שבועיים שלמים ועוד 36 שעות ישבו נציגי 197 מדינות מרחבי העולם בוועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח כדי לדון בבעיות הבוערות של העולם, שדוהר בקצב אובדני אל התחממות הרסנית. בסוף השבוע ננעלה הוועידה, ואנחנו התיישבנו לשיחה עם הדר וינר-שורץ, סמנכ"לית המחקר של בית ההשקעות ילין לפידות, כדי להבין האם התקדמנו במשהו בנושאי הסביבה שמטרידים את העולם כולו.
גם בלי לדעת דבר על הוועידה, נזקי האקלים כבר נוכחים בחיינו - גלי החום בסין ובאירופה, הבצורת החמורה בארה"ב ובאפריקה, השיטפונות בפקיסטן ועוד. מהו הצעד הדחוף ביותר לבלום את הנזקים - ולמי הוא יכאיב מבחינה כלכלית?
"קצב פליטות גזי החממה כרגע עומד על כ-51 מיליארד טונות בשנה, כאשר התחומים המזהמים ביותר הינם ייצור החשמל, התחבורה והתעשייה. על מנת לבלום את המשך ההתחממות הגלובלית ואת אפקט החממה, יש להפחית את פליטתם של גזים מזהמים אל האטמוספירה עד כדי הגעה ל-Net Zero, כפי שהוגדר גם בהסכם פריז.
"הקצב הזה טומן בחובו אסונות רבים שעשויים להתרחש, ועם זאת - יש מומחים שמאמינים שהאנושות תצליח לעצור את ההתחממות הגלובלית מפני שהם מזהים התגייסות רחבה מצד ממשלות אשר מעבירות חוקים, תקנות ומיסים בנושא, מצד עסקים אשר מתחייבים לבצע שינויים משמעותיים אשר יפחיתו פליטות וגם מצד אנשים פרטיים ופילנטרופים, כמו למשל המיליארדר ביל גייטס, שתורם המון לתחום. כתוצאה מההתגייסות המאסיבית, אנחנו רואים המון מיזמים והמון טכנולוגיות חדשות שמתפתחות, עבור פתרון של כל אחד ואחד ממקורות פליטות גזי החממה".
איזה מיזמים בולטים את יכולה להזכיר בהקשר הזה?
"כבר היום רואים את תחילתו של השינוי במספר תחומים אשר בהם הצליחו לגרום לשינוי להיות כלכלי. אנחנו רואים ייצור הולך וגובר של חשמל בדרכים ירוקות – ביניהן ייצור מרוח, מאנרגיה סולארית, ממתקנים גיאותרמיים, מתנועת המים, מאגירה שאובה, אנחנו רואים שמתקדמים תהליכי אגירת אנרגיה בסוללות מסוגים שונים, אנחנו רואים מעבר של כל חברות הרכב המסורתיות אל תחום הרכב החשמלי ואנחנו גם רואים המון חברות חדשות הפועלות בתחום זה, רובן סיניות. למרות שנמצאו פתרונות ירוקים, הטכנולוגיות בתחומים אלו ממשיכות להתפתח עוד ועוד.
"כל זה מדהים אך לא מספיק. מעבר להתקדמות נוספת בתחומים בהם כבר התחלנו לראות שינוי, הצעד הדחוף כרגע הוא למצוא פתרונות ירוקים כלכליים לתחומים מזהמים נוספים כמו התעבורה הימית והאווירית, ומפעלי המלט והפלדה. בנוסף, כדאי להשקיע בנטיעת יערות, בהגברת הייצור של אנרגיות מתחדשות, בצמצום השימושים בדלקים פוסיליים ובקידום הפיתוח של טכנולוגיות לשאיבת CO2 מהאטמוספירה. מבחינה כלכלית, הצעד אמור להכאיב בעיקר לממשלות אשר יסבסדו, בתור התחלה, את השינויים שיחולו בתחומים הללו".
הסכם פריז, שעשוי היה לבלום או להאט את המשבר, לא מביא לתוצאות הרצויות. למה, ומה אפשר לעשות בקשר לזה?
"אחת הטענות העולות הינה שהסכם פריז לא כולל מספיק תמריצים ועונשים אשר יבטיחו שהמדינות שחתומות על ההסכם ימלאו את חלקן. טענה נוספת הינה שאין בהסכם הגדרות ברורות להתחייבויות שהמדינות לוקחות על עצמן, וחלקים רבים ממנו הינם "מעורפלים". בנוסף לכך, נאמר כי ההתחייבויות שכן נכללות בהסכם, פשוט אינן מספיקות בכדי למנוע את השלכות ההתחממות בכ-2 מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורה הממוצעת ששררה לפני המהפכה התעשייתית.
נראה כי על מנת להפוך את ההסכם לאפקטיבי, יש להגדיר בצורה ברורה יותר מהם היעדים שכל מדינה צריכה להגיע אליהם, עם דד-ליינים מוגדרים, ובנוסף, יש להגדיר באופן ברור מה יהיו ההשלכות הכלכליות על מדינה אשר תפעל בניגוד למה שהוסכם בהסכם".
כמה תרמה המלחמה באוקראינה להחמרת משבר האקלים, ועד כמה העולם יכול להתערב במשבר לטובת שיפור המצב?
"המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה למדינות רבות במערב להטיל סנקציות על רוסיה, אשר הייתה בזמנו ספקית הגז הטבעי העיקרית לרוב מדינות אירופה. השילוב של המצב הזה, עם החורף שפקד את אירופה והצורך של האירופאים בגז טבעי בכדי לחמם את עצמם ובשביל לקיים את צורכי החשמל שלהם, יצר מצב של מחסור בגז טבעי ושל ייצור חשמל באמצעות שימוש מוגבר בדלקים מזהמים ובפחם.
"מדינות רבות מהעולם התגייסו וייצאו גז טבעי לאירופה במקום הרוסים, הבולטות בהן הינן ארה"ב וקטאר. יש לציין כי כתוצאה מהמלחמה, אירופה התעוררה מהתרדמת בה שרתה והיא החלה לגוון את מקורות הגז הטבעי שלה, תוך כדי שהיא מקדמת את הקמתם של עוד ועוד מתקני ייצור אנרגיה ירוקים".
מהם בעצם האינטרסים שמונעים מהמדינות להילחם בכל הכוח בהתחממות הגלובלית ובפליטת גזי החממה, ומדוע במצבנו הנוכחי תעשיות הדלק המזהם עדיין נהנות מרווחי שיא ומסבסוד של המדינות?
"המלחמה בהתחממות הגלובלית הינה יקרה ולא כל מדינה יכולה לעמוד בעלויות שלה. נראה כי משימת המלחמה בהתחממות הגלובלית מוטלת בעיקר על האימפריות העשירות בעולם. בנוסף, אמנם בתחומים בהם נמצא פתרון כלכלי ירוק אשר יחליף תעשיות קיימות, רואים את תחילתו של המעבר (כמו בתחום ייצור החשמל ובתחום הרכב), אך עם זאת, קיימים תחומים מזהמים אשר טרם נמצא פתרון כלכלי וירוק שיחליף את התעשייה הקיימת.
"בנוסף, תעשיית הנפט נשלטת על ידי ברית אופ"ק פלוס, אשר שולטת בהיצעי הנפט וכתוצאה מכך, גם במחירים שלו. למדינות החברות בברית אופ"ק יש אינטרס ברור להמשיך לשמור על מחירי נפט גבוהים מפני שמשם מגיעים הרווחים שלהן.
כל עוד האנושות לא תמצא תחליף כלכלי לכל או למרבית השימושים הנעשים כיום בתוצרי הנפט, תעשיית הדלקים תיהנה מרווחים גבוהים ומדינות אופ"ק פלוס ימשיכו לגרוף רווחים אדירים".
עד כמה מהותי הוויכוח על פיצוי המדינות המתפתחות על ידי המדינות העשירות?
"מדינות מתפתחות רבות רואות במדינות המפותחות, בהן חלה עיקר המהפכה התעשייתית, ממנה הן גם התעשרו, כאחראיות היסטורית למשבר האקלים, ודורשות מהן למעשה, פיצוי מובטח עבור הנזק שנגרם להן. הטענה היא שלא רק שהמדינות העשירות הן אלו שגרמו למשבר האקלים, אלא בנוסף, המדינות המתפתחות הן אלו שסובלות ממנו יותר.
"מנגד, המדינות המפותחות, שגם כך שופכות כספים רבים אל עבר הכלכלות המתפתחות, רואות בפיצוי שכזה קו אדום שכן הוא יהווה הודאה באחריות לאסונות עבר ולאלו שעוד יקרו בעתיד. המדינות המפותחות לא רצו לדון בפיצויים בוועידת COP27 אלא בעבודה משותפת על מנת לתמוך במדינות אשר הינן פגיעות לאקלים.
"זה אמנם לא בלתי אפשרי אך ככל הנראה קשה יהיה להשיג ממדינות פיצויים רשמיים שכן הדבר מהווה לקיחת אחריות על המשבר. בנוסף לכך, מרבית המימון הציבורי שניתן למדינות המתפתחות ניתן בצורה של הלוואות ולא של מענקים, מה שמגדיל את נטל החוב שלהן.
ישראל מתחממת בקצב כפול מן הממוצע העולמי. מה מונע ממנה לעמוד בראש המאבק בהתחממות ומדוע היא נטולת תקציבים או תוכניות מתאימים למצב?
"ישראל נמצאת ב-Hot Spot בתהליך ההתחממות, מה שמחייב אותה להיערך להשפעות שינויי האקלים. לטעמי, זה לא נכון לומר שישראל לא פועלת למען המאבק בתחום ולמען היערכות לתקופת בצורת. אחד הדברים העיקריים שישראל כבר עשתה, הוא המעבר לשימוש במים מותפלים, בכדי לא להישען על מקורות מים טבעיים בלבד. דבר נוסף שניתן לראות בישראל הוא את סגירת תחנות ייצור החשמל הפחמיות ואת תהליך המעבר לייצור אנרגיה ירוקה ואת ריבוי החברות היזמיות הישראליות בתחום.
"בסופו של דבר, ביחס למדינות המערב, ישראל הינה עדיין כלכלה קטנה בעלת תקציבים מוגבלים ולכן הגיוני שהיא לא תהיה זו שתוביל את המאבק בהתחממות הגלובלית אלא תשתף פעולה עם המדינות הפועלות בתחום ובנוסף, תפעיל את היכולות בהן היא מתהדרת שנים והן יכולות החדשנות והטכנולוגיה, בכדי לפתח פתרונות למשבר בו אנו נמצאים, וכך היא אכן עושה".
מיהן השחקניות שבכל זאת מחויבות למלחמה במשבר העולמי, ומה הסיכוי שיצליחו לשנות את התמונה?
"למרות שב-COP27 נאמר כי: "We are on the highway to climate hell", וגם נאמר כי:
"We are on the fight on our lives and we are loosing", כאמור, המומחים הגדולים בעולם מאמינים שהאנושות תצליח להילחם במשבר האקלים ולשנות את התמונה, אך הדבר צריך להיעשות מהר יחסית ודורש תקציבי עתק. בעוד שהמדינות שכיום תורמות רבות לפליטות גזי החממה הן סין, ארה"ב, ברזיל, אינדונזיה, הודו, רוסיה, יפן וגרמניה, המדינות שתרמו את התקציבים הגדולים ביותר למלחמה הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואסטוניה".