מלחמת רוסיה אוקראינה נדחקה כבר מזמן אל שולי החדשות, אבל השלכותיה הן גדולות ורחבות היקף וזולגות הרבה מעבר לתחום הברור מאליו של פגיעה בחייהם של מיליוני אנשים בתחומי הלחימה. בית ההשקעות ילין לפידות סקר בשנה שעברה באופן נרחב את השלכותיה הכלכליות של המלחמה, וכעת מוציא סקירה חדשה המעדכנת את המצב הנוכחי – בעיקר בתחומי החקלאות ושוק המזון, וגם – מי מרוויח מהמצב החדש. אמלקתי לכם את עיקרי הדברים. ולמי שרוצה ללמוד יותר – הסקירה המלאה תצורף בסוף.
1. בואו נתחיל בהתחלה: כמה היו מרכזיות רוסיה ואוקראינה לשוק המזון העולמי? ובכן, מאוד. שתי המדינות יחד היו אחראיות לייצוא של כשליש מהסחר העולמי בחיטה, 17% מהסחר העולמי בתירס ולכ-75% מהסחר העולמי בשמן חמניות. ההבדל בין השתיים הוא שבעוד ייצוא מזון היווה רק 4% מהתמ"ג הרוסי – עבור אוקראינה הוא היה משמעותי בהרבה.
2. הנזק שנגרם – חלקו מידי ועכשיו וחלקו לטווח ארוך. לצד צעדים של רוסיה שנועדו למנוע הוצאת סחורות מאוקראינה – ובכך מנעו ממנה הכנסה משמעותית ושימוש בכמות עצומה ביבול שנתקע בתוך המדינה, נעשה נזק ארוך טווח לחקלאות המקומית, החל בהשמדה מכוונת של משקים (מדובר פה על הרג מסיבי של לולי עופות, למשל – עוד ענף משמעותי לייצוא של אוקראינה), מחסנים, ציוד חקלאי ותבואות – וכלה בשריפה שדות וזריעת מוקשים בכ-13% משטחי החקלאות של המדינה מה שיקשה עליה לחזור לעיבוד שדות גם בתום המלחמה.
3. מדינות רבות נכנסו לסחרור בעקבות המשבר הזה. במדינות המערב הדבר התבטא בעליית מחירים והשפעה על הלחץ בשווקים, ובאפריקה ובאסיה במחסור של ממש בסחורות. וכמו שקורה בכל משבר כזה – בסוף השרשרת נמצאות אוכלוסיות רבות שהביטחון התזונתי שלהן נפגע עקב עליות המחירים והמעבר שלהן למזון זול יותר, שבהישג ידן, מעלה באופן משמעותי נזקי בריאות, שהשמנה הוא רק אחד מהם.
4. במקביל – ישנן מדינות שקיבלו הזדמנות יוצאת דופן להגדיל את הייצוא מכיוונן. כך למשל הגיעה ברזיל לשיא של ייצוא תירס השנה – בכמות המשתווה לזו של ארה"ב, ואילו אוסטרליה הגיעה לשיא בייצור חיטה – אחרי שכמות משקעים נאה הביאה את התבואות לגדול בזמן שהאוכלוסיה והביקושים המקומיים נשארו יציבים. הירידה בייצוא מאוקראינה ורוסיה פתחה בפניהם דלתות לכבוש נתחי שוק חדשים.
5. ועדיין, יש לומר – במידה מסוימת העולם הצליח לסייע. נתיבי ייצוא אלטרנטיביים נפתחו במאמץ רב כדי לאפשר לאוקראינה לייצא חלק מהסחורות שלה למרות המצב, והדבר בהחלט שיפר את המצב. בתום שנה ויותר – אפשר לומר שהנזקים לייצוא האוקראיני הם אמנם דרמטיים בהחלט – אך קשים הרבה פחות ממה שצפו התחזיות, והירידה בייצוא נעה סביב ה-25%-28% ולא 33%-45% כפי שחששו כלכלנים בהתחלה.
הלחימה בין המדינות נמשכת, ובמקביל המאמצים המקומיים, האזוריים והעולמיים לצמצם את הנזקים. יש לזכור שזהו לא האיום היחיד על מפת סחר המזון העולמית, כשבמקביל אנו צופים בשינויי אקלים ואסונות טבע שיוצרים גם הם משברים ושינויים דרמטיים בתחום. אנחנו כאן נמשיך לעקוב ולדווח על הנעשה, ובינתיים, שווה לקרוא את הסקירה המלאה של הדר וינר-שורץ באתר בית ההשקעות ילין לפידות.