המגיפה השחורה במאה ה־14, קטלה שליש מהאוכלוסייה באירופה ובצפון אפריקה בעת שהתפשטה מנמל אחד למשנהו בדרכי הסחר, בין השנים 1347־1351. כמו היום, עם בהלת וירוס הקורונה שמתפשט במהירות, מקור מגיפת האבעבועות השחורות היה בסין, שממנה הגיעה המגיפה לאירופה בדרך המשי, לחצי האי קרים (שהיה נמל סחר חשוב), ומשם התפשטה לכל נמלי אירופה, צפון אפריקה והים הצפוני. נוצר מחסור בסחורות, דרכי מסחר נסגרו ומחירי הגרעינים זינקו.

למרבה הצער, לא נמצא מזור למגיפה עד שדעכה בעצמה, לאחר שחלקים גדולים ביבשת אירופה ומקומות אחרים כפו על עצמם בידוד. כמעט 600 שנים מאוחר יותר, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו השפעת הספרדית שהתפשטה בעולם והביאה למותם של 100 מיליון איש. מאז לא סבלה האנושות ממחלה מדבקת כמו היום.

כיום, עובדים סביב העולם ומסביב לשעון מכוני מחקר רבים על פיתוח חיסון לקורונה. פיתוח חיסון לנגיף, שמעתה שמו COVID־19 (כלומר קורונה וירוס שנת 2019), יכול להימשך עד שנה וחצי (כלומר,  עד לשלב שבו יוכל להיעשות בו שימוש המוני, בדומה לחיסון נגד שפעת). המשמעות - טווח זמנים זה אינו "מעבר לפינה". 

בינתיים, נגרמים נזקים אדירים בטריליוני דולר (אלפי מיליארדי דולר) למשק העולמי: תעשיות ושירותים רבים נחסמים ומשותקים בשל הפאניקה שאחזה בציבור בעולם עם התפשטות הידיעות במהירות גדולה יותר מהמתפשטות הווירוס, בעוד שערי המניות בעולם קורסים.

שרשרת האספקה בעולם נפגעה בשל העובדה שמפעלים רבים בסין סגורים זה קרוב לחודשיים, דהיינו, פגיעה במקור עיקרי של אספקה לכל העולם. באין אספקה שוטפת של ציוד, מכשור, חומרים, כלים, סחורות וחומרי גלם מסין, נפגעים חברות ומפעלים מסביב לעולם, בעיקר אלה שהיו תלויים בלעדית באספקה מסין בשל הקומבינציה של מחיר ואיכות המוצר. מעט מפעלים או חברות בעולם עמדו בפיתוי שלא להזמין בסין בעשורים האחרונים כדי להגדיל את רווחיותם, כך שכיום הם תלויים בסין באופן בלעדי.

מפסידים בלבד
ההאטה בפעילות הכלכלית בסין בשיעור של כ־1% מהתוצר הביאה לירידה בביקוש לנפט מצד היבואנית הגדולה בעולם. מחיר הנפט בניו יורק ובים הצפוני ירד בשבוע אחד ב־8%. הירידה במחיר הנפט החמירה את מצבן של מדינות אופ"ק ורוסיה, שהנפט הוא סם החיים שלהן, עד כדי כך שהן מתכנסות כדי להחליט על קיצוץ חד בתפוקה, במטרה להעלות את מחירי הנפט. מטבע הדברים, שערי המניות של חברות הנפט צנחו והסבו הפסדים למשקיעים.

צמצום הסחורות היוצאות מסין הביא גם לצניחה במחירי ההובלה הימית. מחירי ההובלה הימית ירדו בחצי מאז תחילת השנה (עפ"י מדד מחירי ההובלה של היד הבלטי, BDI Baltic Exchange Dry Index). המניות של חברות הספנות בעולם איבדו מאז תחילת השנה בסביבות שליש מערכן - הפסדים לבעלים ולמשקיעים במניות חברות הספנות.

פרשת ספינת התענוגות "דיאמונד פרינסס", שהושבתה בנמל יוקוהמה ביפן, מפני שנמצאו בקרב נוסעיה נושאי הווירוס קורונה, גרמה לצניחת מניית החברה שאותה מתפעלת קרניבל קורפוריישיין, בחמישית מערכה. גם שאר מניות חברות הקרוז קרסו בשיעור דומה וחלקן אף איבדו עד שליש מערכן. הגבלת הטיסות בעולם וביטול טיסות בין המדינות הביאו לצניחה בשערי המניות של חברות התעופה.

בשבוע האחרון בלבד ירדו שערי מניות התעופה האמריקאיות בשמינית משוויין. מניות יצרניות המטוסים בואינג ואיירבוס ירדו בשבוע האחרון בין 8%־10%. ובשיעור דומה ירדה מניית כנפיים המחזיקה באל על. חברות הפועלות בסין נפגעו, כגון רשת בתי הקפה סטארבקס, שאיבדה בשבוע עשירית מערכה. כן איבדו מערכן גם חברות קטרפילר ודייר, יצרניות המיכון החקלאי.

המשבר העולמי אדיר. סין למעשה משותקת. מפעלים, תחבורה, תעופה, מסחר - הכל צומצם עד למינימום ההכרחי. אומנם הבנק המרכזי החליט להזרים הון למערכת הבנקאות, אך כאשר הכל בקיפאון, מה הטעם ללוות כסף והון? אפילו תפעול של מפעלים חיוניים, שבהם העובדים אולצו לחזור לעבודה, כרוך בבידוד חלק מהעובדים או לפחות בתהליכי בדיקה שנועדו לוודא שלא תהיה הדבקה של העובדים, הלקוחות או הספקים. כל זה מאט בשיעור חד את הפעילות.

סגירת ערים ומחוזות לתנועה משבשת את הצריכה הפרטית. מפעלים רבים מפטרים עובדים או מוציאים עובדים לחופשה כפויה, מה שמעלה את שיעור אי־הוודאות, מקטין למינימום הכרחי את הצריכה הפרטית, שהייתה המנוע לצמיחה של סין בשנים האחרונות מאז נשיא ארה"ב הטיל מגבלות ומכסים על היבוא מסין.

ישנן הערכות שהכנסות המסעדות בסין ברבע הראשון של השנה ירדו בחצי. תיירות הפנים, שאף היא הפכה בסין למנוע צמיחה, נפגעה קשות והיא למעשה משותקת. גם התיירות לחו"ל נפגעה קשות. מדינות רבות נסמכו על התיירות הסינית בשנים האחרונות. לא עוד. רחובות הערים המרכזיות ביפן ריקות מתיירים סינים. הפגיעה בתיירות היוצאת היא בעיקר בטייוואן, תאילנד, דרום קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד שהתרגלו לעלייה בתיירות הסינית, ביחד עם עלייה בהוצאות של הסיני הממוצע שיוצא לחו"ל.

נפגעת נוספת היא אירופה, שאף היא הייתה יעד לתיירות הסינית. אבל אירופה תסבול קשות גם מהחרפת הירידה בביקושים הסיניים לציוד ומכונות, באין פעילות מתחדשת בסין. וזאת בדיוק כאשר אירופה מתקשה לצאת מקיפאון כמעט מוחלט בפעילות הכלכלית בשל ירידה בהזמנות הסיניות עוד טרם משבר הקורונה, בגלל ההגבלות של נשיא ארה"ב טראמפ על היצוא הסיני.

 העיתוי של פגיעת הקורונה הוא חריף במיוחד גם על רקע יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. כלומר, דווקא כאשר אירופה מקרטעת, באה המכה שתביא לעוד יותר ירידה בפעילות הכלכלית ביבשת, מלבד הפגיעה הישירה של חולים ומתים כמובן. אין פלא שהמטבע האירופי, היורו, נחלש. ומכאן גם השפעה עלינו, בישראל, מאחר שאירופה היא יעד חשוב לייצוא הישראלי.

משבר טראנס־אטלנטי
ההערכה עתה היא כי עם הקיפאון בסין ונסיגה באירופה, גם ארה"ב תיפגע כלכלית מנגיף הקורונה. פירמות אמריקאיות רבות תלויות ביבוא מסין, כחלק משרשרת האספקה העולמית. אפל, שמייצרת חלקים ניכרים מהציוד בסין, נפגעה קשות בשל האטה בפעילות חברת פוקסון הטייוואנית, המייצרת עבורה בסין רכיבים והרכבה לאייפון. 

פוקסון צמצמה את מספר העובדים שהיא מוכנה לקבל חזרה למפעליה, שם הם ישנים במעונות החברה שבשטח המפעל - מה שהאט בצורה משמעותית את קווי הייצור עבור אפל, שמנייתה התרסקה בלמעלה מ־10% בתוך שבוע.

גם חברות הרכב האמריקאיות עלולות להיפגע מווירוס הקורונה בשל תלותן בחלקי רכב המיוצרים בסין או מיוצאים מסין למדינה אחרת, שם הם מעובדים ומיוצאים למפעלי הרכב האמריקאיים בעולם, כולל בסין.

בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריך עתה כי המשק האמריקאי ייפגע בשמינית האחוז מהווירוס, כפול ממה שצפה רק לפני ימים ספורים קודם לכן. אבל האמת היא שלמעשה אף לא אחד אינו יודע עדיין מה ההשפעה הגלובלית של הווירוס הנוכחי. 

אם ארה"ב תיכנס עמוק לתמונה, אזי זו כבר תהיה קטסטרופה עולמית. היתרון של ארה"ב הוא שהיא תלויה יחסית פחות בסחר העולמי, בשל גודלה והסחר הפנימי בתוכה, לכן, במידה מסוימת היא חסינה יחסית לתוצאות הכלכליות של התפשטות הווירוס. 

מה שברור הוא שחברות אמריקאיות וגם חברות אחרות בעולם ייאלצו מעתה לגוון את מקורות האספקה שלהן ולהיות תלויות פחות בסחורות וציוד מסי. פיזור הסיכונים החדש יהיה הכרחי. עד אז קיים חשש כי העולם נכנס להאטה של ממש בפעילות הכלכלית.

אחרי הבחירות
ישראל תלויה בסחר העולמי. חוזקה נובע מהעודף בחשבון השוטף מאז 2003, עודף הנובע בעיקר מעלייה ביצוא שירותים ופעילות חברות הייטק. אם הסחר העולמי יתכווץ בחודשים הקרובים ואירופה תמשיך לקרטע, זה יפגע בישראל, מאחר שהביקוש לשירותיה ולסחורות ענף ההייטק ייפגע. 

הדבר יביא לתפנית בכל התחומים בישראל, החל בתעסוקה, צניחה ברווחי החברות שעלולים לרדת, ירידה בשכר הריאלי וגידול בחשש מפני העתיד. זה ירפה את ידיהם של הצרכנים לגבי יכולתם לשלם את חובותיהם ויקטין את הצריכה הן בטווח המיידי והן לטווח הרחוק, כמו בקרב ציבור נוטלי המשכנתאות.

כבר עתה אפשר לומר בבירור כי כאשר מרבית מדינות העולם מתחילות לשנות כיוון לעבר הרחבה מוניטרית, דהיינו  הזרמת הון זול לשווקים באמצעות הבנק המרכזי או באמצעות הרחבה פיסקלית, כלומר הגדלת תקציבים מיוחדת כדי להגביר הפעילות הכלכלית - הרי שגם בישראל המגמה תהיה דומה לאחר הבחירות. 

המשמעות היא שכל החלומות של אגף התקציבים בדבר הצורך להעלות מיסים, כולל מע"מ, או קיצוץ תקציבי רחב עם כינון ממשלה חדשה לאחר הבחירות - ייגנזו. שום ממשלה, יהיה הרכבה הקואליציוני אשר יהיה, לא תעז לבצע צמצום פיסקלי, כלומר תקציבי - בזמן שהעולם נכנס להאטה של ממש בגלל וירוס הקורונה.

בנק ישראל מודע לכך, ולפי שעה לא הפחית את הריבית. אך אם יהיה צורך, הוא יהיה חייב לבצע הרחבה מוניטרית ולומר לממשלה בפירוש כי זאת לא העת להעלות מיסים או להפחית תקציבים.
במקביל, הירידות בשערי המניות בעולם ובישראל יפחיתו את הרגשת העושר של הציבור הישראלי, שנהנה מעלייה חדה בעושרו בשנים האחרונות, הן בשל העלייה בשערי המניות והן בשל העלייה בשכר הריאלי. 

נקווה כי וירוס הקורונה יודבר ולא יפגע במשק העולמי והישראלי. כי אם המגמה תימשך כפי שהייתה השבוע, הרי שאנו נמצאים בסופה של תקופת פריחה בישראל, שהמשק הישראלי לא ידע כמוה מזה שנים ארוכות. מוטב שנתכונן לכך. ישראל אומנם לא נדבקה עדיין במגיפה, אך בהחלט ייתכן שהמשק הישראלי לא חסין לזעזוע הנוכחי, כפי שהיה חסין למשבר העולמי של 2008.