חלום: מספר המשרות בישראל הגיע לשיא שלא היה כמותו. זאת לפי נתונים זמניים לחודש יולי, כלומר נתוני הבזק, כפי שמגדירה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר ב־4.25 מיליון משרות - עלייה של 5.2% לעומת יולי אשתקד ואף עלייה של 0.5% לעומת יוני השנה. עוד לא היה דבר כזה אולי מאז שנות ה־50, כשישראל נבנתה בחופזה עם גלי העלייה ההמוניים האדירים.
בכל אשר נפנה, נמצא עגורנים בבנייה למגורים מלוא הנוף - תופעה ישראלית בימים אלה לעומת האטה של ממש המורגשת באירופה. אין פלא שההכנסות ממסי נדל"ן עלו בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב־45% ל־18.4 מיליארד שקל! בכל אשר נפנה, נראה שהתווספו לנוף כיכרות, חלק מקושט היטב גם כדי להאדיר ראשי ערים ורשויות מקומיות, ערב הבחירות הקרבות.
כבישים נחפרים או מקורצפים, רחוב שרק תמול שלשום נסעו בו נחסם והופך לאתר בנייה, צינורות ביוב, מים וגז מונחים על הקרקע, עוד ועוד מרכזי תעסוקה נבנים, עד שכבר אין מקום פנוי להקים מפעל או עסק, וגורדי שחקים של משרדים שמאכלסים חברות הייטק צצים בערים ובטבורן.
התוצאה: מס הכנסה מעצמאים ומחברות עלה מתחילת השנה ב־25%. למרות רשת כבישים מסועפת וחדישה בשנים האחרונות נוצרים פקקים אינסופיים בכבישים מהירים, כולל כביש אגרה מספר 6. ההכנסות ממסי הדלק נותרו ללא שינוי מתחילת השנה - 12.5 מיליארד שקל - על אף ההפחתות בשיעור הבלו על הבנזין. רכבות עמוסות טסות במקביל להנחת עוד מסילות ברזל, ונמל התעופה בן־גוריון מתקשה לעמוד בעומסים.
מספר העובדים הישראלים בלבד, למעט נוכרים, מגיע לכ־4 מיליון - עלייה של 5.1% בתוך שנה.
עוד רבע מיליון עובדים הם זרים, עובדים פלסטינים ו"תיירים" ששכחו לעזוב. שיעור האבטלה של ישראלים היה ביולי 4%, לאחר שכבר עמד על 3.7% - ייתכן כי העלייה בשיעור האבטלה היא הגברת אפשרויות הכניסה של פלסטינים תושבי השטחים, כולל מעזה, לישראל.
בכל מקרה, זאת אבטלה נמוכה, הקרובה לאבטלה "חיכוכית" בלשון הכלכלנים, המסמנת כי יהיו עוד העלאות שכר במשק, פשוט כי אין עובדים בנמצא. כמעט בכל תחום קשה למצוא עובדים. מספר המשרות הפנויות עומד על 148,000. על רקע השפע מכל עבר אין פלא שמדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט עלה לשיעור של -19% לאחר -23% ביולי. מאז נובמבר אשתקד מדד אמון הצרכנים בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הפועלת לפי מתודולוגיה של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח OECD), נמצא בעלייה מתמדת.
ישראל הייתה במשך שנים בתחתית מדד אמון הצרכנים, והיום היא נמצאת במקום הרביעי, ומאחוריה משתרכות במדד נמוך יותר צרפת, בלגיה, שוודיה, גרמניה, איטליה, הולנד, פורטוגל, אוסטריה, ספרד ובריטניה. רק פינלנד ודנמרק הן המדינות העיקריות באירופה עם מדד גבוה יותר.
הביקוש לעובדים כה חזק - מה שמנע ירידה חריפה בשכר הריאלי, כמו בחו"ל.
השכר הריאלי, שהוא השכר בניכוי אינפלציה, ירד בשנה האחרונה רק ב־1.4% בלבד. המשמעות היא שמעסיקים רבים משלמים שכר ומעלים שכר בגין העלאות מחירים של תשומות המיובאות מחו"ל, והדבר עלול לפגוע ברווחיותן. הם משלמים יותר עבור התשומות והפיצוי לעובדים בגין עלייה בתשומות שאין להן יד ורגל - מה שמותיר להם רק דרך אחת - להעלות או לנסות להעלות מחירים. ביולי, על פי נתוני הבזק, השכר הממוצע בישראל של עובדים ישראלים עמד על 12,117 שקל לחודש - עלייה נומינלית של 3.4% לעומת יולי אשתקד.
בשיעורי תעסוקה כאלה כיסי האוצר מלאים תופינים מגביית מס הכנסה חרף הרחבת נקודות הזיכוי ומס הכנסה שלילי. מס ההכנסה הגדיל את הכנסתו ממסים ישירים בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב־20% - עלייה של 37 מיליארד שקל ל־178.5 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות המדינה ממסים ישירים, נוסף על העלייה ממסים עקיפים וממסי נדל"ן, הביאה לעודף תקציבי של 0.6% ב־12 החודשים האחרונים.
מעניין כי למרות העלייה החדה בערכו של השקל מול מרבית המטבעות בעולם, ייסוף חד של השקל, מספר העובדים בתעשייה ובחרושת עלה בשנה האחרונה עד יוני ב־13,900 ל־352,700 - עלייה של 3.9%.
הביקוש לתוצרת ישראל גדל, ככל הנראה, גם בסביבה קשה של תחרות גוברת בעולם, שרובו סובל מהאטה כלכלית של ממש. עוד ענף שהוסיף עובדים על רקע התרחבותו הוא הבינוי: בונים יותר ויותר דירות, ומספר העובדים בבינוי עלה ב־26,800 ל־211,000 - עלייה של 15% בשנה האחרונה.
עובדים בלבד
המסחר הקמעונאי והסיטונאי, בעקבות עלייה חדה ברמת החיים, הוסיף 34,200 עובדים והגיע ל־508,000 עובדים - עלייה של יותר מ־7%. גם בשירותים מקצועיים מדעיים וטכניים חלה עלייה של 20,800 עובדים ל־273,000, כלומר עלייה של למעלה מ־8%. אף שאנו חשים כי השירותים הפיננסיים והביטוח בנסיגה, שהרי לא עונים בבנק, נרשמה עלייה של 7,500 עובדים בשנה האחרונה טרם יוני 2022 ל־111,000 עובדים - עלייה של יותר מ־7%. גולת הכותרת היא של ענף שירותי האוכל והאירוח עם עלייה של 34,000 עובדים ל־224,000 עובדים, כלומר תוספת של 18%. הבילוי במסעדות גובר ככל שהקורונה מאחורינו.
בעולם מעלים ריבית ללא הפסקה, אפילו נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, הפוליטרוקית כריסטין לגארד, נאלצה להעלות את הריבית החודש ב־0.75% - מ־%0 ל־0.75%. בנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית בתחילת אוקטובר בלפחות 0.5% ל־2.5%. למעשה, צריך להעלות את הריבית ב־0.75% כדי לדכא את האינפלציה בישראל. האינפלציה בישראל, שנבעה עד כה מעלייה במחירי התשומות, כמו ברוב העולם, תתחיל לעלות בחודשים הקרובים בגלל תעסוקה הקרובה למלאה. עליות שכר צפויות כרגע בסקטור העסקי ובשנה הבאה בסקטור הציבורי עם פתיחת הסכמי השכר.
העלאות השכר המוצדקות של המורות והמורים הן רק סנונית ראשונה בגל עליות השכר שיהיה בשנה הבאה. לא חשוב איזו ממשלה תקום, הלחצים יגברו. או אז נקבל אינפלציה מדאיגה של שכר. הצמיחה בישראל צפויה להסתיים השנה ב־4.8%, על פי התחזית האחרונה של OECD, ובפועל הצמיחה תהיה גבוהה יותר, אולי מעל 5.5%. בשנה הבאה צופה הארגון צמיחה של המשק הישראלי בשיעור של 3.4%, אבל הערכתי היא כי הצמיחה בפועל תהיה הרבה יותר נמוכה בשל המשך העלאות הריבית בישראל, שיפגעו בשוק הנדל"ן הישראלי, שבו המחירים האמירו לשיאים חדשים, ובעיקר בשל התמוטטות המשק האירופי בחורף הקרב.
שיאכלו עדשים
האירופים היו מוכנים למכור את ישראל עבור נזיד עדשים פרסי בהסכמי הגרעין, העיקר שיהיה להם נפט בכמויות גדולות לחמם את אירופה בחורף הקרב, שיקפיא אותה, את תעשייתה ואת בתיה. הסכמי הגרעין עם האיראנים עלו שוב על שרטון, ואנו קרבים לאוקטובר: הקור מתקרב, כבר מעבר לפינה. אספקת הגז מרוסיה נמוכה, ואספקת נפט וגז ממקורות אחרים אין.
אומנם OECD צפה ביוני צמיחה בגוש היורו של 2.1% ועוד 1.6% בשנת 2023, אך בפועל הצמיחה תהיה הרבה יותר נמוכה, מפני שאין די מקורות אנרגיה להפעלת החרושת, התעשייה והשירותים בקור הקרב. ומה עניין שמיטה אצל הר סיני? ובכן, היצוא הישראלי לאיחוד האירופי הוא 29% מכלל היצוא הישראלי, כשעוד 9% מהיצוא מיועד לשאר מדינות אירופה (שאינן חלק מהאיחוד). כלומר יותר משליש היצוא מישראל הוא למדינות אירופה רבתי. גרמניה, גאוות האיחוד האירופי, צומחת השנה בקושי ב־1.2%, ובשנה הבאה תצמח רק ב־0.8%.
איטליה צופה בשנה הבאה לצמיחה של 0.7%, וצרפת - ל־1%. המשק הבריטי - בריטניה אינה חברה באיחוד האירופי - עומד להתמוטט ואף להתרסק בתוך כמה חודשים בגלל מחסור באנרגיה ובעובדים עם אינפלציה שעלולה להגיע לעשרות אחוזים ולניהול כושל. באוגוסט רק שלושה אזורים של בריטניה מתוך 12 חוו צמיחה. השנה בריטניה תצמח אולי ב־3.2%, אבל בשנה הבאה היא תיפול לצמיחה של 0.5% בלבד.
האטה של ממש נרשמת גם בצמיחה הסינית, שאליה ישראל מייצאת 8% מכלל היצוא, ועוד האטה מתקיימת גם בשאר מדינות אסיה שישראל מייצאת אליהן 14% מכלל היצוא. מובן שלא נזכיר את רוסיה המרוסקת ואת שאר מדינות העולם הנמצאות בקשיים גלויים, המלווים באינפלציה ובמשברים קיומיים, כמו סרי לנקה, שפשטה רגל. כמו כן, ארה"ב, שלה ישראל מייצאת 22% מכלל היצוא, תצמח בשנה הבאה רק ב־1% לאחר 2.3% השנה, לפי קרן המטבע הבינלאומית.
מעבר לפינה
המשבר העולמי הקרב לא נעלם מעיני אנשי העסקים, הסוחרים וחברות הספנות. הביקוש כבר יורד בסחר העולמי, בעוד מספר האוניות והמכולות נמצא בעלייה. תעריפי ההובלה הימית במכולות ירדו מאז תחילת אוגוסט ב־20%, תעריפי ההובלה במכולות מסין ומדרום־מזרח אסיה לאגן הים התיכון, כלומר גם לישראל, ירדו ב־27%, ותעריפי ההובלה בתפזורת בעולם ירדו מתחילת אוגוסט בשליש - אלה האינדיקציות לירידה בפעילות הכלכלית הצפויה.
החלום ושברו: העלייה החדה בריבית בישראל, הירידה בפוטנציאל היצוא הישראלי, החולשה בשוקי העולם והסיכון לשווקים הפיננסיים - כולם מסכנים את הצמיחה ואת השפע בישראל. כפי שמחירי הדירות והבתים החלו לרדת כרגע מסביב לעולם, גם במדינת ההייטק קליפורניה, בגלל עלייה חדה בריבית למשכנתאות, משבר משקי, אינפלציה ועלייה בתחושת העושר של הציבור, כך ישתנה המצב בישראל בחורף ובאביב הקרובים.
ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי בכל התחומים. ישראל יוצאת לכיוון המשבר במצב טוב, אולי הטוב ביותר בעולם, אך אפילו היא לא תוכל להימנע מפגיעתה של הגלובליזציה, הפעם על חסרונותיה.