הפרלמנט הבריטי עצר השבוע את הסכם הברקזיט שעליו עמל ראש הממשלה בוריס ג'ונסון מאז בחירתו מול האיחוד האירופי, דבר שמעלה את הסיכויים לבחירות בזק במדינה. ג'ונסון כבר התבטא בעבר כי אם הבקשה שלו לחקיקה מהירה לא תעבור, הוא צפוי לפעול לבחירות בזק בחודשים הקרובים. הפאונד מגיב בתנודתיות, ובאיחוד האירופי כבר דנים באפשרות לדחות את מועד הברקזיט, שכרגע מתוכנן ל־31.10.
4. לא חזקים מספיק
כלכלני מקינזי מצביעים על חולשת המערכת הפיננסית הבינלאומית. לדעתם, כמחצית מהבנקים בעולם לא יצליחו להתמודד על האטה בפעילות. הסיבה לכך היא שהתשואה על ההון לא גבוהה דיה כדי לפצות על התייקרות העלויות. גם התחרות עם חברות הפינטק נוגסת ותמשיך לנגוס בנתח שוק שלהם. הבנקים משקיעים כ־35% בטכנולוגיה, בפינטק - 70%. גם הרגולציה מהווה מכשול. מסקנה: הדרך להתמודד היא התייעלות, השקעה בטכנולוגיה ומיזוגים.
5. לקראת התרסקות
בקרן המטבע מזהירים מפני התרסקות של הכלכלה העולמית, לאחר שהורידו את הצמיחה העולמית ל־2% לנפש - הנתון הנמוך ביותר מאז המשבר ב־2008. הכלכלנים מציינים כי הסיכון למיתון עולה ושהכלים לתקן אותו יהיו מוגבלים ביותר. בקרן מפנים אצבע מאשימה לארה"ב, שעסוקה במלחמות סחר, אבל מציינים כי לא רק היא גוררת את העולם לתהום. סין לא מצליחה לטפל בבעיית האשראי, בריטניה מסכנת את האזור עם הברקזיט, וגוש האירו לא דאג לאיחוד פיסקאלי ולמערכת בנקאות מאוחדת, מה שחיוני לתפקודו.
6. בועת האג"ח ובעיית הנזילות
בקרן המטבע מציינים כי קיים גם סיכון הנזילות באג"ח, זאת על רקע התשואות השליליות. בקרן בחנו 1,760 קרנות אג"ח וניסו להעריך כיצד הן ערוכות למצב של יציאת ההון. מסתבר כי שישית מהקרנות לא יצליחו לשלם למשקיעים, שהממשלות והחברות ניצלו את הריביות הנמוכות להנפקת חוב, ושהגענו למצב בו 40% מתוך 19 טריליון דולר חוב החברות בעולם, לפי קרן המטבע, נמצאים כרגע בסכנת דיפולט במצב של מיתון. חלק מהבעיה נובע מכך שהבנקים המרכזיים מחזיקים אג"ח ומדללים את ההיצע. אחרי הסאב־פריים, הסיכון הפיננסי עבר מהבנקים אל בתי ההשקעות, כשהבעיה מתרכזת בעיקר באירופה.
*הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקבוצת קסם, מבית אקסלנס. האמור לעיל הוא למטרות מידע בלבד ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה או למכירה של ניירות ערך המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.