למרבה ההפתעה: 10 הערים הטובות בעולם לפתיחת סטארט-אפים

מלזיה זולה הרבה יותר ממרכזי סטארט-אפים אסייתיים ידועים כמו סינגפור, בכל הקשור לעלויות מחיה. לכן אנחנו רואים סטארט-אפים רבים בתאילנד או מלזיה, אבל הם קשורים לסינגפור, שם יש מוסדות פרטיים וציבוריים רבים שמשקיעים בסטארט-אפים, ולכן קל יותר לשלב אותם שם.

סטארט-אפים נוטים להעדיף את מלזיה כי היא שוק ניסיוני טוב (וגדול יותר מסינגפור), בו יש שלושה לאומים. לכן, אם פותחים סטארט-אפ במלזיה, אפשר לקבל מושג טוב לגבי שווקים פוטנציאליים כמו השווקים הסינים, המלזים/האינדונזים וההודים.

התרבות בסין לא מטפחת יזמות. חייהם של הצעירים במדינה נשלטים באופן נוקשה על ידי ההורים שלהם, ולעבודות המסורתיות יש עדיין ערך רב. יחד עם זאת, המצב משתנה מהר מאוד ויחד עם המספר העולה של סיפורי הצלחה, יזמות הופכת לאט לאט למסלול קריירה נחשק. סין אף מתמקדת יותר ויותר בתעשייה מתקדמת. "Made in China" כבר לא מתאר מוצר זול באיכות נמוכה.

לסין יש תכנית להקלות במס עבור סטארט-אפים שהוקמו על ידי מובטלים לשעבר ובוגרי מכללות טריים. מוקדם יותר השנה, סין ייסדה קרן לסטארט-אפים, שמתמקדת בכאלו שנמצאים בשלב ה-Seed. המדינה מריצה כעת לפחות 1,500 אינקובטורים תחת התכנית Torch בת ה-27. היוזמה הלאומית הזו מספקת שירותי מימון ויעוץ לחברות הייטק.

פולין נחשבת לחזקה יותר בתחום מאשר שכנותיה צ'כיה וסלובקיה, מאחר ויש לה שוק פנימי גדול יותר והיסטוריה יזמית בולטת יותר. לוורשה יש כמה סיפורי הצלחה, כמו Allegro (שהאקזיט האחרון שלה ל-Naspers נאמד ב-2 מיליארד דולר), LiveChat Onet, וגם Wirtualna Polska ו- Nasza Klasa. היא גם מושכת את תשומת ליבן של כמה מחברות ההייטק המובילות בעולם, כמו גוגל אשר תפתח קמפוס בעיר עד סוף 2015. 

הממשלה מעורבת גם כן. ורשה היא הספונסרית העיקרית של Bitspiration, הוועידה הגדולה והמערבית ביותר בפולין לסטארט-אפים. מלבד ורשה, המרכזים העיקריים במדינה נמצאים בקראקוב, ורוקלאו וגדנסק.

יזמות ברוסיה מקבלת הערכה גדולה כיום, גם אם ישנו עדיין פחד מפני כישלון והוא זוכה לגינוי בעולם העסקים (למרות שראינו את זה קורה בכל האקו-סיסטמים בעולם מלבד עמק הסיליקון ותל אביב). הודות למורשת הסובייטית שלהם, מאגר המהנדסים האיכותיים הוא גבוה ברוסיה וכך גם חברות החומרה. בנוסף יש שם דגש חזק בימים אלו על IoT (האינטרנט של הדברים).

למרבה הצער, בשל מתח פוליטי ופיחות במטבע, ישנה בריחת מוחות מהמדינה של יזמים לעבר עמק הסיליקון, דרום מזרח אסיה ואירופה. האקו-סיסטם, בהשוואה לשכנותיה, בשל יותר גם מבחינת הסטארט-אפים וגם מבחינת המשקיעים (אך אין עדיין מספיק הון סיכון), ואפשר למצוא בקלות כמה אירועים בתחום כל יום.

ערים שנחשבות לרחוקות מעולם ההייטק הולכות וצוברות תאוצה | צילום: fotolia

יזמות צוברת תאוצה במיוחד בערים הודיות כמו בנגלור, מומבאי, פונה, ניו דלהי וצ'נאי. השוק עצום ומספר המהנדסים שמסיימים את לימודיהם במדינה בכל שנה הוא מרשים. באופן מסורתי, סצנת הסטארט-אפים של בנגלור ממוקדת מאוד בהנדסה ופיתוח טכנולוגי, ולכן מייסדים בעיר נאבקים כדי למצוא עמיתים לעיצוב המוצר או לפיתוח עסקי טוב. רמת המס היא 30%, לא כולל עלויות נוספות. אין תמריצים לסטארט-אפים, ולכן בניית עסק יכולה לקחת כמה חודשים, אבל העלות אינה גבוהה.

בבנגלור יש לפחות 10 אירועי סטארט-אפים בכל שבוע, מ-DemoDays (להצגת גרסאות דמו של מוצרים), האקתונים, מפגשי סטארט-אפים, וועידות ותחרויות, כאשר רבים מהם מאורגנים על ידי תאגידים.

יזמים בסידני הם אנשים מוערכים מאוד, אבל בעיר עדיין נוטים לשאוף לסגנון חיים נוח יותר או לעבודה בתאגידים. אנחנו רואים סטארט-אפים רבים שמתמקדים בשוק המקומי שלהם בלבד, אבל יש שינוי בתפיסה לעבר חשיבה יותר ויותר גלובלית. האקו-סיסטם בסידני גדל והופך לבשל במהירות. יש כמה אירועים שהעבודה עליהם נעשתה בשיתוף פעולה, המאורגנים על ידי Muru D, Fishburners ואף בתים פתוחים ואירועי נטוורקינג.

הממשלה לא ממש מאפשרת תמריצי מס מיוחדים עבור יזמים. יש הנחה בשיעור של 45% בפרויקטים של מחקר ופיתוח, והוצאות הון עד סכום מסוים נחשבות להוצאה מוכרת. יחד עם זאת, יש יוזמה חדשה כדי לשנות את המערכת העכשווית, בה עובדים מחויבים במס לפי הערך הצפוי.

תוניס היא עדיין אקו סיסטם צעיר, בה המימון, הקואצ'ינג והמנטורינג רק מתחיל. האביב הערבי היה נקודת מפנה עבור תפיסת היזמות של האוכלוסייה: המוקד עבר ליזמות אזרחית. כאן, סטארט-אפים לרוב משתמשים ויוצרים מוצרי טכנולוגיה כדי לנייד קהילות, ולרוב הם מערבים אותן בדיונים פוליטיים ובפעילות למען טובת הכלל. במטרה לתמוך טוב יותר באקו-סיסטם המקומי שהולך וגדל, קובעי מדיניות מטמיעים אסטרטגיות ותוכניות חדשות כדי לעודד אינקובטורים, מאיצים ותכניות חינוך. אחת מהן היא תכנית הפיתוח המשולב של הוועדה הכללית לפיתוח אזורי, שמטרתה לאסוף משובים משחקנים מקומיים על הפרויקטים והמיקומים המועדפים, ועל האפשרויות הטובות ביותר להתקדמות.

ברבעון הראשון של 2015, המשקיעים הזרימו מספר שיא של 459 מיליון פאונד לקרנות הון סיכון במגזר הדיגיטל של לונדון - עליה של 66% מהרבעון המקביל בשנה שעברה. תכנית ההשקעה במיזמים בשלב ה-Seed (SEIS), הבנק העסקי הבריטי והלוואת ממשלתיות לסטארט-אפים, הם נמצאים כולם בתוך התמונה. טכנולוגיה נחשבת לדרך חדשה לשיקום הכלכלי של בריטניה. שוויים של שחקני הפינטק של המדינה מוערך ב-20 מיליארד פאונד הכנסות שנתיות, כאשר מעל ל-342 מיליארד פאונד הושקעו ב-2014 בסך הכל.

הכמות העצומה של בוגרי אוניברסיטאות צעירים ומשכילים במצרים מתגלה כעת כקרקע טובה למערך שלם של סטארט-אפים. למרות האתגרים השונים, היזמים מוצאים דרכים חדשות להקמת עסקים: הם מנצלים את לידתן של תכניות האצה רבות ואינספור קמפיינים של מימון המונים. כמה מהם כבר צברו תמיכה כמו תכנית האצה Flat 6 Labs. הם הקימו את Instaburg, משוב מובנה לאפליקציות מובייל. 

קהיר היא גם ביתם של כמה מכישרונות ההנדסה הטובים ביותר באיזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, הודות לאיכות האוניברסיטאות שם.

היא אולי לא מוכרת כל כך בתחום, אבל לסופיה יש את אחד משיעורי מס ההכנסה הנמוכים ביותר (10%), ויש לה את אחת ממהירויות האינטרנט הגבוהות ביותר בעולם. יש כמה חברות מצליחות באיזור כמו VRay לעיבוד תלת מימד, שיש לה כמעט מונופול בתחום הארכיטקטורה. סופיה אף הפכה לחממה איזורית בולטת שמושכת יזמים מהשורה עליונה, מאחר ויש לה גישה לקרנות המבניות של האיחוד האירופאי (EBRD). דבר זה איפשר יצירה של 3 קרנות: LAUNCHub, Eleven Startup Accelerator ו-Neveq.