לא משנה כמה מים עברו בגנגס, הדימוי הראשון שעולה לראש כשחושבים על הודו – הוא עוני. ילדים יחפים, קבצנים והיעדר תשתיות. על אף שיש לו בסיס די מוצק, נראה שמשהו מסעיר במיוחד עובר על המדינה והופך אותה לפוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר בסביבה. סקירה חדשה של בית ההשקעות ילין לפידות ממפה יפה את הדרך שעשתה המדינה ואת מצבה נכון לתחילת 2023. אמלקתי לכם את עיקרי הדברים. ולמי שרוצה ללמוד יותר – אצרף את הסקירה המלאה בסוף.
1. נתחיל בחידה: מיהי המדינה היחידה שסיימה את 2022 עם תשואה חיובית בשווקים? לא מעט גאווה היתה כאן על עמידתו של השוק הישראלי מול המשבר העולמי בשוק ההון בשנה שעברה, אבל בסופו של דבר גם מדד ת"א 90 סיים את השנה כמו כולם. האמת היא שיש משותף בין מדד ת"א 90 ומדד הודו - שהיו המדדים שעלו הכי הרבה בעולם בחמש השנים האחרונות וגברו אפילו על הנאסד"ק. אבל בשורה התחתונה רק אחת סיימה את 2022 בתשואה חיובית: הודו, עם עלייה של 4.9%.
2. הודו היא מקרה קלאסי של צמיחה ממשבר. אפשר לומר שהיא חייבת את צמיחתה לקריסתה של ברית המועצות – מי שהיתה מודל כלכלי עבורה ואחראית למצבה הכלכלי העגום. כדי להיחלץ מקריסה, לקחה הודו הלוואה בינלאומית והתחייבה לשנות את המודל הכלכלי שלה – שהבריח עד אז חברות מהמדינה. השלב הבא היה הגלגול הקצת יותר מעודכן של הודו – כתובתם של אינספור שירותי מיקור חוץ ומוקדי תמיכה הממוקמים בהודו ומאוישים על ידי עובדים מקומיים.
3. שני נכסים בולטים שיש למדינה היא האוכלוסייה הצעירה, והאנגלית. כ-40% מאוכלוסיית הודו הם צעירים מתחת לגיל 25, ורק 7% מהאוכלוסייה נמצאים מצדו השני של גיל העבודה – כלומר בני 65 פלוס (בהשוואה לכ-17%-18% בארה"ב ובסין). זה אומר שפע כוח אדם – וכזה שלרוב דובר אנגלית טובה ומכיר את כללי הדמוקרטיה יותר מאשר המתחרה האסייתי שלו. הדבר הזה מסייע ללא מעט הודים להשתלב בכלכלה הבינלאומית – גם בתפקידים בכירים בחברות גדולות.
4. מהצד השני, יש לה באג די רציני שמרחיק ממנה משקיעים. לא מעט חברות – גם ישראליות, שהחליטו להיכנס לזירת העסקים ההודית דיווחו לאחר תקופה כי נכוו מכך ששותפיהם המקומיים לעסקים פשוט לא מכבדים הסכמים. ישנן תרבויות שבהן עמידה בהתחייבות היא קודש, ובכן – הודו היא לא אחת מהן.
5. אז מה אומרות התחזיות? הכלכלה ההודית, שהיקפה כיום כ-3.5 טריליון דולר, הינה כבר היום הכלכלה הצומחת ביותר בעולם והיא צפויה לגדול ל-7.5 טריליון דולר עד 2031. הייצוא ההודי צפוי להכפיל את עצמו בתקופה זו. התל"ג של הודו צפוי יותר מלהכפיל את עצמו עד לסוף העשור ולהפוך את הודו לכלכלה השלישית בגודלה עד 2027 ולבעלת שוק ההון השלישי בגודלו בעולם עד 2030. מצד שני, כדאי לשים לב גם למדדי האושר הלאומי שמראים שההודים עובדים הרבה – אבל לא בעבודות מכניסות או בטוחות מספיק – ולכן אינם מסופקים מכל זה ברמה האישית.
ומה הלאה? האם נראה את הודו עוקפת את סין בסיבוב? אנחנו נעקוב אחרי העניינים, ובינתיים, שווה לקרוא את הסקירה המלאה של הדר וינר-שורץ באתר בית ההשקעות ילין לפידות.