צרות של עשרים: הצרות של המעצמות המסוכסכות עולה לכל העולם ביוקר

בוועידה השנתית של ה־G-20, המתכנסת ביפן ב־28־29 בחודש, תהיה אווירת עכורה. הסיבה היא כמובן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שכרגע לא נראה איך היא מסתיימת, ושמובילה לצניחה בקצב הצמיחה של המדינות העשירות. 
 

ה־G-20 הוא פורום בינלאומי המורכב מ־19 מדינות ואיחוד אירופי אחד, שנוסד לפני 20 שנה כדי לעודד מדינות לתאם מדיניות שתוביל ליציבות פיננסית בינלאומית. מטבע הדברים משתתפים בוועידה שרי האוצר ונגידי בנקים מרכזיים וגם מנהיגי מדינות, לפי העניין. בינתיים, מדינות הפורום מצאו שני נושאים שהן יכולות להסכים עליהם, הקשורים לשתי המעצמות, כדי שיוכלו לנופף כי הוועידה השיגה בכל זאת משהו.
 

מדינות ה־20עשרים מצאו שני נושאים שהן יכולות להסכים עליהם, הקשורים לשתי המעצמות, כדי שיוכלו לנופף כי הוועידה השיגה בכל זאת דבר מה.

הנושא הראשון: למדינות העשירות בעולם, 20 במספר, נמאס מהשליטה בהן בידי מדינות לא־מוכרזות, "סופר־מדינות־על", בדמות חברות הייטק שמצליחות במשך שנים לתעתע במדינות ריבוניות ולא לשלם מסים כדבעי. זאת תוך ניצול פרצות בחוקי מס מיושנים של מדינות בעולם המשתרכות בעצלתיים אחרי השינויים הטכנולוגיים. 
 

מדינות ה־G-20 מגלות שהן ריבוניות, והחליטו לסגור פרצות המאפשרות לחברות עתק כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרות לשלם שיעורי מס מופחתים באמצעות "חניה" של רווחי העתק שלהן, טריליוני דולר, במדינות עם שיעורי מס נמוכים, ללא קשר למגורי לקוחותיהם הסופיים של ענקי ספקי השירותים. החוקים החדשים של המדינות הריבוניות ייכנסו לתוקף בשנת 2020, כך מקווים.
 

 פשוט נמאס למדינות האלה, הזקוקות להכנסות ממסים, לתגמל את אירלנד, המציעה זה דור שיעורי מס חברות נמוכים וכך מושכת אליה חברות טכנולוגיה רב־לאומיות, המקימות בתחומה משרדים ראשיים או כתובת פעילות.
 

שתי המדינות הקולניות ביותר בוועידת ה־20 הן צרפת, שכבר כמה שנים זועקת חמס על מניעת מס מקופת האוצר הצרפתי; ובריטניה, הזקוקה למזומנים כדי להתאושש מהלם הברקזיט. תמוה שמדינות אלה אינן מסבירות מדוע הן אינן נוקטות כלפי אירלנד וגם כלפי לוקסמבורג, שבהן חוקי מס גמישים, אף שהן באיחוד האירופי ובגוש היורו. נראה שהפוליטיקה הפנים־אירופית מקשה על צרפת לצאת נגד אירלנד, והיא מעדיפה לזעוק חמס בוועידות בינלאומיות.
 

שתי הפעולות שינקטו מדינות ה־20: מיסוי חברות היכן שסחורותיהן ושירותיהן ניתנים, כלומר נמכרים, אפילו אם אין שם לחברה הרב־לאומית בסיס או משרד קבוע. כמו כן, אף שחברות ההייטק מתחבאות במדינות בעלות שיעור מס נמוך, יוטל מיסוי בינלאומי מינימלי על החברות האלה.
 

לכאורה יש לאמריקאים עניין להגן על החברות האמריקאיות הנקראות GAFA  (Amazon Google Facebook Apple); אולם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממילא טוען כי עליהן לשלם מסים בארה"ב, מדינת האם שלהן. לא זו בלבד, טראמפ סונט בחברות ההייטק האמורות בטענה שהן עושות יד אחת כדי להפילו מהשלטון.

הנושא השני עליו יסכימו מדינות הפורום בוועידה באוסקה קשור לסין. הטענה המתגבשת ב־G-20 נגד סין היא שהמדינה מעניקה הלוואות למדינות מתעוררות באופן שמטיל הכבדה ונטל חוב ארוך טווח על נוטלות ההלוואה, נטל שמדינות חלשות אלה לא יוכלו לעמוד בו. המדינות העשירות מודאגות מהמספר הגדל של מדינות מתפתחות ומתעוררות שנוטלות חובות גדולות מכפי יכולת הכיסוי שלהם למימון תשתיות.
 

אומנם השקעה בתשתיות היא חיונית, נאמר במסמך של ה־20, אבל צריך למקסם את התועלת בנטילת חובות כבדים לתשתיות. הטענה היא שסין מפתה מדינות ליטול ממנה הלוואות במסגרת המיזם לחידוש דרך המשי, חזון של הנשיא שי ג'ינפינג, שנקרא "יוזמת החגורה והדרך". זוהי מלכודת, נטען במסמך של ה־G-20. יצוין כי כמה מדינות, בהן פקיסטן וסיירה ליאון, כבר חזרו בהן משיתוף הפעולה עם סין בנושא דרך המשי רגע לפני שבייג'ינג לפתה אותן בסד החוב. 
 

בנושאים אחרים אין כרגע הסכמה. האיחוד האירופי מודאג מאוד ממלחמת הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג, שלדברי נציב האיחוד לענייני כלכלה פייר מוסקוביצ'י, כבר כעת מביאה לירידה בפעילות הכלכלית ביבשת. ארה"ב וסין חייבות לשבת על המדוכה ולפתור את חילוקי הדעות ביניהן, הוא אומר.
 

הסינים מעבירים מסרי שלפיהם, לאחר התרסקות השיחות עם ארה"ב בחודש הקודם, הם לא מוצאים עניין ותוחלת בפגישה בין נשיא סין לעמיתו האמריקאי באוסקה. טראמפ לא חיכה זמן רב ואיים כי אם לא תיערך הפסגה המדוברת, הוא ישוב ויעלה מכסים על היבוא מסין.
 

סין טוענת כי ארה"ב מבקשת ממנה לשנות מאות חוקים כדי להגן על זכויות הקניין של החברות האמריקאיות, שמהן גונבת סין ידע, לטענת האמריקאים. האמריקאים טוענים כי סין עושה פיחות במטבע שלה, היואן, ונותנת לו לרדת בערכו מול הדולר האמריקאי כדי לקזז את השפעת היטלי המכס על היבוא הסיני לארה"ב, ולהפוך את הסחורות הסיניות לזולות יותר במונחי דולר. שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין אומר כי אין זה מקרה שהמטבע הסיני ירד ביחס לדולר, מ־6.3 יואן לדולר ל־6.9 יואן לדולר. 
 

אוסטרליה,  בת בריתה של ארה"ב בתחומים רבים, קוראת לסינים ולאמריקאים לגלות אחריות. לאחר 28 שנה של צמיחה נאה ורצופה, ששום מדינה מפותחת אחרת לא נהנתה ממנה, אוסטרליה נמצאת בהאטה בקצב הצמיחה. 
 

עכשיו קנברה מודאגת שהמשק הסיני, שקצב צמיחתו מואט מרבעון לרבעון, יפגע בה. הסיבה לדאגה זו פשוטה למדי: הצמיחה האדירה של המשק הסיני עשתה לאוסטרליה רק טוב, משום שסין הפכה ליעד היצוא הגדול ביותר שלה. באחרונה החלה סין להעניש את אוסטרליה וביטלה את כל יבוא הפחם מאוסטרליה. 

לראשונה זה שנים ארוכות, מרבית המדינות של הפורום מגיעות חבולות לוועידה. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי מלחמת הסחר תגרע בשנה הבאה 0.5% מהתוצר העולמי. להערכת קריסטין לאגרד, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, בשל מלחמת הסחר בין סין וארה"ב יתאדה תוצר בשווי של 455 מיליארד דולר. סכום זה גדול מהתוצר של דרום אפריקה, למשל, היא ציינה. ואילו הבנק העולמי צופה השנה צמיחה עולמית בשיעור 2.6%, ירידה לעומת ההערכה הקודמת (2.9%). 
 

על רקע הנתונים הללו, אין פלא שלא מעט מדינות בפורום נמצאות בצרות צרורות: בטורקיה צפוי התוצר הגולמי השנתי להצטמק בשיעור של 1.9%; ברוסיה כוח העבודה מצטמק, המשקיעים הזרים בורחים ויותר ממחצית האזורים נתונים במיתון; בהודו הצמיחה האטה, ונרשמה עלייה בשיעור של 5.8% בלבד ברבע הראשון של השנה; ובסין, פעילות החרושת מצטמקת.
 

וזה עוד לא הכל: ארגנטינה וברזיל בקריסה, מקסיקו תלויה בחסדיו של טראמפ, והתוצר הצטמק ברבע הראשון של השנה; בגרמניה הפחית הבנק המרכזי את תחזית הצמיחה השנה ל־0.6% בלבד, באיטליה דשדוש, ובריטניה מדממת בגלל הברקזיט. 
 

שינזו אבה, ראש ממשלת יפן המארחת, ינסה לתווך בין האמריקאים והסינים. יפן תלויה בסחר העולמי לצמיחתה, הבנק העולמי הפחית את תחזית הצמיחה שלה לשנת 2019 ל־0.8% בלבד, אך אבה יהיה חייב לגלות כישרון דיפלומטי משובח כדי להשיג תוצאות. אם לא תהיה פגישה בין ג'ינפינג לטראמפ, ועידת 20 המדינות תצטרך להסתפק בפגישה אפשרית בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לטראמפ. הרוסים דווקא מעוניינים. היפנים, שמאוד גאים בכך שוועידת ה־G20 נערכת לראשונה בתחומם, מסרו כי הם מחפשים כותרות שעליהן יוכלו להסכים: צמיחה והפחתת אי השוויון בעולם; איכות תשתיות ובריאות; זיהום אוויר ובעיית זיהום האוקיינוסים בפלסטיק; הכלכלה הדיגיטלית; אתגרים לחברה בעלת אוכלוסייה מזדקנת. נזכיר כי ביפן, שיעור הזקנים הגבוה בעולם (יותר מ־25%), כפול ויותר מאשר בישראל. ברור שבנושאים שיפן המארחת מעלה תהיה הסכמה, אך הצבתם במוקד הוועידה תסתיר את חילוקי הדעות ואת הקרע בין המדינות.
 

לישראל חשוב כי המדיניות יגיעו להסכמה, בעיקר בנושא הסחר העולמי, מפני שהצמיחה בישראל תלויה בסחר העולמי. גם בנושא מיסוי חברות רב־לאומיות, המגמה שצרפת מגבשת חשובה - הרב־לאומיות מונעות הכנסות ממסים לאוצר המדינה.