12 מיליארד שקלים לשותפות בקואליציה: לאחר שרשתות המזון הודיעו על העלאת מחירים שתייקר את הסל החודשי של משקי הבית בישראל, נחשף אמש אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים במסגרת אישור התקציב המתקרב. על מנת להבין כמה זה יעלה לנו, מה ניתן היה לעשות בכספים לטובת המשק והאם הפרסום עשוי לתרום לחוסר האמון במשק הישראלי ולהשפיע דוחות חברת דירוג האשראי S&P, פנינו לרואה חשבון יניב אנג'ל, מומחה למיסוי ומנהל המיסוי בפירמת הייעוץ AUREN ישראל.
"הוכח שזה שקר": בן כספית וינון מגל בעימות נוסף על מדיניות הממשלה
"היה אפשר להקל על ציבור מעמד הביניים שקורס תחת נטל המס באופנים שונים, במקום לחלק את השלל בין השותפים הקואליציוניים", סבור אנג'ל. "כך למשל, בחוק ההסדרים אין שום חדשות והקלות מס למשלמי המסים, אלא רק המשך תוכניות נקודות זיכוי שכבר היו קיימות, ועוד תוכניות נקודות זיכוי להורים לילדים ותוכנית חינוך מגיל אפס שיחולו רק בעוד חצי שנה, ולא חלות על כ-70% אחוז מהאוכלוסייה".
"במקום זאת", הוא מסביר, "היה ניתן לקדם תוכניות כמו 'כנפיים של קרמבו', שנאלצו לבטל מחנה קיץ בגלל העדר תמיכה ממשלתית. היה ניתן למתן עוד יותר את עליית מחירי החלב, החשמל והדלק בחודשים האחרונים, ולהשקיע בהטמעה של טכנולוגיה במערכות ממשלתיות כדי להקל על הציבור בבירוקרטיה הקיימת במדינה. זאת, לצד השקעה באוריינות טכנולוגית לציבור המבוגר".
לדברי אנג'ל, "בשעה שכספי המדינה מנותבים למגזרים שלא עובדים, לא משלמים מיסים ולא תורמים לפיריון הכלכלי, שאר הציבור נותר במקום וזוכה להתעלמות מוחלטת. התוצאה היא פגיעה ישירה בפיריון, בתוצר, פגיעה בכלכלה והמשך החמרה בגביית המס שתביא לקשיים כלכליים נוספים".
האם זה עשוי להשפיע על חוסר האמון במשק הישראלי?
"הדבר עלול להחמיר את חוסר האמון במשק הישראלי לא רק מצד גופים כלכליים בינלאומיים, אלא לייצר גם חוסר אמון, תחושת קיפוח וחוסר שוויון פנימי בישראל, מה שיחמיר עוד יותר את המצב בין אזרחי המדינה. זה, כשלעצמו לא פחות חמור מכל דירוג חיצוני של S&P וקרן המטבע העולמית, מבלי להתייחס לשאלה עד כמה חלוקת הכספים הקואליציוניים והפגיעה באמון שהם גורמים ישפיעו על דוחות אלה".
