על רקע העלייה ביוקר המחיה, צוות מכון ריפמן ערך בדיקה ממוצעת במספר יישובים בדואים למול יישובים יהודים על בסיס סל מוצרים מגוון, ומצא כי יש הפרש של עשרות אחוזים בין חנויות המזון בחברה הבדואית בנגב לזו בציבור הכללי.
בסך כל המוצרים מסתמן כי סל הקניות בחברה הבדואית קטן ב34% מסל הקניות בחברה היהודית, כאשר בירקות לבד הפער מכפיל עצמו ומגיע ל60% זול יותר, והפירות בשיעור של 40%. במוצרי החלב הפער עומד על 30% וכך גם במוצרי הניקיון. הבדיקה נערכה במספר חניות מרכול בערים רהט, חורה, שגב שלום ורהט לצד מספר מרכולים בחברה הכללית על בסיס סלי מוצרים מקבילים.
חלק מהסיבות לכך, לפי ראשי המכון, הן חוסר תיאום מוקדם במחירים, כניסה מועטה של רשתות קמונעות, ירקות והפירות ישר מחקלאי למדף וכלכלה מתפתחת. היוזמה מצטרפת ליוזמת המכון לקדם פיתוח כלכלי בחברה הבדואית כחלק משינוי הנגב כולו בבחינת "כלכלה משנה מציאות".
עוואד אבו רקייק, יועץ במכון, מסר: "אנו מזמינים את אחינו היהודים להגיע ליישובים הבדואים לרכוש ולהתארח באירוח בדואי. כלכלה משותפת מקרבת בין אנשים ומקטינה זרות".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, אמר: "נמשיך לקדם פיתוח כלכלי משותף בנגב וכניסה של משקיעים ישראלים לכלכלה מתפתחת שתשנה את פני הנגב ליהודים ובדואים כאחד. גם אזרחים וגם משקיעים מוזמנים ליצור קשר דרך אתר מכון ריפמן ואנו מבטיחים לחזור לכולם ולכוון אותם אישית".