ממובילי מחאת ההייטק: "עובדים במחאה במקום להביא הכנסות למדינה"

הראשונים לזהות היו ההייטקיסטים. כשרק התחילו הדיבורים על הרפורמה המשפטית בשלהי דצמבר 2022, אחרי כינונה של הממשלה, חתמו למעלה מ־100 אנשי הייטק, יזמים, מנכ"לים ואנשי הון־סיכון, על מכתב מנומס לרה"מ, שבו התריעו על כך שקידום החקיקה יערער את האמון במערכת המשפט והדמוקרטיה, יפגע בתעשיית ההייטק המקומית וירחיק משקיעים בינלאומיים. היו שם משפטים כמו "לעצור את כדור השלג" ו"לשמור על הסטטוס קוו בין כל חלקי החברה הישראלית", מנטרות שהיו אז חדשניות והיום הפכו לבסיס הטענות של המוחים.

"עובר עבירה של המרדה": סערה בעקבות דברי ראש השב"כ לשעבר ארגמן
"אם יעזבו - כל התעשייה תשקע": תרחיש האימים שמטריד את אנשי ההייטק 
ההייטקיסטים מעלים הילוך: "נאבק בכל אמצעי שיש לנו"

שלושה ימים אחרי "נאום המהפכה" של יריב לוין בתחילת ינואר, היו אלה אנשי ההייטק שיצאו למחאה הראשונה ברחובות, תוך שהם נותנים לעובדים שרצו להשתתף יום חופשה על חשבונם. גם טל ברנח, יזם סדרתי ומבעלי קרנות "דסרפטיב" היה בין החותמים - ובשבעת החודשים האחרונים הפך לאחד ממובילי מחאת ההייטק ומהראשונים שהודיעו על הוצאת כספי הקרנות שלו מישראל בגלל החקיקה.

הוא חי את השטח, מקדיש את עצמו 24/7 לניסיונות לעצור את מה שהוא מכנה "ההפיכה המשטרית" ואת הירידה בענף, שמראה בחודשים האחרונים צניחה משמעותית בהיקפי ההשקעות והפעילות בישראל.

ברנח התחיל את דרכו בסוף שנות ה־90, כיזם בעולמות של אינטרנט, אפליקציות ושירותים מבוססי ענן, והקים בין היתר את "אורקה אינטראקטיב" ו"בלנסינק". בשנת 2011 עבר צד והפך למשקיע בחברות צעירות שעוסקות בתחומי ההתמחות שלו.

עד היום הקים שלוש קרנות, בהיקף של 250 מיליון דולר, שהשקיעו בהצלחות כמו "איירון סורס", "קווילט", "היט", "אנודוט", "קפיטל" ו"טיילור ברנדס". האחרונה שבהן, "דיסרפטיב AI", יצאה לדרך בסוף 2020, כשבגיוס ההון השתתפו איל וולדמן, מייסדי "WIX", "איירון סורס", "קונדואיט" ו"פייבר".

"תהיה קטסטרופה"

"בהייטק הבנו מיד על ההתחלה שמשהו לא טוב עומד לקרות", הוא אומר, כמה ימים אחרי שפורסם שבכירי ההייטק מתכוונים לצאת לחופשה של חודש - ולהקדיש את זמנם ומשכורותיהם לטובת המחאה. "מיד אחרי הנאום של לוין, הזהרנו מפני הדברים שלצערי קרו כאן אחד לאחד. אמרנו שהמשקיעים הזרים יחששו להמשיך להשקיע בהייטק הישראלי, ואנחנו רואים ירידה של 68% בהשקעות החציון הראשון של השנה. היינו בהתאמה מול הסיליקון ואלי, וברבעון השני של 2023 התנתקנו ממנו. אצלם עלה רף ההשקעות ל־15% ואצלנו התרסק דרמטית.

"אמרנו, שאם יהיה חוסר ודאות עסקית ויציבות, הסנטימנט ישתנה, וחברות יעדיפו להירשם בחו"ל מאשר בישראל. אם פעם החלוקה הייתה של 80% בארץ ורק 20% בחו"ל, היום 70% מהסטארט־אפים נרשמים בחו"ל והשאר כאן. כל סטארט־אפ שמוקם שם, וניתק מבסיס האם, מוריד מהמס ומהתל"ג של המדינה. אם לא יוקמו פה סטארט־אפים, לפי תרחיש האימים בעוד ארבע שנים לא יהיו פה חברות צמיחה. במהלך השנים הצטבר כאן ניסיון, נבנו פה חברות ענק, מה שלא היה פה קודם, כי בגודל מסוים אמרו ליזמים, 'תמכרו' והיום אומרים להם 'תמשיכו'.

"זה הנס של ההייטק הישראלי ומה שאפשר את הצמיחה המדהימה שהייתה פה, כשההייטק אחראי על 50% מהיצוא ול־33% מתשלומי המסים. כשהזהרנו ואמרנו שהתקציב לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב, כי היקף המסים יירד, לא הבינו על מה שאנחנו מדברים - וזה קרה.

"תסתכלי על יוקר המחיה, על הדולר שמזנק בגלל אי־היציבות, הריבית, האינפלציה וזה עוד לא משתקף באמת. זה יפגוש את האזרחים במשכנתאות. אנשים יאבדו את הנכסים שלהם. יהיו פה נכסים ריקים ותהיה קטסטרופה".

ברחובות שלנו

אתם כבר 28 שבועות ברחובות, ולמרות שהתחזיות שלכם התממשו, שום דבר לא זז. החקיקה ממשיכה בכל הכוח וארגז הכלים של המחאה מתרוקן.
"מה זה שום דבר לא קרה? קרו כמה דברים. הדבר הכי משמעותי שלא קרה, זה שההפיכה המשטרית לא ירדה מסדר היום".

כי לא דרשתם שתרד מסדר היום באופן חד־משמעי, אלא דיברתם על "עצירת החקיקה", "הסכמות רחבות", "ודאות", ועוד כמה וכמה סיסמאות ערטילאיות שאתם חוזרים עליהן שוב ושוב ולא מגיעים לשום מקום. מה אתם רוצים?
"דרשנו את עצירת החקיקה ובשלב מסוים דרשנו לגנוז אותה. אבל הדרישה העיקרית הייתה להחזיר את הוודאות".

וזאת אולי הבעיה. מה זה בדיוק "ודאות"?
"בסוף, לא היינו ברחובות אף פעם. היינו השגרירים הכי טובים של הישראל בעולם, בנינו את הסטארט־אפ ניישן, לא התעסקנו במה שקורה בפנים. בצר לנו התעוררנו והתעוררנו רק כשהבנו שהמצב קטסטרופלי. החלטנו שאנחנו מתייעצים ונפגשים עם כל העולם ואשתו כדי להבין איך ומה לעשות כדי להחזיר את המדינה לשפיות. ברמת התוצאה - זה עוד לא ניכר. היו עצירות בדרך - גלנט, בחירת קארין אלהרר ועמית בכר, ודברים נוספים, שלמחאת ההייטקיסטים היה חלק לא קטן בהם, אבל אנחנו עדיין חושבים על פתרון".

ופתרון הביניים של בכירי הענף, לצאת לחל"ת ולהקדיש את כל הזמן ולא מעט כסף במחאה.
"בחצי השנה האחרונה, הרבה אנשים בהייטק עובדים במחאה, במקום לייצא ולהביא עוד הכנסות למדינה".

ולעצמכם.
"אני לא מסתכל על עצמי. אנחנו עוסקים בהגנה על הדמוקרטיה. אנשים לא מבינים עד כמה ההייטק הישראלי מעורב בזה וכמה הנזקים עצומים. זה אומר, שהכלכלה הישראלית, שהייתה פורחת - תשקע. אם הקטר שהניע את המשק ימשיך לקרטע, אנחנו חוזרים 20־30 שנים אחורה. יש מהפכת AI בעולם, ובמקום להתעסק בה ולהפוך למעצמה בתחום, אנחנו מתעסקים בעילת הסבירות. הקצב מהיר, ואם לא נדביק אותו, נעבור ממספר שניים בעולם למספר עשר ואני נחרד ממה שאני אומר. הרכבת דוהרת ב־200 ק"מ לתוך קיר".

מה עוד אפשר לעשות?
"יש לנו עוד הרבה דברים בארגז, ונשתמש בהם אם הטירוף הזה לא יעצור ואני לא רוצה לפרט".

אחד מהם הוא חלוקת המדינה?
"זה לא עולה על דעתי בכלל. אני לא מחלק כלום. אני נלחם כדי שהמדינה תישאר דמוקרטית ליברלית, עם זכויות פרט. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לראות אלה מלחמות אחים".

מתחילת הדרך הייתם מאוד ברורים ונחושים. העסקים האחרים במשק פוחדים לצאת להשבתה אחרי שחטפו מכל הכיוונים.
"אני מבין את מי שפוחד. אנחנו לא מפחדים. ההייטק הישראלי הוא הכי מובילי. אם היזמים והעובדים המרכזיים, אומדן של בין 15 אלף ל–20 אלף איש, עוזבים, אין הייטק ישראלי. אסור להגיע למצב הזה".

האמת כאופציה

מתוכננת עזיבה המונית של הייטקיסטים?
"אין תכנון. אבל אם הטאלנטים ירגישו שאין כאן עתיד, הם יגידו 'תודה רבה' ויעברו לחו"ל. הם לא צריכים אותי ולא חייבים להודיע לאף אחד".

לטייסים, לרופאים, ל"אחים לנשק", יש שאלטר. הם לא יתייצבו למילואים או לבתי החולים. מה השאלטר שלכם, הוצאת כסף ועסקים מישראל?
"קרנות לא מוציאות כסף. הזהרתי בינואר שהמשקיעים הזרים בקרן אמרו לי, שבמידה שההפיכה המשטרית תעבור, הם יפסיקו השקעות. אחד ממנהלי הקרנות, שמנהל שני מיליארד דולר בישראל, מגייס עכשיו קרן והמשקיעים אמרו לו באופן מפורש, לא נשקיע בישראל עד שלא נדע מה קורה פה. אני שומע את זה כל יום".

והקרנות שלך ממשיכות להשקיע כאן?
"בקצב יותר נמוך. אני משקיע בשלבים הראשונים של הסטארט־אפ ואם לא יהיו משקיעים שיצטרפו אליי בהמשך, הסיכון שלי יגדל וזה מטריד אותי".

כאמור, בלי חל"ת מוכרז, ועם תמיכה מלאה מצד השותפים, ברנח משקיע את כל כולו, כולל זמן משפחה, במאמץ לעצור את ההפיכה המשטרית. כשאני שואלת אותו אם נפגש עם גורמים בממשלה, הוא עונה, "אני נפגש עם כולם".

גם לאחרונה?
"במחאה יש קבוצה שמתעסקת בצד הפוליטי, ואנחנו נפגשים עם כל הצדדים ובכל הכיוונים, כדי לשקף את תמונת המצב האמיתית ועד כמה היא מסוכנת לישראל".

ואז באים חברי קואליציה ואומרים שאתם הוזים והמצב דבש.
"האמת היא גם אופציה".

אינטל משקיעה עכשיו 15 מיליארד שקלים, סכום עתק, המשקיעים לא באמת בורחים מכאן.
"אני לא מתרגש ממנה. זאת עסקה ישנה שהחיו אותה עכשיו. והלוואי שיהיו עוד הרבה כמותה. זה לא גיים צ'יינג'ר".

דיברנו על מה שקורה בישראל, אבל עד כמה המתיחות עם ארה"ב משפיעה על ההייטק?
"המשקיעים הזרים רואים וחשים אותה. הוא רואים מה ביידן אומר ומה תום פרידמן כותב וחוששים".

כשסמוטריץ' ובן גביר עונים לאמריקאים, זה בטח לא עוזר.
"אני מעדיף לא להתייחס לשני התכשיטים האלה".

שיתוף הפעולה בין הזרועות השונות של המחאה מרשים, אף שבשבוע שעבר ישי הדס, ממחאת "קריים מיניסטר" ו"חוזה חדש", שלא הסכים עם הקו של מובילי המחאה, הודיע על פרישה ויציאה לפעילות עצמאית. "קל לנו לשתף פעולה, כי המון טייסים ואחים לנשק הם גם הייטקיסטים. מה לעשות שהרבה הייטקיסטים היו ביחידות קרביות, למרות שהתדמית שלנו היא של חנונים שיושבים במזגן. יש לנו שייטת, טייסים, חובלים, אני הייתי ביחידת מודיעין לוחמת מובחרת".

מה אתה אומר על הפרישה של הדס?
"אין תגובה. אני חושב שיש תיאום מצוין".

מה עם העסק שלך? אתה כמעט לא נוכח בו.
"המזל שלי, שיש לי שותפים מעולים בביזנס. אני משתתף בבורדים ובישיבות צוות. יש גרעין לא קטן במחאה שמקדיש לה את רוב הזמן שלו".

אתם יכולים להרשות לעצמכם כלכלית לעשות את זה. "פריווילגים" כמו שקרא לכם דודי אמסלם.
"אני לא אוהב את זה. אני לא פריווילג. כשהקמתי את הסטארט־אפים שלי, לא ראיתי בית. או שהייתי בחו"ל או שחזרתי הביתה בשתיים בלילה. אני עדיין מקווה בכל מאודי שהמדינה תחזור לשפיות ושאנחנו נחזור לעבודה. שכל אחד יבין שאסור לפרק את המדינה ואת מה שבנינו פה ולהגיע למצב שבמקום עם אחד, אנחנו נשנא אחד את השני".